לא אלופות. עשירות: הסיפור של ענקיות הכדורגל האנגליות
לא אלופות. עשירות: הסיפור של ענקיות הכדורגל האנגליות
יותר משהן מלמדות על כדורגל, הדומיננטיות האנגלית בליגת האלופות העונה והדומיננטיות של מנצ'סטר סיטי בפרמיירליג מלמדות על כך שהקבוצות האנגליות הפכו לכלי משחק אסטרטגי גיאו-פוליטי של עשירי תבל ובתי מלוכה מהמזרח התיכון
בשנות השבעים של המאה ה-20 קבוצות אנגליות זכו בגביע אירופה שש עונות רצופות.
ליברפול - פעמיים, נוטינגהאם פורסט - פעמיים, ליברפול שוב ואסטון וילה. ואולם, אם בשנות השבעים הניצחונות של האנגליות לימדו על הרוח הבריטית הבלתי מתפשרת, הגיבוש הקבוצתי, התחרותיות האדירה של הליגה והתמיכה הכבירה להן זכו הקבוצות האנגליות בערי הפועלים שאותן הן ייצגו - אז הדומיננטיות האנגלית בליגת האלופות העונה מלמדת יותר על כך שהקבוצות האנגליות הפכו לכלי משחק אסטרטגי גיאו-פוליטי של עשירי תבל ובתי מלוכה מהמזרח התיכון.
את צ'לסי אנחנו מכירים כבר שנים. מאז שב-2003 רומן אברמוביץ' רכש את הקבוצה הוא השקיע בה יותר ממיליארד ליש"ט והפך אותה לאחת מהקבוצות הגדולות באנגליה ובאירופה. זה גמר גביע אירופה השלישי של אברמוביץ', שעדיין לא יכול לבקר בלונדון ואת קבוצתו בגלל קרבתו לוולדימיר פוטין. זו קרבה שהובילה לסנקציות של הממשלה הבריטית על אברמוביץ' (ואוליגרכים אחרים שלונדון הפכה לביתם) בעקבות הרעלת המרגל אלכסנדר ליטוויננקו.
"כוח רך"
מנצ'סטר סיטי מגיעה לגמר ליגת האלופות הראשון שלה כחלק מתוכנית על של איחוד האמירויות בכלל ואבו דאבי בפרט.
את כל הכסף מספק מנסור בן זאיד אאל נהיאן, שייח' מאנסור, שהוא אחד מהדמויות הפוליטיות והכלכליות החשובות ביותר באבו-דאבי, אחיו של שליט אבו דאבי, ח'ליפה בן זאיד אאל נהיאן. סיטי היא חלק מאסטרטגית "הכוח הרך", שגם הנסיכות היריבה, קטאר, אימצה בשנים האחרונות. ההנחה היא שהשקעות במוסדות אירופיים כמו קבוצות כדורגל (או יצירות אומנות, אוניברסיטאות ונדל"ן) יהפכו את הנסיכות למשמעותית יותר למערב - מה שמחזק את מעמד הנסיכות ומספק הגנה מול מדינות הענק באזור המפרץ הפרסי. ההשקעה גם מסייעת לנסיכויות לפתח קשרים עסקיים ופוליטיים ברחבי העולם ולפי ארגוני זכויות אדם, מספקת "הלבנת תדמית" למדינה שמפרה זכויות אזרח ואדם על בסיס קבוע.
סיטי היא בבעלות אבו דאבי דרך חברת City Football Group, שחלק מבעלי המניות של הארגון הן חברת השקעות אמריקאית וחברת השקעות סינית. יש לחברת האם 10 קבוצות כדורגל בבעלותה והיא מגלגלת יותר מ-630 מיליון ליש"ט, כשההכנסות מגיעות מכל קצוות תבל - מיוקהומה ועד ניו יורק סיטי.
סיטי, שזכתה באליפות השנה, כבר כמה שנים נמצאת בתוך מאבק משפטי נגד אופ"א והפרמיירליג לגבי חוקיות ההשקעות "החיצוניות" בה. מדובר על השקעות מחברות מאבו-דאבי וגם מחברות קש, שאי-מיילים שפורסמו בפוטובל ליקס הראו שאת הכסף קיבלו מאבו דאבי, כדי להעביר כסף, כביכול ממקור חיצוני, למנצ'סטר סיטי.
