אנגליה או ספרד? כדורגל הנשים כבר ניצח
אנגליה או ספרד? כדורגל הנשים כבר ניצח
מצד אחד עומדת המאמנת האנגלית סרינה ויכמן, שמשתפת את הצוות שלה בכל מהלך ונחשבת למנהיגה סוחפת • מולה תעלה נבחרת ספרד שהיתה על סף התפרקות, עם שחקניות שדרשו לפטר את המאמן חורחה וילדה, ונענשו • המונדיאל מגיע היום לסיומו ומוכיח למה כדורגל הנשים הוא הענף הצומח בעולם
זמן קצר לאחר שנבחרת אנגליה הבטיחה את עלייתה לגמר אליפות העולם, שיתקיים היום ב־13:00 בסידני, מול נבחרת ספרד, רחש הטלפון הסלולרי של אנסון דוראנס (72), מאמן קבוצת הנשים של מכללת צפון קרוליינה בכדורגל. מהעבר השני של האוקיינוס המתינה לו בנחת בת טיפוחיו, סרינה ויכמן, מאמנת הנבחרת האנגלית. חצי שעה קודם לכן הכניעו חניכותיה של ויכמן את המארחת אוסטרליה (1:3) והתקרבו עד כדי ניצחון אחד מזכייה היסטורית בתואר העולמי.
35 שנים חלפו מאז נפגשו לראשונה. ביוני 1988 אימן דוראנס את נבחרת הנשים של ארצות הברית בכדורגל. פיפ"א השיקה אז את "הטורניר הבינלאומי בכדורגל נשים". מדובר היה בניסוי יוצא דופן שביקש לבחון את היתכנות קיומו של גביע עולמי בכדורגל לנשים. 12 נבחרות מחמש היבשות הוזמנו להגיע לסין ולנסות לשכנע בכדאיות המיזם. ויכמן, אז בקושי בת 19, כיכבה במרכז השדה של הנבחרת ההולנדית. דוראנס התרשם מכישוריה של הקשרית המכוננת והזמין אותה, "תמורת מלגת לימודים מלאה", להצטרף לנבחרת הנשים שלו מצ'אפל היל לעונת 1988/89. שנה אחת בלבד שיחקה ויכמן תחת דוראנס (במהלכה זכתה צפון קרוליינה בטורניר), אך השפעתה עדיין ניכרת.
"אני זוכר את ויכמן כאחת השחקניות הממוקדות ביותר שפגשתי בחיי", אומר דוראנס ל"כלכליסט" בשיחה משארלוט. "היכולת הטכנית שלה היתה מרשימה, אבל בעיקר בלטה הבגרות שלה והרצון העז ללמוד כל הזמן. הקרדיט על סדרת ההצלחות שלה מגיע לה בלבד". דוראנס מסרב להתייחס לתוכן השיחה אבל מודה שהשניים "נוהגים לשוחח על כדורגל מעת לעת. אני נרגש בכל פעם מחדש לראות את המנהיגות שלה ואת ההשפעה העצומה שיש לה על השחקניות. אבל אסור להקל ראש. המשחק מול הספרדיות צפוי להיות מאתגר מאוד".
בטורניר ההזמנה ההוא, נזכר המאמן האמריקאי, זכו הנורווגיות שניצחו בגמר את נבחרת שבדיה. "מספר הצופים במשחק הגמר נאמד בכ־30 אלף, אך לאור העובדה שלשלטונות סין היה חשוב לרצות את קברניטי פדרציית הספורט הבינלאומית המנהלת את ענף הכדורגל, לא בטוח עד כמה היו תושבי גואנגג'ואו חופשיים לבחור באם להגיע למגרש מרצונם החופשי". גורלו של כדורגל הנשים הבינלאומי, מכל מקום, נחתם באותה העת. בסוף אותו החודש קבעה פיפ"א כי סין תארח את הגביע העולמי הראשון לנשים, שלוש שנים מאוחר יותר. ב־1991 הוביל דוראנס את נבחרת ארצות הברית לתואר העולמי הראשון. "אני מקווה שבשיחה הבאה עם ויכמן נוכל לדבר כבר כשני אנשי מקצוע עם תואר שזכו בתואר העולמי", אומר דוראנס. "באליפות הקודמת ויכמן הובילה את הולנד למקום השני. עכשיו נותר לה עוד משחק אחד כדי להפוך רשמית למאמנת הכי גדולה בדורה".
כדורגל הנשים עבר שינוי מסיבי ב־32 השנים שחלפו מאז שוחק לראשונה גמר הגביע העולמי ואיתו גם היחס לספורט הנשים. פיפ"א, אז מפוחדת ומיזוגנית, ביקשה להחביא את הטורניר ולנוכח החשש מכישלון תדמיתי צמצמה את זמן המשחק ל־80 דקות בלבד. המשחקים המקוצרים היו אחד המאפיינים הבולטים של גביע העולם הראשון לנשים. הקפטנית האמריקאית, אפריל היינריקס, התלוצצה בעבר שבפיפ"א "חששו שהשחלות שלנו יפלו אם נשחק 90 דקות".
