סגור

חצי שנה אחרי - למדנו משהו מההתמוטטות של אריקסן?

לפני חצי שנה, הכדורגלן כריסטיאן אריקסן מת על המגרש במשחק הראשון של נבחרת דנמרק ביורו נגד פינלנד. ואז הוא קם לתחייה וכולם חזרו לפעילות רגילה. האם עולם הכדורגל צריך ללמוד משהו חשוב על עצמו בעקבות המקרה?

לפני חצי שנה, כריסטיאן אריקסן מת על המגרש במשחק הראשון של נבחרת דנמרק ביורו נגד פינלנד. הוא אמנם ניצל אבל לפי הפרמדיקים שטיפלו בו הוא "כבר לא היה איתנו". על הבמה הגדולה ביותר בעולם, כריסטיאן אריקסן התמוטט ומת.

"כמעט איבדנו את השחקן הכי טוב שלנו, החבר הכי טוב שלנו, הלב של הקבוצה שלנו" אמר קספר יולמן, מאמן נבחרת דנמרק, שהוביל את הנבחרת - אחרי הטראומה הגדולה במשחק הראשון של הטורניר - לחצי גמר היורו.
אריקסן הוא אחד מהשחקנים הנדירים שכמעט כולם אוהבים. שחקן יצירתי וחרוץ, אדם צנוע ממשפחה קטנה וספורטיבית. אביו שיחק כדורגל והיה גם מאמן. אחותו גם כן כדורגלנית.
2 צפייה בגלריה
כריסטיאן אריקסן
כריסטיאן אריקסן
כריסטיאן אריקסן
(גטי)
המאמנים שלו תמיד מזכירים שגם כשלא הבריק, תמיד ידעו שיעשה עבורם עבודה טובה. "הוא ישחק רע אבל ירוץ 14-13 ק"מ במשחק אז אי אפשר היה להגיד שהוא שיחק משחק רע", לפי מאמנו לשעבר בנבחרת דנמרק, מורטן אולסן. אריקסן היה גם דמות מרכזית בהצלחות של מאוריסיו פוצ'טינו בטוטנהאם ואחרי התחלה קשה, תרם רבות גם לאליפות של אינטר תחת אנטוניו קונטה. פוצ'טינו וקונטה הם שני מאמנים שאוהבים שכל השחקנים רצים, והרבה, כחלק מקבוצה לוחצת. הוא גם שיחק 109 משחקים בנבחרת דנמרק. מאז שהיה נער.
"החיוך שלך, האלגנטיות שלך, הדרך בה גדלת - כמו איש גדול ומקצוען אדיר, יש לך את הקלאסה והערכים של פעם" כתב חאבייר סאנטי, סגן נשיא אינטר וכוכב הקבוצה לשעבר בפוסט פרידה מאריקסן שפרסם באינסטגרם. "החיבור האוהב בין כריסטיאן, המועדון והאוהדים ולכל מי שהלב שלו שחור-כחול, לא ישבר לעולם".
אריקסן לא יכול לשחק באיטליה ולכן באינטר נאלצו להיפרד ממנו. הוא לא יכול לשחק בגלל שבליבו התקינו קוצב-לב. באיטליה לוקחים ברצינות רבה בעיות לב של כדורגלנים ולכן לא מאשרים לשחק עם קוצב לב. הרבה יותר מדי שחקנים איטלקיים מתו בעבר מבעיות לב. דוידה אסטורי, הקפטן של פיורנטינה, הוא השחקן הבולט ביותר ברשימה - הוא מת ב-2018, לא על המגרש אלא במלון הקבוצה, יום לפני משחק, מדום לב.
הרופא שנתן לו את האישור לשחק קיבל עונש מאסר על תנאי. מ-1977 יש רישומים באיטליה של שחקנים שמתו על המגרש מבעיות לב. האחרון שבהם הוא ג'וזפה פרינו, שחקן פארמה לשעבר, שמת מדום לב ביוני 2021, במהלך משחק לכבוד אחיו, רוקו - שמת שלוש שנים לפני כן - גם הוא בעקבות בעיה בלב. באיטליה עושים בדיקות מקיפות ורציניות לכל כדורגלן - גם לאריקסן. אבל לא גילו אצלו מום או בעיה בלב לפני שקרה מה שקרה (ולפני שמתנגדי החיסונים ומפיצי הפייק ניוז יקשרו את זה לחיסון - אז אריקסן לא היה מחוסן כאשר התמוטט - זה אושר על ידי אינטר ונבחרת דנמרק).
האם אריקסן יכול לחזור לשחק מחוץ לאיטליה? סביר להניח שהוא יוכל. דיילי בלינד, שחקן אייאקס, משחק עם קוצב לב, שהותקן בליבו אחרי שהתעלף במשחק ליגת האלופות נגד ולנסיה ב-2019. אייאקס היא אחת מהקבוצות שמועמדות לקלוט את אריקסן.
מרטין שוטס, סוכנו של אריקסן, טוען שהשחקן כבר קיבל הצעות ואופטימי לגבי עתידו. אריקסן יחגוג 30 בפברואר ולא ממש נראה בדנמרק אחרי האירועים בקיץ (הוא כן הופיע בתוכנית לגיוס כספים למען צדקה). ידוע שהוא כבר עסק בפעילות ספורטיבית אבל מן הסתם זו לא היתה תחרותית.
2 צפייה בגלריה
יורו 2020 שחקני דנמרק בהלם לאחר ש כריסטיאן אריקסן התמוטט ועבר החייאה
יורו 2020 שחקני דנמרק בהלם לאחר ש כריסטיאן אריקסן התמוטט ועבר החייאה
שחקני נבחרת דנמרק מקיפים את אריקסן בזמן הטיפול במגרש שלאחר ההתמוטטות
(רויטרס)