בכל מקרה, בעידן הפייר פליי הפיננסי - שמחייב את הקבוצות לחיות לפי היכולות הטבעיות שלהן - אבו דאבי היתה חייבת לגלות "יצירתיות" כדי להשקיע את הכספים הגדולים בקבוצה שלה. וכך עשתה. אופ"א הענישה אותה בהרחקה מליגת האלופות אבל בשנה שעברה בית המשפט הגבוה לצדק בספורט (CAS) ביטל את העונש וחיסל, באופן מעשי, את הגבלות הפייר-פליי הפיננסי.
בפרמיירליג עדיין חוקרים את הנושא הספציפי הזה כשההערכות הן שלאף אחד אין ספק שסיטי פוטבול גרופ רימתה או לכל הפחות עשתה מניפולציות על החוקים כדי לבנות את הקבוצה המצוינת של פפ גווארדיולה. זה עשוי להוביל לעונשים מהפרמיירליג.
סיטי תמיד התעקשה שעמדה בחוקים אבל העונה האחרונה מלמדת עד כמה הקבוצה תלויה, כמעט לחלוטין, בהכנסות מאבו דאבי. סיטי הרוויחה בעונת 2018/19 10 מיליון ליש"ט אבל בעונה שעברה, עונה שהופסקה במרץ בגלל הקורונה, סיטי רשמה הפסד של 125 מיליון ליש"ט. ההכנסות נפלו ב-57 מיליון ליש"ט מ-535 מיליון ליש"ט ל-478 מיליון ליש"ט בעוד שההוצאות - בעיקר שכר - עלו ב-81 מיליון ליש"ט. גם רווח של 40 מיליון ליש"ט בשוק העברות השחקנים לא סייע לצמצם את ההפסדים שמן הסתם הבעלים, השייח' מאנסור, כיסה. ולא רק שכיסה, הכיסים העמוקים שלו אפשרו לסיטי להתחייב בפגרה האחרונה על רכישת שחקנים שהוחתמו לטווח הארוך. אחד מאותם שחקנים הוא רובן דיאס, הבלם והמנהיג ההגנתי של הקבוצה העונה. הוא נרכש ב-65 מיליון יורו והוא אחד משחקני ההגנה היקרים בכל הזמנים. בלי התמיכה של אבו-דאבי, ספק אם סיטי היתה יכולה לזכות באליפות העונה.
יוצא שמאז 2010 עד 2020 השייח' השקיע 1.13 מיליארד ליש"ט מכספו במנצ'סטר סיטי. לא כולל כספים מחסויות של חברות בבעלות אמירתית, להן יש אינטרס מובהק להשקיע ב"בייבי" של השליט. לשם השוואה, 1.13 מיליארד ליש"ט השקעת בעלים היא השקעת בעלים שגבוהה פי 2 מכל השקעת בעלים אחרת באנגליה ופי 7.5 יותר מאשר קבוצת טופ פור, שסיטי עקפה והותירה הרבה מאחורה: ארסנל.
ההשקעה אינה רק ברכש ושכר. כמעט 400 מיליון ליש"ט הושקעו בתשתיות - שיפוץ מתחם האצטדיון, בניית מגרש אימונים ובנייה ושיפוץ של שיכונים מסביב למועדון - מה שהעלה את השווי של המועדון.
הכסף הזה מושקע בסיטי בשביל לטפח נכס אסטרטגי-שיווקי של איחוד האמירויות. זכייה בליגת האלופות תהיה ניצחון למודל "הכוח הרך" של נסיכויות המפרץ באירופה.
ניצחון ראשון ובטח לא אחרון.
מימון מבעלי קבוצות מאז 2010 עד 2020
מנצ'סטר סיטי - 1.13 מיליארד ליש"ט
צ'לסי - 570 מיליון ליש"ט
אסטון וילה - 459 מיליון ליש"ט
אברטון - 348 מיליון ליש"ט
לסטר סיטי - 312 מיליון ליש"ט
מנצ'סטר יונייטד - 297 מיליון ליש"ט*
הכי מעט
ניוקאסל - 0 ליש"ט
ברנלי - 2 מיליון ליש"ט
נוריץ' סיטי - 2 מיליון ליש"ט
טוטנהאם - 15 מיליון ליש"ט
ארסנל - 15 מיליון ליש"ט
ווסט ברומיץ' - 22 מיליון ליש"ט
השקעה בתשתיות מאז 2010
טוטנהאם - 1.41 מיליארד ליש"ט
מנצ'סטר סיטי - 378 מיליון ליש"ט
ליברפול - 238 מיליון ליש"ט
ברייטון - 181 מיליון ליש"ט
ארסנל - 132 מיליון ליש"ט
מנצ'סטר יונייטד - 118 מיליון ליש"ט
לסטר סיטי - 105 מיליון ליש"ט
צ'לסי - 81 מיליון ליש"ט
