דוח המבקרשימוש של פחות מ-20% בתקציבים שיועדו לבנייה ושיפוץ מגרשי ספורט
דוח המבקר
שימוש של פחות מ-20% בתקציבים שיועדו לבנייה ושיפוץ מגרשי ספורט
תמונת המצב שעולה מדוח המבקר שעוסק בהקמת מתקני ספורט היא מייאשת עבור חובבי הספורט והספורטאים החובבנים והתחרותיים בישראל, שנתקלים בפני מחסור במגרשי אימון, שעות אימון ותנאים נחותים ביחס למדינות אחרות בסדר גודל ועושר של ישראל
אמש הסתיים משחק העונה בין מכבי חיפה להפועל באר שבע באלימות בין השחקנים. כרגיל יש לומר. כמעט אין אירוע כדורגל בישראל בלי אלימות. זה מעיד יותר על החברה הישראלית מאשר הכדורגל הישראלי. ואולם, זו רק בעיה קטנה ביחס לבעיה האקוטית והמשפיעה ביותר על הכדורגל הישראלי - שורשי המשחק הרקובים.
במסגרת הדוח השנתי שלו, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, פרסם דוח העוסק בהקמת מתקני הספורט, תחזוקתם והפעלתם. הנתון הבולט ביותר בדו"ח, שמבליט את אי היכולת של ממשלות ישראל להניח תשתיות ראויות לקיום ספורט עממי ותחרותי בישראל, מראה שמתוך 14.9 מיליארד שקל שהוקצו לתוכנית מתקנים במסגרת "תוכנית המתקנים הלאומית", השתמשו רק ב-2.89 מיליארד שקל נכון לאוגוסט 2022 (לפי איגודי הספורט). זה מוביל למחסור חמור בתשתיות ספורט - בעיקר בפריפריה החברתית והכלכלית של ישראל.
בין ינואר 2022 לספטמבר 2022 בדק משרד מבקר המדינה את נושא מתקני הספורט. במסגרת הביקורת נבדקו כמה נושאים:
- תכנון הקמת מתקני הספורט
- שדרוג ושיפוץ מתקני הספורט
- פיקוח ובקרה של משרד הספורט
- הפעלה של מתקני הספורט על ידי הרשויות
הביקורת נעשתה במשרד הספורט, במשרד החינוך, באגף התקציבים שבמשרד האוצר, במועצה להסדר ההימורים בספורט ובמפעל הפיס. בדיקות השלמה נעשו במינהל התכנון שבמשרד הפנים, בכמה איגודי ספורט ובהם ההתאחדות לכדורגל ואיגוד הכדורסל, במרכז השלטון המקומי וברשויות מקומיות.
תמונת המצב שעולה מן הביקורת מייאשת עבור חובבי הספורט והספורטאים החובבנים והתחרותיים בישראל, שנתקלים בפני מחסור במגרשי אימון, שעות אימון ותנאים נחותים ביחס למדינות אחרות בסדר גודל ועושר של ישראל.
רק 44 מגרשים למיליון תושבים
לפי הנתונים (שפורסמו בעבר גם בכלכליסט) מספר מגרשי הכדורגל בישראל בהשוואה בין-לאומית - בהשוואה בין-לאומית של מספר מגרשי כדורגל הוא, במילה אחת, מביך.
עולה כי בישראל יש רק 44 מגרשים למיליון תושבים, זאת לעומת גרמניה שבה יש 607 מגרשים למיליון תושבים; באנגליה - 547; בבלגיה - 348; ובאיסלנד 543. לפי הדו"ח של המבקר: "איסלנד הפעילה תכנית להקמת מגרשי כדורגל, וב-2018 הצליחה להעפיל למונדיאל. ישראל לעומת זאת לא העפילה למונדיאל מ-1970".
עוד מהדו"ח: "בעוד שמספר השחקנים הרשומים בין עונת המשחקים 2011/12 לעונת המשחקים 2021/22 עלה בקרוב ל-12,000 שחקנים (עלייה בשיעור של 34%), מספר המגרשים הפעילים ומאושרים למשחקי ליגה עלה ב-15 (עלייה בשיעור של 6%). משמעות הדבר שהיחס בין מספר השחקנים למספר המגרשים הורע בשנים האחרונות, ביחס לעונת הכדורגל 2019/20, מתוך כ-265 מגרשים המשמשים קבוצות כדורגל, ב-84 מגרשים השתמשו יותר מ-10 קבוצות כדורגל שונות וב-74 מגרשים השתמשו 6 עד 10 קבוצות שונות.
