יורו הנשים שובר שיאים: "בעבר זה היה כמו טורניר נוער, עכשיו זה מגה אירוע"
יורו הנשים שובר שיאים: "בעבר זה היה כמו טורניר נוער, עכשיו זה מגה אירוע"
הנוסחה פשוטה: השקעה בתשתית, נראות ושיווק מובילים להצלחה מסחרית. בכדורגל גברים ובכדורגל נשים
ב-2018, כשהתאחדות הכדורגל האנגלית קיבלה את הזכות לארח את אליפות אירופה בכדורגל לנשים (יורו 2021), בארגון לא ציפו שיותר מחצי מיליון כרטיסים יימכרו הרבה לפני שריקת הפתיחה ב-2022. העולם עדיין היה לפני אירוע השיא הגדול בכל הזמנים של כדורגל הנשים - המונדיאל ב-2019 בצרפת - ואף אחד לא ניגש עם ההתאחדות האנגלית למכרז על הטורניר השני בחשיבותו בלוח הזמנים של כדורגל הנשים.
המונדיאל בצרפת היה הצלחה מסחרית עצומה. לטורניר בצרפת נמכרו כמעט 1 מיליון כרטיסים, היו יותר מ-1.2 מיליארד צופים במשחקים בטלוויזיה ואנשים צרכו יותר מ-2.5 מיליארד שעות של תוכן אינטרנטי מהטורניר.
יורו 2022 כבר עכשיו, אחרי שלב הבתים, שובר שיאים. יותר מ-250 מיליון צופים ברחבי העולם, כ-700 אלף כרטיסים שנמכרו וימכרו ומיליארדי שעות תוכן שנצרך ברחבי העולם. היורו ב-2022 צפוי להיות גדול פי 2 יותר מאשר היורו הקודם ב-2017. בכלל, אנחנו רואים עלייה ניכרת במספר הצופים במשחקי נשים ברחבי העולם. בדרום אמריקה, אסיה ואפריקה נרשמו שיאים של צופים במשחקי נשים.
כדורגל הנשים התקדם - ככוח מסחרי - בצורה אדירה ובזמן קצר מאוד. "כשהתחלנו להתכונן לטורניר, אף אחד לא ציפה לכמות העניין הזו" סיפר טום וורוויק מהתאחדות הכדורגל האנגלית למגזין SportsPro. "מה שקרה מאז 2019 זה שהספורט הגיע לרמה חדשה לחלוטין. אופ"א עכשיו מתייחסת לזה יותר כמו יורו של גברים - בעוד שבעבר זה היה יותר כמו טורניר נוער. עכשיו זה מגה אירוע".
ב-2005 אנגליה אירחה את היורו. בגמר היו 21,000 צופים באצטדיון איווד פארק של בלקבורן.
גרמניה ניצחה את נורבגיה בגמר שדווח עליו בצניעות יחסית - אפילו בגרמניה. הקיץ, למשחק בין הולנד לשוויץ בשלב הבתים, הגיעו 22,596 צופים לבראמל ליין שבשפילד. זה שיא צופים למשחק שלב הבתים ביורו ללא הקבוצה המארחת.
שיא הצופים ביורו נשבר, 15 משחקים לפני סוף הטורניר - עוד כשהטורניר היה בשלב הבתים.
הטורניר השנה, כאמור, נדחה בגלל הקורונה. הגברים שיחקו בקיץ 2021 במקום 2020 והנשים ב-2022 במקום 2021. זה לא פגע במומנטום שנוצר ב-2019 ולכן ההתאחדות האנגלית היתה צריכה לעשות התאמות - גם למכירות כרטיסים וגם לתוכנית המורשת החשובה של הטורניר - קידום תוכניות לשורשי המשחק בערים המארחות והעבודה של ההתאחדות לכדורגל לקידום הכדורגל בקרב ילדות ונערות.
