ה"גרין ליין" במכבי חיפה - הסיבה לדומיננטיות הירוקה בליגת העל?
ה"גרין ליין" במכבי חיפה - הסיבה לדומיננטיות הירוקה בליגת העל?
למרות פציעות, עומס ואתגרים חדשים, אלופת המדינה מובילה בבטחה את הטבלה. הסיבה לכך היא מקצועיות כבירה של אנשיה, בין היתר בזכות כלי המודד את הפרמטרים הבסיסיים אותם צריכים השחקנים למלא כדי לנצח
מכבי חיפה השיגה אמש את ניצחונה ה-11 ברציפות בליגה. בכך השוותה את שיא המועדון, אותו היא עשויה לשבור נגד מכבי תל אביב, אותה תפגוש במחזור הבא.
ההישג מרשים במיוחד מאחר שהרצף התחיל בזמן שמכבי חיפה שיחקה בליגת האלופות - מפעל שבאופן מסורתי פוגע קשות בביצועי המשתתפות הישראליות בזירה המקומית.
אז מה מכבי חיפה עושה טוב יותר מקודמותיה בעמדה דומה?
אולי זה קשור לכך שמאמני הכושר ואנשי הנתונים של מכבי חיפה הרכיבו בשנה האחרונה כלי שמכונה "גרין ליין". הוא מורכב מהרבה נתונים שמלמדים על רמת הביצועים האינדיבידואלים והקבוצתיים של שחקני מכבי חיפה. לפי אנשי הקבוצה, אם "מגיעים" לגרין ליין במשחק, יש סיכוי של 90% לניצחון בליגה הישראלית. הגרין ליין הוא בעצם הנתונים הבסיסיים ששחקני מכבי חיפה צריכים להגיע אליהם במשחק כדי להראות דומיננטיות - בעיקר פיזיולוגית - על פני היריבים בישראל. השחקנים של ברק בכר מכירים ומאוד מחויבים לפרמטרים האלה.
ממה "הגרין ליין" מורכב?
מי שאחראי על הפרמטרים הוא אורי הראל, אחד ממדעני הספורט הבכירים בישראל ומאמן הכושר של מכבי חיפה. הפרמטרים שהוא בודק הם: מרחק ריצה, ספרינטים, ריצות במהירות גבוהה, האצות, האטות, High Metabolic Load (שזה מספר האצות, והאטות, מרחק ועוד נתונים) ועוד נתונים שמלמדים על מספר הפעולות באינטנסיביות גבוהה וגם על איכות הפעולות.
הראל בדק את הנתונים הללו גם מול יריבות ישראליות וגם אירופאיות (ולא בהכרח מהרמה הגבוהה ביותר). מה שהוא גילה לא מפתיע: שחקני מכבי חיפה מציגים נתונים גבוהים מאוד ביחס לקבוצות הישראליות אבל אלו נתונים שנראים ממוצעים למדי באירופה. אם שחקן מכבי חיפה יעשה 10,100 מטרים במשחק - הרבה יותר משחקן ממוצע בליגת העל, שחקן סלביה פראג עושה 10,658 מטרים ושחקן פיינורד עושה 10,408. ואם שחקן מכבי חיפה עושה 45 ספרינטים במשחק, אז שחקן פיינורד עושה 46 ושחקן סלביה פראג 54. שחקן מכבי חיפה רץ ריצה מהירה (25 קמ"ש או יותר) לאורך 700 מטרים ושחקן פיינורד 782 מטרים מהירים בעוד ששחקן סלביה פראג יעשה 951 מטרים במהירות גבוהה. וכך זה ברוב הנתונים. יש יתרון כלשהו לשחקן האירופי הממוצע. זה מסביר את הפער בין מכבי חיפה לאירופה אבל גם בין מכבי חיפה לשאר הליגה הישראלית.
"הגרין ליין" של מכבי חיפה - ביצועי המינימום שצריך - בליגת האלופות יהיו גבוהים ב-15%-20% מהביצועים הכי טובים של מכבי חיפה בליגת העל הישראלית, שהם - במפורש - טובים יותר מאשר כל הקבוצות האחרות.
מה לגבי השוואות לליגות אחרות?
לפרמיירליג, גם כן לפי הנתונים של הראל, בכלל אין מה להשוות: קשר מרכזי בפרמיירליג ירוץ וילך 11,450 מטרים וירוץ במהירות גבוהה 927 מטרים לפחות (227 מטרים יותר במהירות גבוהה ימאשר שחקן במכבי חיפה). שחקן כנף בפרמיירליג ירוץ ויילך 11,535 מטרים וירוץ 1,214 מטרים במהירות גבוהה (יותר מחצי ק"מ בריצה מהירה מאשר שחקן מכבי חיפה). מן הסתם, גם מגנים וחלוצים ירוצו הרבה יותר משחקן מכבי חיפה. בלמים, באופן כללי, רצים הכי מעט - וזה נכון לכל ליגה.
והנתונים הללו לוקחים אותנו למחקר נוסף שעשה הראל וזה ההבדלים הפיזיולוגים בין שחקני נוער לשחקנים בוגרים בישראל. מדברים כאן בישראל הרבה על "טיפוח" שחקני נוער כדי שיעלו וישחקו בקבוצה שמגדלת אותם. ואולם, מעטים המועדונים שיודעים מה הם הדרישות הפיזיולוגיות המדויקות משחקן נוער כדי שיוכל לעשות את המעבר הקשה בין כדורגל נוער לכדורגל בוגרים.
הראל בדק את כמות ואיכות הריצות של שחקני נוער והגיע לכמה מסקנות: שחקני בוגרים רצים מרחק ריצה רב יותר במהירות גבוהה (מעל 25 קמ''ש) בהשוואה לשחקני נוער באופן כללי ובאופן ספציפי לתפקיד השחקן במגרש. ההבדלים בין שחקני בוגרים לשחקני נוער גדלים ככל שמהירות הריצה עולה. ההמלצה המעשית של הראל היא: "כדי להכין שחקני נוער לרמת העצימות במשחקי הבוגרים בליגת העל חשוב לבצע אימונים לשיפור יכולת הריצה במהירויות שמעל 20 קמ''ש ובמיוחד מעל 25 קמ''ש".
יש עוד הרבה מאוד לכדורגל מנתונים פיזיולוגיים כמובן אבל נראה שמכבי חיפה העונה מייצרת יתרון מול כל יריבה בזכות העובדה ששחקניה עובדים קשה יותר - כדי להגיע ל"קו הירוק".
השורה התחתונה היא כזו. כשמרכיבים קבוצה בישראל, כשבוחנים זרים, כשבוחנים ליגיונרים ישראליים שבדרך חזרה, כשמעלים שחקנים מהנוער - צריך לבדוק עד כמה השחקנים יכולים לסייע לסגור את הפער הפיזיולוגי.
אם הם לא יכולים לסייע, נראה שמכבי חיפה תשאר במקום הראשון עוד הרבה מאוד עונות.
