בין סקוטי ווילביקן לתומר גינת ומס ההכנסה
בין סקוטי ווילביקן לתומר גינת ומס ההכנסה
הטבות המס עשויות לקבוע הרבה יותר מכמה כל שחקן כדורסל בישראל יקבל בנטו. הן עשויות לקבוע את הסגלים בליגה
סקוטי ווילבקין, ללא ספק השחקן הטוב ביותר במכבי תל אביב בכדורסל בארבע העונות שלו במכבי, עוזב את הקבוצה. כנראה לא רק בגלל שלשני הצדדים מתחשק לפתע להיפרד, אלא גם בגלל שסקוטי כבר משחק בקבוצה כאמור ארבע עונות - והמשמעות היא כי החל מעונת המשחקים הבאה, הכנסתו כבר לא הייתה מקבלת את הטבות המס המוקנות בתקנות מס הכנסה לספורטאים זרים המוגבלות עד לארבע שנים של שהייה בישראל.
לפי תקנות מס הכנסה לגבי ספורטאים זרים, הם צריכים לשלם מס הכנסה בשיעור של 25% בלבד מהכנסתם לתקופה של עד ארבע שנים. יותר מכך, סקוטי ווילבקין, וספורטאים זרים אחרים המשחקים בישראל, רשאים להפחית מהתשלומים ברוטו אשר הם מקבלים מהקבוצות, לפי תקנות מס אלו, "הוצאות מוכרות" - כמו למשל הוצאות שכירות, דמי לינה ועלות ארוחות. היות ומהיתרה לאחר ההוצאות המוכרות להם בלבד, משלמים הספורטאים הזרים מס בשיעור של 25%, יוצא כי המס האפקטיבי לגביהם נע בין 10% ל-15% מהכנסתם ברוטו. הטבות להן לא זכאים ספורטאים ישראלים.
ספורטאים זרים אזרחי ארה"ב זכאים במיוחד להטבת מס נוספת, על הכנסה בסך של 400 דולר ליום, לפי האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לארה"ב, אשר מקנה להם פטור מלא ממס על סכומים אלו, אשר במצטבר על פני עונה של תשעה חודשים, יוצרת הכנסה פטורה ממס בישראל בסך של 108,000 דולר לכל שנה.
היות ובמרבית המקרים קבוצות הספורט משלמות לספורטאים לפי שכר נטו, כך שהקבוצות סופגות על עצמן את כל המסים, אזי כמובן יש להן אינטרס לשמור על הספורטאים הזרים רק עד ארבע שנים בלבד. למעט, אלו שהם אזרחי ארה"ב ומשתכרים עד 108,000 דולר לשנה.
אך, וכאן האבסורד, היות וצפוי כי מכבי תל אביב כמו גם קבוצות אחרות יביאו ספורטאים זרים במקום אלו שייפלטו לאחר ארבע שנים, אז מה הועילו חכמים בתקנתם? במקום לשמור את השחקנים הטובים לאורך זמן, המדינה מאלצת את הקבוצות להחליף אותם לפחות לארבע שנים.
ניתן לומר כמובן, כי התמריץ להעסקת ספורטאים זרים בא על חשבונם של הספורטאים הישראלים, ואילו הישראלים מוצאים עצמם נדחקים הצידה, לקצה הספסל או לליגות נמוכות, מאחר שהספורטאים הזרים מועדפים על פניהם מבחינת הקבוצות. אלא שהאמת היא שקשה "להאשים" את הקבוצות. בסופו של דבר הן פועלות לפי תקציב מוגבל, ואם יש שני ספורטאים באותה הרמה המבקשים את אותו תשלום נטו, הספורטאי הזר יעלה לקבוצת הספורט הרבה פחות לעומת הספורטאי הישראלי, ולכן לקבוצות יש אפילו "תמריץ" להעסיק אותו.
מנגד, אנו רואים כי קבוצות הכדורסל נלחמו על החזרת תומר גינת לשחק אצלן בישראל (הפועל תל אביב ניצחה במירוץ), למרות שספורטאי ישראלי משלם מס כמו כל תושב ישראלי אחר, לפי מדרגות המס ונקודות הזיכוי המגיעות להם, עד מס שולי של 50% מההכנסה. כך שאנו למדים כי אין באמת מחסום מס בפני ספורטאי ישראלי הרוצה לשחק בישראל, ככל שהוא טוב ומבוקש.
השאלה המעניינת היא האם לתומר גינת כדאי לחזור ולשחק בישראל לאור העובדה שלפי חוקי המס בצרפת הוא זכאי להטבות מס החלות בצרפת לגבי עובדים זרים, כגון אלו המגיעים מישראל ויש להם אשרת עבודה בצרפת. מסתבר שגם בצרפת מדובר בהטבת מס משמעותית ביותר. שכן, לפי חוקי המס בצרפת, מהכנסת עובד זר אפשר להפחית עד 50% מהשכר המשולם לו לצורכי מס ומחצית זו מהשכר תהיה פטורה ממס. הטבת מס אשר המקבילה לה בדיני המס בישראל מגיעה למומחים זרים המגיעים לעבוד בישראל.
בדומה להטבות המס בצרפת, יש הטבות מס משמעותיות לספורטאים זרים גם במדינות אחרות בעולם. ללמדנו שגם בעניין הטבות מס לספורטאים כמו גם לעובדים אחרים העושים "רילוקשיין" יש טווח מאד רחב של שיקולים הכולל שיקולי מיסוי והכנסות נטו, הן לפי חוקי המיסוי המקומיים והן לפי האמנות למניעת כפל מס בין ישראל למדינות שונות בעולם וחזרנו לשאלת השאלות – מי ישחק במכבי תל אביב בכדורסל בעונה הקרובה?
הכותב הוא מומחה למיסוי ושותף במשרד עוה"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'
