בעיות לב אצל כדורגלנים: אין קשר לחיסון לקורונה
בעיות לב אצל כדורגלנים: אין קשר לחיסון לקורונה
לאחרונה נראה שמספר חריג של כדורגלנים מקצוענים סובלים מבעיות לבביות. הבעיות החמירו מאוד בעשורים האחרונים, אך כל קשר לחיסון לקורונה הוא מקרי בהחלט
לאחרונה נראה שמספר חריג של כדורגלנים מקצוענים סבלו מבעיות לבביות. במהלך שבוע אחד בנובמבר שלושה שחקנים מקצוענים התמוטטו על המגרש. צ'רלי ווייק בן ה-28 מוויגאן התמוטט באימון, ג'ון פלק בן ה-30 משפילד יונייטד התמוטט במשחק ואדאמה טראורה, שחקן שריף טיראספול, התמוטט במשחק ליגת האלופות נגד ריאל מדריד. כולם חיים ואף חזרו להתאמן.
עוד העונה: סרחיו אגוורו, 33, נאלץ לפרוש באמצע משחק לאחר שהתגלתה הפרעה בקצב ליבו; באוקטובר, אמיל פאלסון, קשר איסלנדי בן 28 מהליגה השנייה בנורבגיה, עבר החייאה על המגרש; בתחילת 2022 אלפונסו דיוויס (באיירן מינכן) ופייר אמריק אובאמיאנג (ארסנל) סבלו מדלקת בשריר הלב ועוד לפחות ארבעה שחקנים מקצוענים ברחבי העולם סבלו מהתקף לב, בעיות לב ואפילו מוות על המגרש. דברים אלה קרו אחרי שכריסטיאן אריקסן, 29, מת על המגרש והוחזר לחיים ביורו שנערך בקיץ האחרון.
מנתוני השנים שעברו נראה כי ישנה עלייה מדאיגה במספר הכדורגלנים שסובלים מבעיות לב. בעיותשיכולות להתגלות בבדיקות מוקדמות וכאלו, מסוכנות יותר, שמתגלות רק לאחר אירוע לבבי.
פרופסור גווידו פיילס (Guido Pieles), שמוביל את תחום קרדיולוגיית ספורט בקליניקה הלונדונית Institute of Sport, Exercise and Health טוען בראיונות שערך שאין עלייה חריגה בתקופה האחרונה וכי האירועים הסמוכים זה לזה הם "צירופי מקרים נוראיים". "אני לא חושב שאפשר להגיד שמספר האירועים גדל בפתאומיות... מבחינת מספרים, בשנה או בשנתיים האחרונות, אין עלייה אבל כן ישנה עלייה בעשור האחרון".
לפי הנתונים שיש (בעיקר מדיווחים) בשנות השמונים 4 כדורגלנים מקצוענים מתו בגלל בעיות לב; בשנות התשעים זה עלה ל-12 ובשנות ה-2000 הגיע ל-41. בעשור של 2010 כבר יותר מ-50 שחקנים מתו מבעיות לב. פיילס טוען שהסיכון הגדול ביותר לדום לב הוא בגיל 16-18 ושצריך לערוך בדיקות מקיפות לשחקנים בגילאי נוער וגם מדי שנה כי "דברים יכולים להשתנות ב-20 שנות קריירה".
לפי מחקר מ-2018 שפורסם ב-New England Journal of Medicine כדורגלנים, בעיקר צעירים, בסכנה גדולה יותר לדום לב. המחקר נערך בקרב 11,168 כדורגלנים צעירים על פני שני עשורים. לפי המספרים המספרים עלו מ-2 מתוך 100,000 כדורגלנים שסובלים מדום לב לכמעט 7 מתוך 100,000 שחקנים בסכנת לדום לב - במיוחד בעת פעילות. לפי המומחים, הסכנה לכדורגלן היא גבוהה במיוחד מאחר שהעומס על הלב עשוי להיות טריגר למחלות שונות. השינויים באדרנלין במהלך המשחק. התייבשות, גם היא נפוצה בקרב כדורגלנים, גם כן עשויה להיות טריגר לבעיית לב.
שירית כזום, מנהלת המרפאה לקרדיולוגיית ספורט במערך הקרדיולוגי בבית החולים בילינסון, מוסיפה: "הסיבות למוות קרדיאלי הן רבות, ותכופות הסימפטום הראשון הוא המוות עצמו", אומרת כזום. "הרקע הוא לרוב גנטי, מחלות סמויות ששכיחותן מוערכת ב־1 ל־5,000, אבל הטריגר הוא עומס מאמץ. אנחנו יודעים מהו העומס המינימלי הדרוש להשגת יתרונות בריאותיים ולהפחתת התחלואה, לבבית ובכלל, אבל הרף המקסימלי הוא עדיין שאלה פתוחה".