בדו"ח נכתב: "התוכנית שהכינה ההתאחדות עסקה בעיקר בתכנון והקמה של מגרשים חדשים נוכח המחסור הקיים במתקנים אלו - אולם היא לא כללה מיפוי של מגרשי כדורגל קיימים שלאחר שדרוג ושיפוץ יוכלו להיות מגרשים תקניים או מתאימים לאימון של קבוצות כדורגל תחרותיות. מניתוח של מספר המגרשים בקובץ המתקנים למול מספר המגרשים המאושרים למשחק על ידי ההתאחדות ניתן להצביע על פוטנציאל השדרוג של עד כ-150 מגרשים".
נוסף על כך, לפי דו"ח המבקר: "לפי קובץ המתקנים יש כ-350 מגרשי כדורגל נוספים שאינם במידות תקניות (אולם ניתן להשתמש לפחות בחלקם לצורך אימוני כדורגל) - חצי מהם ללא תאורה".
ברוב מגרשי הכדורגל בהם מתאמנות נשים אין שירותים ומלתחות
המצב בכדורגל הנשים עוד יותר גרוע. לפי הדו"ח: "בדיוני ועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת באוקטובר 2020 ובוועדה המיוחדת לפניות הציבור של הכנסת ממרץ 2022 עלו טענות בדבר התשתיות הפיזיות לכדורגל נשים אשר מצביעות בין היתר ש-95% מהשחקניות בליגת העל לנשים מתאמנות על חצי מגרש; ברוב מגרשי הכדורגל שבהם מתאמנות הנשים (60% - 70%) אין מלתחה, אין שירותים ואין מקום להשאיר ציוד במגרש; ילדות נדחקות להתאמן בשעות הערב המאוחרות או שמקצים להן מגרש לא ראוי. בביקורת עלה שלמרות מצבו של כדורגל הנשים בארץ, משרד הספורט וההתאחדות לכדורגל לא פעלו כדי לאפשר הזדמנות נאותה לכדורגלניות בכל הגילים להתאמן ולשחק במגרשי הכדורגל באופן שוויוני ומכבד".
לשם השוואה - על פי נתוני אופ"א, בשנת 2017 היו במדינות החברות ב-אופ"א 0.157 שחקניות בממוצע ל-1,000 נשים. בישראל היו רשומות בשנת 2017 1,294 שחקניות כדורגל, כלומר 0.015 ל-1,000 נשים (כעשירית מהממוצע במדינות אירופה).
לפי המבקר: "מומלץ שמשרד הספורט וההתאחדות לכדורגל יפעלו כדי לקדם הזדמנות שווה לכדורגלניות ולאפשר להן להתאמן ולשחק כדורגל בשעות נוחות ובמגרשים ראויים, בדומה לתנאיהם של הכדורגלנים. מומלץ שהוועדה שהוקמה לקידום ספורט נשים תעסוק גם בהקצאה שוויונית של מגרשי כדורגל לנשים. על המשרד גם לפעול ליישום התחייבות הרשויות להעמיד את מגרשי הכדורגל שנבנו במימונו ונמצאים בתקופת ההתחייבות לרשות אגודות ספורט ומועדוני ספורט תוך ייצוג הולם והעדפה לספורט ילדות, נערות ונשים."
ישנה גם בעיה של גישה למגרשים הקיימים. לפי הדו"ח: "לפי קובץ המתקנים של הרשויות נכון ל-31.1.22, 20% מתוך 3,284 מתקני הספורט שיכולים לשמש את הקהילה ופרוסים ב-134 רשויות אינם זמינים באופן מלא לציבור, ולשם השימוש בהם יש צורך בתיאום מול האחראי למתקן מטעם הרשות המקומית. קושי זה מתגבר כאשר מדובר בקטינים שמבקשים להשתמש במתקני הספורט ושפעמים רבות אינם יכולים לבצע את התיאום בעצמם. בסיורים שערך צוות ממשרד מבקר המדינה בפתח תקווה, חולון, ראש העין, רמת גן ותל אביב ניתן לראות מגרשים חיצוניים נעולים שאף שהם יכולים לשמש את הקהילה, הציבור אינו יכול להיכנס אליהם".