הנראות הובילה למכירות
לפי המארגנים, הנראות המחודשת של משחק הנשים באנגליה הובילה לעלייה בקצב מכירת המשחקים. הסכמי זכויות השידור הגדולים שחתמה פרמיירליג הנשים (WSL) עם ה-BBC וסקיי ספורטס הובילו לכך שתוך מספר ימים נמכרו כל הכרטיסים למשחקי "הלביאות" (נבחרת אנגליה) בשלב הבתים.
הכרטיסים לטורניר נמכרו ל-99 מדינות ברחבי העולם - גם כן שיא. בסך הכל, כ-20% מרוכשי הכרטיסים יהיו מבקרים באנגליה. סייעה גם העובדה שהמחירים לכרטיסים היו בין 30 ל-50 ליש"ט. מחירים סבירים בהחלט בשביל לקיים יום משפחה באצטדיון.
מי רכשו את הכרטיסים? הרוב גברים, כש-43% מהרוכשים היו רוכשות. 21% נרכשו למען בני נוער וילדים מתחת לגיל 16. לפי הנתונים אבות רבים רכשו את כרטיסים לילדים ולילדות שלהם ובניגוד לאירועים קודמים רואים הרבה יותר מכירות לבני דור ה-Z שהגיעו למשחק לבדם (הרבה יותר ממשחקי הפרמיירליג לגברים).
המארגנים החליטו שישימו דגש על כך שלא יהיו מגרשים מלאים אך ורק במשחקי הקבוצה המארחת ולכן עבדו עם קבוצות מקומיות וגופים מקומיים כדי למכור כרטיסים, בזול יחסית, לתושבי הערים המארחות את הנבחרות האחרות. "זה היה דבר שרצינו להשיג ולכן כיוונו לשם" לפי וורניק. האירוע עצמו, אגב, צפוי לייצר יותר מ-60 מיליון יורו בהכנסות לערים המארחות - שזה גם סכום שובר שיאים של יורו נשים.
לא רק משחקי נשים בטלוויזיה גרמו למכירת הכרטיסים האדירה. נעשה מאמץ שיווקי חסר תקדים.
ההתאחדות שכרה חמש סוכנויות שיווק שונות שיסייעו במכירת הכרטיסים, שיווק האירוע וקידום האירוע. כולן עובדות ביחד עם הוועדה המארגנת המקומית (LOS), שהוקמה במיוחד בשביל האירוע. התוצאה היא "שינוי מאסיבי בדמוגרפיה רוכשת הכרטיסים לאירועי ספורט נשיים" לפי ג'ני מילטון, מנהל מחלקת ספורט הנשים בענקית התקשורת M&C Saatchi, אחת מהשותפות של ההתאחדות לכדורגל האנגלית.
מבחינת חסויות - אופ"א עם נותני החסות הקבועים, שחתמו עם אופ"א בעיקר בזכות יורו הגברים, ליגת האלופות וכו' - הייניקן, הייסנס, אדידס, ויזה, פולקסוואגן, תןביס, בוקינג.קום, ווקרס, טיק-טוק והובלוט.
במיוחד ליורו הנשים חתמו חברות Euronics ו-Grifols וגם נייקי הצטרפה. אולי זו עדות לכסף הקטן יותר שאופ"א דורשת עבור התחרות הנשית. אולי זה עדות לכך שכדורגל הנשים יכול להיות כל כך מאחד שהוא גורם לנייקי ולאדידס לפרסם את אותו הטורניר.
ברמה המקומית, חלק מהמותגים הגדולים ביותר חתמו עם הוועדה המארגנת: לגו, לינקדין, פנדורה, בנק סטרלינג, ונוס של ג'ילט - הרבה מותגי פרמיום שלא בדיוק מזוהים עם הספורט אבל מצאו שהנוכחות שלהם במגרשי יורו הנשים היא נוכחות חשובה עבורם.