כרגע יש השערות לגבי מה גורם לעלייה בבעיות הלב בעשורים האחרונים. קודם כל, יש הרבה יותר כדורגלנים - מה שמעלה, אוטומטית, את מספר בעיות הלב המאובחנות ונראות; דבר שני, יש הרבה יותר משחקים - מה שמלמד על עומס הולך וגובר; כמו כן, יש הרבה יותר לחץ מאשר אי פעם (לא רק תקשורת ואוהדים אלא גם מדיה חברתית), שבין השאר מוביל לכך שקרוב ל-30% מהשחקנים דיווחו על כך שהם סובלים מדיכאונות וחרדות; כמו כן, המשחק עצמו הפך לשוחק יותר פיזיולוגית - למשל, יש במשחק ממוצע 100% יותר ספרינטים מאשר היה באמצע העשור הקודם. יש גם עניין של שימוש מוגבר בתרופות עם תופעות לוואי קשות. לפי מחקר של FIFPro, ארגון הכדורגלנים העולמי, ידוע שלפחות 40% מהשחקנים משתמשים במשככי כאבים ותרופות חזקות אנטי-דלקתיות במהלך עונה.
אנחנו גם יודעים על בעיות לב של כדורגלנים אחרי הפרישה. ב-2017 יוגו האיוגו, מאמן קבוצת המילואים של טוטנהאם, שחקן מידלסברו ואסטון וילה לשעבר ששיחק 4 פעמים בנבחרת אנגליה מת מהתקף לב בגיל 44. יש חבורה לא קטנה של כדורגלנים מוכרים שסבלו מהתקף לב בשנים האחרון: דויד ג'ינולה, דניאל פרודן, פול מקארת'י, קלייב קלרק, פאבל סרניצ'ק ועוד שחקנים ששיחקו בשנות ה-90' הלאה.
מחקרים מראים שכדורגלנים מקצוענים חיים פחות זמן מאשר האוכלוסייה הזמנים. 1.9 שנים פחות מהאוכלוסייה הכלכלית - וזה במחקר שנעשה לפני שהגיעו לשחקנים ששיחקו בשנות התשעים.
פיילס עובד עם התאחדות הכדורגל האנגלית מאז 1996. באותה שנה שישה כדורגלנים אנגלים מתו מדום לב פתאומי. השחקנים עברו סריקה לב בגיל 15 או 16, כי באנגליה חובה לעבור את הסריקה הזו כדי לשחק כדורגל תחרותי, כולם מתו בערך 7 שנים אחרי אותה בדיקה. הם לא עברו בדיקות מאז.
הבעיה לא חדשה אבל...
אז הבעיה אינה חדשה כלל, מה שכן חדש זה רמת העניין בבעייה הזו- בעיקר בקרב אנשים שמפיצים פייק ניוז בקשר לבעיות לב של כדורגלנים (לטענתם הן נוצרו בגלל החיסונים). מפיצי הפייק מצביעים על מקורות מידע כגון ויקיפדיה, שמלמדים על עלייה במספר הכדורגלנים שמתים על המגרש וגם על נתונים מפוברקים על 108 "ספורטאים של פיפ"א" שמתו לאחרונה מבעיות לב.
אז בויקיפדיה אפשר לייחס את העלייה הדרמטית לכך שמדווחים כיום על הרבה יותר מקרי מוות, ממקומות שבעבר לא דיווחו עליהם. אם זו הליגה מגוואטמלה, הליגה השביעית בפולין ועד שחקן בן 54 שמת במשחק ליגות נמוכות בצרפת בגלל בעיית ודווח ככדורגלן שמת על המגרש. כמו כן, הרבה מה-108 "ספורטאי פיפ"א" בכלל לא כדורגלנים מקצוענים. מדווח על מקרי מוות של ספורטאים מפוטבול, חץ וקשת, אתלטיקה, בדמינגטון, בלט, בייסבול, כדורסל, באדי-בילדינג, MMA, אגרוף, קאנו, קריקט, אופניים, הוקי, כדורגל חופים, כדוריד, כדורעף, רוגבי, פינג-פונג, טניס, הרמת משקולות. - רבים מהם בכלל לא ספורטאים מקצוענים. הם ילדים, נערים או חובבנים. חלק משמעותי מרשימת המתים היו מאמנים או מאמנים לשעבר ואפילו רשום מקרה מוות של חבר בלהקה שמנגנת באצטדיונים. לפחות אחד ברשימה נהרג בתאונת אופנוע. לפחות אחד ברשימה מת לפני שבכלל התחילו לחסן.