עוד מהדו"ח: "יש פערים מגזריים ודמוגרפיים בפריסת מתקני ספורט". לפי המבקר נגישות האזרחים ברשויות חלשות למקתני ספורט נמוכה ב-40% מנגישותם לתושבי רשויות שדירוגת הכלכלי החברתי גבוה. כך גם בנוגע להיבט המגזרי - הנגישות של מתקני הספורט לתושבי רשויות ערביות (0.66 מתקנים ל-1,000 תושבים) נמוכה בכ-38% לעומת נגישותם לתושבי רשויות יהודיות (1.05 מתקנים ל-1,000 תושבים), ומספר המתקנים הממוקמים ברשויות החרדיות (0.08 מתקנים ל-1,000 תושבים) קטן בכ-90% ממספר המתקנים הממוקמים ברשויות יהודיות שאינן חרדיות. עוד עלה כי למעט פער קטן של כ-10% לטובת הרשויות הערביות במספר מגרשי הכדורגל לתושב, יש ברשויות היהודיות יותר מפי שלושה מתקני אתלטיקה ויותר מפי שבעה מגרשי טניס ובריכות שחייה לתושב לעומת הרשויות הערביות. כמו כן, מספר מגרשי הטניס העומדים לרשות תושבי רשויות המשתייכות לאשכול כלכלי חברתי גבוה גדול פי חמישה ממספר המגרשים העומדים לארשות תושבי הרשויות המשתייכות לאשכולות הנמוכים, ומספר בריכות השחייה גבוה פי ארבעה".
בתי הספר פוגעים כמעט באופן אקטיבי בתשתיות הספורט
במדינות אחרות, בתי הספר אחראים להרבה מתשתיות הספורט במדינה - ואולם בישראל, בתי הספר - באופן כמעט אקטיבי - פוגעים בתשתיות הספורט. לפי המבקר "הפרוגרמה להקמת בית הספר מחייבת ייעוד קרקע עתידית לבניית אולם ספורט, אבל בפועל אין חובה להקימו, לפיכך וכפי שעולה מנתוני משרד הספורט נכון לדצמבר 2021, לכ-66% מבתי הספר (כ-3,500 מתוך כ-5,300) אין אולם ספורט. כמו כן, אין למשרד החינוך ולמשרד הספורט מיפוי של הנתונים בנוגע לקירוי או הצללה של המגרשים החיצוניים בבתי הספר, והפרוגרמה הבסיסית המתוכננת והמתוקצבת ע"י משרד החינוך איננה כוללת קירוי".
מיפוי מתקני הספורט בישראל גם כן במצב שערורייתי. לפי הדו"ח: "מיפוי מתקני ספורט - מסד הנתונים שמנהל משרד הספורט לגבי מתקני הספורט הקיימים ("קובץ המתקנים") אינו שלם וחסר בו מידע הנחוץ לשם ניהול המתקנים, הערכתם וקבלת החלטות על בסיס הקובץ. בבדיקה שעשה צוות הביקורת על חלק מהשדות של קובץ המתקנים - 8,794 מתקנים בסך הכול, נמצאו 7,650 מקרים של אי-תקינות בהזנת הנתונים. נמצא שיש מתקנים שסיווגם לא נכון - למשל מגרשי כדורסל או כדורגל המסווגים כ"אחר". בדיקת קובץ המתקנים מעלה גם שחסר בו מידע חשוב על מצב המתקנים. נכון לספטמבר 2022 לא החל עדיין משרד הספורט באפיון מערכת חדשה שתמפה כנדרש את מתקני הספורט". כמו כן גם בכל מה שקשור תכנון עתידי של שטחים המיועדים למתקני ספורט - לא נעשה מספיק על ידי משרד הספורט. לפי הדו"ח: "נכון לספטמבר 2022, משרד הספורט לא גיבש תפיסה בנוגע לתכנון והקצאה של שטחים עתידיים המיועדים למתקני הספורט ולא הכין תוכנית ארוכת טווח של תשתיות הספורט".
במשרד המבקר גם מזהירים בפני בטויחות לקויה של מתקני ספורט. לפי מרכז השלטון המקומי, יש אלפי מתקני כדורסל שאינם עומדים בת"י 5515 המגדיר את דרישות התפקוד, הבטיחות ושיטות הבדיקה של מתקני כדורסל. אומנם ת"י 5515 אינו תקן מחייב, אך עם זאת הדבר מדגיש את הסיכונים, לרבות סיכוני בטיחות במתקנים שאינם כלולים או אינם עומדים בתקן. עוד עלה כי השימוש במתקן שער-סל שאינו נכלל בתקן ואשר קיים במגרשי המיני פיץ' אף הוא עלול לעלות לכדי סיכון בטיחותי. כפי שהצביע גם משרד הספורט; מדובר במאות מתקני שער-סל במגרשי מיני פיץ', לרבות אלו שהקים המשרד לפיתוח הפריפריה או שהוא מתכוון להקימם. פיקוח ובקרה של משרד הספורט על עמידת הרשויות בהתחייבויותיהן בעת קבלת התמיכה - עלה שהטוטו לא הקים מערך פיקוח ובקרה על התחייבות הרשויות בעת שהיה אחראי לתוכניות המתקנים 2020 ו-2027; גם משרד הספורט לא הקים מערך כזה.
