פריז סן ז'רמן - הפרויקט שנועד לכישלון
פריז סן ז'רמן - הפרויקט שנועד לכישלון
כשהניהול מבוסס על רכישת מותגים נוצצים ולא על בניית קבוצה, מה שנראה כמו חלום הופך מהר מאוד לסיוט
התקציב של פריז סן ז'רמן לעונת 2021/22 עומד על 620 מיליון יורו. אחד מהתקציבים הגבוהים ביותר בעולם הספורט וירידה של כ-50% מהתקציב של העונה שעברה. התקציב השני הכי גדול בליגה הצרפתית הוא של ליון ומארסיי - 500 מיליון יורו. ביחד. 250 מיליון יורו כל אחת.
תקציב השכר הממוצע בליגה הצרפתית עומד על 25.75 מיליון יורו, כאשר השכר הממוצע עומד על 1.17 מיליון יורו. ליאו מסי מרוויח בשבוע 1,223,846 יורו. ניימאר מרוויח בשבוע 1,083,846. שניהם, ביחד, מרוויחים פי 4.6 יותר מאשר קבוצה ממוצעת בליגה הצרפתית. פריז סן ז'רמן משלמת כ-40% מתקציבי השכר של כל הליגה הצרפתית.
זה מה שהכסף הקטארי העצום קונה. פערים היסטוריים. פריז סן ז'רמן תזכה באליפות בהליכה אבל הפערים הללו מראים שאין בזה שום דבר ספורטיבי. ההישג הספורטיבי היחיד שפריז סן ז'רמן יכולה לרשום זה הצלחה בליגת האלופות - וזה שם לחץ אדיר על משחק אחד או רגעים במשחק. זה מבנה שנועד להתפרקות מהירה.
פריז סן ז'רמן מתרסקת בליגת האלופות מדי שנה, בדרך כלל בצורה מביכה מאוד. לפעמיי, כמו במשחק נגד ריאל מדריד בשבוע שעבר, זה קורה ב-20-30 דקות בלבד. 20-30 דקות בהן כל הלחץ - הכסף הגדול, המתחים בחדר ההלבשה, האגו המנופח של כולם במועדון ואפילו לחץ לאומי אסטרטגי של קטאר - מופעל על בני אנוש. בני אנוש מאוד מוכשרים אבל עדיין בני אדם. שמבקשים מהם להתמודד מול קבוצות מאוד מוכשרות שפשוט לא מופעל עליהם אותו הלחץ - הפנימי והחיצוני.
אחרי ההדחה לריאל מדריד היה ברור שמאוריסיו פוצ'טינו לא ימשיך. מדווחים בצרפת שהוא היה עם דמעות בעיניים במשך ימים אחרי ההפסד. השחקנים כמעט ולא דיברו אחד עם השני אחרי ההדחה. ישבו - בסוג של הלם קרב - במשך שעה בחדר ההלבשה ולא זזו ממקומם. במשחק אחרי, בליגה נגד בורדו, שחקנים ספגו שריקות בוז - כולל ליאו מסי וניימאר. קיליאן אמבפה - היחיד שתפקד לאורך המשחק נגד ריאל מדריד והוכיח שהוא כרגע השחקן הכי טוב בעולם - היה היחיד שזכה למחיאות כפיים מהאוהדים של פריז. נאסר אל חאליפי, שעליו יש לחץ משפטי מצד הרשויות בשווייץ (בהקשר חשד לשוחד קטארי לפיפ"א), התפרץ על השופטים ולאונרדו, המנהל המקצועי של פריז, צפוי - כנראה - גם כן לאבד את עבודתו. האוהדים, בעיקר האוהדים השרופים, דורשים שהקטארים יעזבו.
פריז סן ז'רמן אינה פרויקט ספורטיבי. היא פרויקט להלבנת התדמית של קטאר. פרויקט מגלומני של נסיכות נפט. הניהול מבוסס על רכישת דברים נוצצים ולא בניית קבוצה ומועדון. ההחלטות כמעט אף פעם לא מקצועיות. "אם להיות כנה לחלוטין, בששת החודשים הראשונים שלי בפריז, אמרתי לעצמי: 'האם אני עדיין מאמן או שאני פוליטיקאי?" סיפר תומאס טוכל בראיון לתקשורת הגרמנית. "שאלתי את עצמי שר ספורט? במועדון כזה, זה לא תמיד כדורגל".
טוכל, כמו פוצ'טינו, הוא מאמן נהדר. מתודי, יודע להתחבר לחניכיו - אבל הוא היה במקום בלתי אפשרי להצליח בו - ההתמודדות היומיומית עם דברים שאינם כדורגל זו בעיה לכולם. כמו כן, אליפות עם תקציב שכר שגדול כמעט כמו כל התקציבים של הקבוצות היריבות יחד זו לא אליפות שנחשבת. תוכנית משחק לא יכולה לצאת לפועל אם השחקנים קורסים תחת הלחץ הבלתי אפשרי שמופעל עליהם. פוצ'טינו עדיין מאמן מעולה וזה לבטח יראה כשיעזוב את פריז ויצטרף למועדון כדורגל אמיתי.
הפרויקט הקטארי בפריז סן ז'רמן, סביר להניח, ישנה את פניו בעונה הבאה. מדובר על כך שליאו מסי מעוניין לחזור לברצלונה ושקטאר כבר לא רוצה את ניימאר כשגריר. קיליאן אמבפה יעזוב לריאל מדריד כמעט בוודאות. מדובר גם על רשימה של 10 מאמנים שונים שרק מחכים להחליף את פוצ'טינו אבל זה כבר ממש לא מובן מאליו שלאמן שם בפריז זה איזשהו חלום. ההפך, זה נראה כמו סיוט. זה חרב הפפיות של השקעה לא פרופורציונלית כל כך גדולה בקבוצה.