האם אופ"א "פספסה", בעצם, את ההזדמנות להחתים נותני חסות גדולים מאוד כשנשארה נאמנה למותגים שמזוהים עם כדורגל הגברים? אופ"א, לפי הדיווחים, ניסתה "להפריד" בין הטורנירים אבל ההסכמים לא בהכרח איפשרו זאת באופן מוחלט - מה שהקטין את פוטנציאל ההכנסות מחסויות לאירוע כדורגל הנשים הבכיר.
למרות התמונה שמנסים לצייר בארגון הכדורגל האירופי, יש לציין שבכל הקשור למונטיזציה של יורו 2022, אופ"א די נכשלת. הערכות הן שהטורניר שובר השיאים של הנשים יהיה טורניר שאופ"א מפסידה עליו. הם לא מדווחים צפי הכנסות כפי שפיפ"א לא מדווחת על צפי הכנסות מונדיאל הנשים - סכום שמשולב בהכנסות של מונדיאל הגברים.
אופ"א סיימה את העונה שעברה עם הכנסות שיא של 5.725 מיליארד יורו. היורו ב-2021 אחראי ל-1.8 מיליארד יורו מההכנסות הללו. יורו 2022 צפוי לרשום הפסד כאמור.
מדוע באופ"א לא מפרסמים את צפי ההכנסות? לא ברור. אולי בשביל להסתיר את העובדה שהם לא עשו את אותם מאמצים כמו התאחדות הכדורגל האנגלית בכדי לקדם ולשווק את האירוע? אולי בגלל שהם הרגישו שזה מספיק לדבר על כך שהכפילו את כספיי הזכייה לנשים ל-16 מיליון יורו, סכום מזערי ביחס ל-371 מיליון יורו שקיבלו הגברים ביורו 2021.
התחושה היא שאופ"א לא בדיוק עומדת מאחורי ההתחייבות שלה לקדם כדורגל נשים.
ברחבי העולם יותר ויותר איגודי כדורגלניות מצליחים להשיג השוואת תנאים לגברים. לא רק בשכר מההתאחדות או אש"ל אלא בכל מה שקשור להשקעה מוסדית בכדורגל הנשים - ברמת הנבחרת וברמת השורשים. אדה הגרברג - שסירבה לשחק בנבחרת נורבגיה עד שההתאחדות לכדורגל הנורבגית, תשקיע יותר בכדורגל נשים - חזרה לנבחרת שלה; בספרד, הולנד, בארה"ב וב-9 מדינות אחרות ההתאחדות לכדורגל המקומיות והכדורגלניות הגיעו לסיכום חלוקת הכנסות הוגנת יותר. האמריקאיות היו צריכות להילחם על ההסכם למרות שיותר פופולריות, מוכרות ומכניסות מאשר הכדורגלנים הגברים.
המאבק שלהן סימל את הקרב, לאורך ההיסטוריה, של ספורטאיות בכל מקום.
ברור שספורט הוא רק חלק ממאבק כללי של נשים לתשלום הוגן ושווה בחברה. לפי מחקר של PwC יקח לנשים בבריטניה 100 שנה לסגור את פערי השכר אם הפער ימשך להיסגר בקצב הנוכחי. אך, יש לומר, בענפי ספורט רבים יש כבר שוויון בכספיי זכייה לפחות (אם לא בהשקעה). לפי סקר של BBC ברוב הענפים המסורתיים של האולימפיאדה (אתלטיקה, למשל או ג'ודו) יש כבר שוויון מוחלט בפרסי הזכייה. כך גם בטניס בגרנד סלאמס (מאז 2007), טריאתלון (שם גם מעניקים לנשים את האפשרות לצאת לחופשת לידה ולשמור על המיקום שלהן בדירוג העולמי ל-15 חודשים)
תשלום שווה, לפי מקרי עבר, לא מוביל לפגיעה בכלכלת הענף. ההפך. במשחקים האולימפיים, למשל, נהנים מצפייה גבוהה ועניין גבוה מצד נשים (שרואות נשים מתחרות על אותה הבמה בדיוק כמו הגברים) - מה שהוביל לעלייה בהכנסות מזכויות שידור וגם חסויות (מפרסמים שמחים לא לפנות אך ורק לגברים באירועי ספורט). כך קרה גם בטניס.