המבקר כן טוען ש"יש לראות בחיוב את פעולת המשרד לקידום תוכנית המתקנים 2031, בייחוד נוכח העובדה שגובשה בתקופתן של כמה מערכות בחירות ואף בתקופת מגפת הקורונה. תקציב תוכנית המתקנים - היקף התקצוב של תוכנית 2031 גדול ב-62% מתקצוב תוכנית 2020 ועומד על 2.89 מיליארד שקל. יצוין לחיוב כי בהשוואה לתוכניות המתקנים הקודמות, תוכנית 2031 ייעדה לראשונה תקציב לפיתוח תשתיות בחברה הערבית - כ-18.5% מסך התקציב בהתאם להחלטות ממשלה. עוד יצוין לחיוב המיזם המשותף לליווי רשויות בדירוג כלכלי חברתי נמוך, שעשוי לסייע לרשויות המקומיות בדירוג הכלכלי חברתי הנמוך, ובכלל זה רשויות מהחברה הערבית, להוציא אל הפועל פרויקטים מתוקצבים".
עיקרי המלצות הביקורת: "כיוון שלפי מחקרים יש קשר ישיר בין עיסוק בספורט להשפעות כלכליות וחברתיות חיוביות, מומלץ שהגופים הנוגעים לנושא - משרד הספורט, משרד החינוך, משרד האוצר, המשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל והרשויות המקומיות - יפעלו לצמצום הפערים במתקני הספורט השונים ברשויות הנמצאות בדירוג כלכלי חברתי נמוך, רשויות ערביות וחרדיות. כדי לתכנן ולנהל באופן מושכל את מתקני הספורט מומלץ שמינהל הספורט יבצע מיפוי מקיף ומהימן של מתקני הספורט, זמינותם ופרטים על המשתמשים בהם וכן של צורכי ענפי הספורט השונים. מיפוי כזה יוכל לשמש לצורך בחינת בקשות להקמה ושדרוג של מתקנים על פי אמות המידה לתמיכות שנקבעו בתוכניות המתקנים. כדי שהמיפוי יהיה מעודכן, על המשרד לוודא שמנהלי מחלקות הספורט ברשויות המקומיות יעדכנו את הקובץ באופן תדיר ואחיד ועל פי הנחיות קבועות. מומלץ לבחון שימוש בשדות חובה מתוך רשימה סגורה בכדי לטייב את הנתונים ולייצר אחידות. מומלץ גם שהמשרד יקדם את פיתוח מערכת המידע החדשה ויקבע לוח זמנים להשלמתה".
עוד המלצות: "מומלץ שמשרד הספורט יפעל עם המועצה הלאומית לספורט ומינהל התכנון לקידום תכנון ארוך טווח שיכלול התייחסות להקצאת שטחים עבור המתקנים בהתחשב בצורכי הספורט, הגידול באוכלוסייה, תשתיות התחבורה העתידיות ובנייה של ערים ושכונות חדשות. מומלץ גם שבמסגרת התכנון יישקל עירוב שימושים כדי למצות ביעילות את הקרקע המתוכננת.
נוכח המחסור במגרשי הכדורגל, מומלץ למשרד הספורט ולהתאחדות לכדורגל למפות את מגרשי הכדורגל שלהם פוטנציאל לשיפוץ ושדרוג, ולהכין עם משרד הספורט והרשויות המקומיות הרלוונטיות תוכנית עבודה מתאימה לשדרוג ולשיפוץ של המגרשים המתאימים בהתאם לסדרי עדיפויות ולצורכי הענף. מומלץ למשרד הספורט, משרד החינוך והמרכז לשלטון המקומי לפעול מול הרשויות המקומיות כדי שיאותרו מתקני כדורסל שעלולים ליצור סיכון בטיחותי ושתיקבע תוכנית להחלפתם במתקנים בטיחותיים המתאימים לתקן. כמו כן, על משרד הספורט לבדוק מול המשרד לפיתוח הפריפריה את בטיחות מגרשי המיני פיץ' שהם מקימים ובכלל זה מתקני שער-סל שבהם. מומלץ כי המשרד יגבש תיק מוצר למתקני המיני-פיץ' הפזורים בארץ.