האבולוציה שעבר המשחק מאז היא לא פחות ממדהימה. כדורגל הנשים הוא כיום ענף הספורט הצומח ביותר בעולם והטורניר הנוכחי כבר ניפץ שיאי צפייה שבשנים קודמות נחשבו לדמיוניים: על פי הערכות, כ־2 מיליארד צופים ברחבי העולם עקבו באדיקות, בטלוויזיה ובדיגיטל, אחרי המשחקים שנערכים בפעם הראשונה, באוסטרליה ובניו זילנד. מדובר בעלייה משמעותית ביחס למספרים שנרשמו במונדיאל הקודם ב־2019, אז נאמד מספר הצופים ברחבי העולם בכ־1.2 מיליארד. גם מספר המדינות המשתתפות עלה ל־32, כמו במונדיאל הגברים. ביוני 2023 הכריזה פיפ"א כי מאגר הפרסים הכולל של הטורניר הוא 110 מיליון דולר, לעומת 30 מיליון דולר בלבד שחולקו לנבחרות בטורניר הקודם.
כדורגל הנשים הפך גם לממנף משמעותי לקהילות מודרות ומוחלשות. מנתונים שפורסמו ערב המונדיאל עלה כי לפחות 87 מבין 736 השחקניות שהשתתפו במונדיאל הן מהקהילה הגאה, כ־12%. במשחק הניצחון של נבחרת מרוקו מול דרום קוריאה (0:1) בשלב הבתים הפכה הבלמת נוהאילה בנזינה לכדורגלנית הראשונה בטורניר המשחקת כאשר ראשה עטוף בחיג'אב. גם היסטוריה מקומית נרשמה כאשר היבה סעדיה היתה לפלסטינית הראשונה המשמשת כשופטת בטורניר.
היסטוריה נוספת נרשמה בחודש שעבר, כשמגזין הכדורגל הנחשב מברצלונה, "פננקה" (Panenka). החליט להקדיש גיליון שלם למשחק הנשים. לדברי העורך רוג'ר קסוריאך. "התגובות היו מדהימות. עשרות אלפי הגיליונות נחטפו ואפילו שקלנו להדפיס מהדורה נוספת. אנחנו חיים את הכדורגל העולמי והספרדי, אבל אפילו אנחנו לא הערכנו את התשוקה שיש למשחק במדינה".
מול יכולותיה המופלאות של ויכמן תעלה לדשא נבחרת הנשים הספרדית, שהגעתה לגמר היא לא פחות מטלנובלה. באליפות אירופה בקיץ שעבר הודחה ספרד בשלב רבע הגמר. שלוש הקפטניות של הנבחרת דאז — אירן פארדס, ג'ניפר הרמוסו ופטרישיה גיז'רו — דרשו מהמאמן חורחה וילדה לבצע שינויים טקטיים במערך הנבחרת וכן לגוון את האימונים. הוא סירב, והן יצאו למלחמה נגדו שהחלה בפנייתן להתאחדות בדרישה לפטרו, דרישה אשר סורבה.
כמחאה, חודש לאחר מכן 15 שחקניות הנבחרת הצהירו על כוונתן לפרוש. מההתאחדות הספרדית נמסר אז כי: "ההתאחדות לא מתכוונת לאפשר לשחקניות לקבוע את המשך העסקתו של המאמן וצוותו. ההחלטה בנושא זה אינה תחת סמכותן. מהלכים מסוג זה רחוקים מהערכים של עולם הכדורגל והספורט וגורמים נזק". ההתאחדות תמכה במאמן ובשנה האחרונה הנבחרת חוותה הכנה לא אידיאלית לטורניר. חלק מהשחקניות התנצלו לקראת המונדיאל, אך המאמן בחר לזמן רק שלוש מהפורשות לסגל, והשאיר כמה מהכוכבות מחוץ למונדיאל.
"מה שקורה בנבחרת ספרד בטורניר זו תופעה שאין לה אח ורע", ממשיך קסוריאך. "זו נבחרת מסוכסכת ומקוטבת מבחינה חברתית, כאשר המאמן מתקשה לתקשר איתן באופן ישיר, אבל על המגרש הן מצליחות בצורה מדהימה. העניין סביב הנבחרת הוא מטורף. בניגוד למשחק הגברים שבו החצנת הרגשות בקרב הכדורגלנים היא מצומצמת ושטחית באופן יחסי, אצל הנשים זה עובד אחרת לחלוטין. זה מעניק עוד ממד מרתק למשחק".
ומבחינה טקטית? איריס אנטמן, הראשונה להיות מאמנת בעלת תעודת פרו בישראל, אומרת כי "הולך להיות כאן קרב טקטי בין שני המאמנים. שניהם מייצגים אסכולות שונות. ויכמן, מאמנת אנגליה, משתפת את השחקניות שלה בכל ההחלטות שהיא מקבלת ומסבירה למה היא בחרה, נניח, לעלות במערך מסוים. וכשאת משתפת שחקניות הן יותר מבינות למה הן צריכות לעשות משהו ולמה הוא חשוב".
מול האחדות והמנהיגות הזאת ניצבות השחקניות הספרדיות, מתבססות בעיקר על כישורים טכניים גבוהים ולחץ מסיבי על היריבות במרכז השדה. "זה סיפור אחר לגמרי", אומרת אנטמן, "הן נקלעו למצב מטורף מבחינת היחסים עם המאמן, מקרה שלא היה כמותו בשום ענף ספורט קבוצתי, ועדיין מחליטות לתת את הכל למען התשוקה והמדינה שלהן. אם הן יזכו, זה רק יוכיח עד כמה הן ספורטאיות ברמה הגבוהה. ללכת נגד כולם וגם לזכות — זה יכול להסתיים כסיפור הספורט הגדול ביותר אי פעם".