יש כאן שאלות גדולות יותר: האם אריקסן בכלל יכול לחזור לשחק? מבחינה גופנית אולי. אבל איך המוח שלו יתפקד? והאם יוכל לשחק כמו שהוא רגיל? האם הוא יוכל להתגבר על הטראומה? האם הוא מוכן מנטלית לרמה התחתרותית שהיה בה כאשר נפל? האם הוא בכלל צריך בכלל לסכן את חייו? ובכלל, האם אריקסן מסמל בעיה גדולה הרבה יותר בכדורגל, כזו שהענף לא מוכן להתייחס אליה - על אף מותו של אריקסן על המגרש?
בשנתיים האחרונות, כולם בעולם עברו סוג של טראומה מתמשכת ושוחקת. וירוס קטלני, רשויות לא מתפקדות, מדיה חברתית מתפקדת מדי, בעיות בריאותיות שלא טופלו כי בכל זאת קורונה ובתי החולים עמוסים וכו', קריסות כלכליות, פוליטיקה לא יציבה - הלחצים הללו הופעלו על כולם.
לחץ הוא אחד מהגורמים הראשיים לבעיות לב ואירועי מוח. הוא משחרר הורמונים שגורמים לנזקים פסיכולוגיים וגופניים. מה הסיכוי שאריקסן, במשחק ביתי ביורו חצי ביתי, הרגיש לחץ בלתי סביר לפני המשחק ובמהלכו? מה הסיכוי שסגנון המשחק החרוץ שלו גרם לשחיקה בלב? ידוע שלעומס פעילות יש השפעה על הלב ויש מחקרי MRI שהראו צלקות בחדר הימני של לבבות של אנשים שנפח הפעילות שלהם היה קיצוני. מה הסיכוי שהלב שלו פשוט שחוק מ-15 שנות כדורגל מקצועני? מה הסיכוי שאחרי השנתיים האחרונות, לא רק הכדורגלנים צריכים שרשויות הכדורגל יחשבו מחדש כמה עומס - פיזי ומנטלי - הן מפעילות עליהם?
והאם יש סיכוי שאחרי שנתיים מלחיצות עולם הכדורגל - והעולם בכלל - יגיע להבנה שכולם צריכים הפסקה, פגרה ולהירגע?