בנוסף, על המשרד להבטיח כי הרשויות המקומיות שקיבלו את תמיכתו בהקמה של מתקני ספורט או בשיפוצם ושדרוגם יעמדו בתנאי הסף שקבע לקבלת התמיכה. בכלל זה מומלץ שיקים מערך פיקוח ובקרה לוודא את עמידת הרשויות בהתחייבויותיהן. מומלץ שהמשרד יפעל מול מרכז השלטון המקומי ומול הרשויות עצמן כדי לאפשר את זמינותם של מתקני הספורט לציבור ככל שניתן, לרבות ללא עלות, וכך ישפר את השירות שניתן לציבור. מומלץ שמשרד הספורט, שפועל לקדם את פעילות הספורט בקהילה ויש לו מערך של מפקחים בכל הרשויות המקומיות, יוודא מול הרשויות שכל המידע על זמינות מגרשי הספורט שפתוחים לשימוש הקהילה יפורסם הן באתר האינטרנט שלהן והן בשילוט מתאים במתקני הספורט עצמם.
עולה מהדו"ח שבמשרד הספורט פשוט לא עשו את העבודה ההכרחית. "נכון למועד סיום הביקורת, בספטמבר 2022, משרד הספורט לא הכין תוכנית פיזית ארוכת טווח להקמת תשתיות הספורט ולא גיבש את תפיסתו בנוגע לתכנון ולהקצאה של השטחים העתידיים המיועדים למתקני הספורט. הצורך בתוכנית ארוכת טווח מתחדד נוכח החסמים המקשים על הקמת מתקני ספורט ובראשם מחסור בקרקע זמינה. המשרד גם לא הקים מערך לפיקוח ובקרה על השימוש של הרשויות במתקנים שמוקמים במסגרת תוכניות המתקנים".
ומה נעשה כדי לתקן את הכל? כאמור, את הכסף שיש לא משקיעים כמו שצריך.
לפי נתוני משרד הספורט, העלות הכוללת של צורכי מתקני הספורט של הספורט ההישגי והתחרותי מסתכמת ביותר מ-14.9 מיליארד שקל. היקף התקצוב של תוכנית 2031 עומד על 2.89 מיליארד שקל. נכון לאוגוסט 2022, מתוך סך ההתחייבויות שהעביר הטוטו למשרד הספורט עם החלת הרפורמה בשנת 2019, בוטלו כ-16.5% מסך ההתחייבויות (225 מיליון שקל מתוך 1.36 מיליארד שקל). בפועל נוצלו כ-59% מסכום ההתחייבויות (804 מיליון שקל מתוך 1.36 מיליארד שקל). לפי המבקר: "פערים אלו מעידים על חסמים שעמדו בפני הרשויות המקומיות למימוש תוכניות המתקנים הקודמות".
מההתאחדות לכדורגל נמסר בתגובה: "מצוקת מגרשי הכדורגל היא עקב אכילס ידוע ומשמעותי בהתפתחות הענף והנושא מודגש על ידי ההתאחדות לכדורגל מול כל גורם רלוונטי - רשויות מקומיות, משרדי ממשלה וגופים ציבוריים אחרים - שעשוי לסייע במציאת פתרון שיש בו כדי לצמצם פערים אדירים מול מדינות אחרות דומות לישראל במאפיינים רבים. הגשנו למשרד המבקר את כל החומר שנאסף על ידינו בנושא ובכלל זה גם פתרונות אפשריים ונהיה הראשונים לשתף פעולה עם כל גורם רלוונטי ביישום ההמלצות לטובת שינוי המצב".
ממשרד התרבות והספורט נמסר: "משרד התרבות והספורט מברך על הביקורת החשובה. עם כניסתו לתפקיד, החל שר התרבות והספורט מיקי זוהר בבניית תוכנית לאומית חדשה ונרחבת, לפיתוח תשתיות הספורט ברחבי הארץ, ובכלל זאת לזרז את תהליך ההקמה והשדרוג של מתקני הספורט בישראל. 'תוכנית ה-100' החדשה שמקדם עתה השר מיקי זוהר הינה תכנית ארוכת-טווח, שמשנה את תפיסת בניית המתקנים בישראל ומטרתה המרכזית הינה קידום הספורט ההישגי, התחרותי והקהילתי בארץ ואת התחרותיות של הספורט הישראלי במפעלי הספורט הבינלאומיים.
"התוכנית החדשה תתמוך בערכים שמשרד התרבות והספורט מקדם למען שיוויון הזדמנויות ולטובת האוכלוסיות המגוונות ברחבי הארץ וצמצום הפערים, ובכלל זאת קידום ספורט נשים באופן משמעותי והנגשת הספורט לחברה הערבית, לחברה החרדית, ומתן הזדמנויות לכשרונות בפריפריה".