"ברגע שהתחלנו להשקיע יותר בקבוצת הנשים שלנו והיא שיחקה באצטדיון של הגברים, התחלנו לראות יותר נשים במשחקי הגברים" סיפרו בריאל סוסידאד. "הנשים התחילו להתעניין יותר בכדורגל כי הן הרגישו שהכדורגל מתחיל להתעניין בהן כצופות".
בכדורגל, בגלל שאין הרבה נציגות בהתאחדויות המקומיות ובפדרציות הבינלאומיות, מאוד-מאוד-מאוד-מאוד רחוקים מהתייחסות הוגנת באמת לספורטאיות.
עד לפני מספר שנים, התאחדויות ברחבי העולם השקיעו, בממוצע, רק 5 דולר בשנה בכדורגלנית. נכון ל-2017 כ-60% מהכדורגלניות המקצועיות הרשומות הרוויחו כסף כלשהו מכדורגל, 35% לא קיבלו אגורה מההתאחדות שלהן ו-30% חוו הטרדה מינית.
קודם כל, אין בכלל ספק שצריך להשקיע יותר בכדורגל נשים כדי להמשיך לקדם את המשחק. וצריך לעשות את זה כי במשך שנים על גבי שנים, לא השקיעו דבר בכדורגל הנשים.
בזמן שהשקיעו מאות מיליארדים - וגם לא מעט כספים ציבוריים - בכדורגל הגברים, כדורגל הנשים לא היה חוקי במקומות רבים בעולם עד שנות השבעים של המאה ה-20. רק בתחילת שנות ה-90 התחילו להשקיע בו סכומים מינימליים, רק בשנות ה-2000 התחילו להתייחס אליו מקצועית, רק בשנות ה-2010 התחילו להתייחס אליו ברצינות - עם השקעות נרחבות בתשתיות המשחק, במדינות מסוימות - ורק ב-2020 התחילו לקדם אותו. ואולי בעשור הקרוב הגיע הזמן לתת לו את הבמה. להתאים אותו ללוח הזמנים של כדורגל הגברי. לבנות לוח שנה עם מחשבה על הבמה והנראות של הכדורגלניות.
למשל, אין שום סיבה להגדיל את ליגת האלופות (לגברים) ב-100 משחקים בעונה (אופ"א עשתה זאת בניגוד לדעת הליגות האירופאיות ואז נשיא הארגון התחיל להתלונן על ליגות מקומיות שלא מקטינות את עצמן).
ארגון שחושב איך להרים את כדורגל הנשים ולשמור על בריאות הכדורגלנים יקצר את ליגת האלופות וירווח אותה בשביל להעניק לשחקנים יותר זמן שיקום ויותר זמן להשתקם בין משחקים ואת הרווחים שנותרו ימלא בכדורגל נשים, שיצבור יותר ויותר אוהדים של המשחק בזכות הנראות הזו.
כך גם בטורנירים בינלאומיים - הבמה האולטימטיבית בכדורגל. לקדם ולגייס הכנסות לטורנירי הנשים בדיוק כפי שעושים לכדורגל הגברים זה אינטרס של פיפ"א ואופ"א - אבל במקום זה בזבזנו יותר משנתיים על לנסות להפוך את מונדיאל הגברים לאירוע של פעם בשנתיים.
אופ"א ופיפ"א - שנמצאות בניגוד אינטרסים אינהרנטי כרגולטוריות וכמארגנות טורנירי ענק - צריכות להתחיל להתייחס ברצינות המתאימה לכדורגל הנשים.