אז האם יש תופעה מדאיגה של ספורטאים, ובעיקר כדורגלנים, שמתים מהתקפי לב פתאומיים? כן, בהחלט. זו תופעה שקיימת כבר לא מעט שנים. האם היא קשורה באיזשהו צורה לחיסונים? לא. כרגע שום נתון או מחקר מראים שיש איזשהו קשר בין החיסונים ל"מגפת הספורטאים" כפי שמכנים זאת בקרב מפיצי הפייק ניוז. אם המפיצים יתעקשו שהם צודקים וכל המחקרים, הרופאים והמעבדות טועות, אז אפשר להפנות אותם לדיווחים ומחקרים שעסקו בנושא עוד לפני שהם בכלל ידעו שיש נושא כזה.
ב-2015, למשל, מחקר של אוניברסיטת וושינגטון הצביע על כך ש-22 שחקני פוטבול בתיכונים סבלו מדום לב. 13 מהם מתו. לפי אותו המחקר כ-20% ממקרי המוות של ספורטאים קשורים ללב. לפי מחקר של הבית ספר לרפואה טופטס במסצ'וסטס, בארה"ב כל שלושה ימים ספורטאי (תחרותי או עממי) מת מדום לב.
האם הבעיה הזו החמירה? שוב, לפי המספרים שיש לנו, לא באופן דרמטי בשנים האחרונות. סביר להניח שמי שטוען מזה סובל בעצמו מתופעת באדר-מיינהוף, שגורמת לכך שדברים שלמדנו או נתקלנו בהם לאחרונה יראו לנו פתאום שכיחים יותר. וזה נכון, אנחנו בהחלט רואים אותם יותר - אבל לא בגלל שהם נמצאים יותר, אלא בגלל שאנחנו שמים לב אליהם יותר. ולמה כולם הרבה יותר "מיינדד" לבעיות לב של ספורטאים?
המפיצים את הפייק מצביעים על "דלקת בשריר הלב ובקרוב הלב" כאל הסיבה העיקרית לבעיות הלב של הכדורגלנים. אחת מהסיבות לכך היא שדלקת בשריר הלב היא תופעת לוואי נדירה (0.015% בקרב בנים בני 16 עד 19) של החיסון לקורונה. דלקת בשריר הלב נקראת מיוקרדיטיס (Myocarditis) ודלקת בקרום הלב נקראת פריקרדיטיס (Pericarditis). הדלקות האלה הן נדירות ומופיעות לרוב בגברים צעירים שסבלו מזיהומים נגיפיים. מיוקרדיטיס ופריקרדיטיס עלולות להופיע גם אחרי ניתוחי לב. הדלקת באה לידי ביטוי בכאבים דוקרים בחזה, שמתגברים בעת נשימה עמוקה ובעת שכיבה על הגב. לעיתים מתלווים לכאבים גם קוצר נשימה ו/או דפיקות לב. המצב הרפואי הזה נדיר, ועוד יותר נדיר הסיבוכים שלו כמו אי־ספיקת לב במקרה של דלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס) או הצטברות נוזל בחלל שבין קרום הלב (פריקרד) לשריר הלב (מיוקרד) במקרה של דלקת קרום הלב (פריקרדיטיס). ההצטברות הזאת של הנוזל נקראת "טמפונדה", ומדובר במצב חירום רפואי שאם אינו מטופל במהירות עלול להיות קטלני.
עד כמה הידבקות בקורונה מגדילה את הסיכון לדלקת בשריר הלב? ממידע שמפרסם ה־CDC עולה כי הסיכון של מי שחלה בקורונה ללקות בדלקת בשריר הלב גדול פי 15.7 בהשוואה למי שלא נדבקו בקורונה. אובאמיאנג ואלפונסו דיוויס, למשל, סבלו מקורונה וגילו אצלם דלקת אחרי שעברו בדיקה לקבל אישור חזרה מהקורונה. לכן גם חלה עלייה במספר הכדורגלנים שגילו אצלם דלקת בלב. ידוע גם שליגת הביג 10 בפוטבול מכללות נדחתה ב-2020 בגלל שעשרה שחקנים סבלו מיוקרדיטיס. זה קרה הרבה לפני החיסון ובזמן הקורונה. לפי דיווח של "האת'לטיק" הסיבה העיקרית למחלה היתה הידבקות מאסיבית בקורונה של שחקני הפוטבול.
מהמידע הרב שנאסף עד כה, ברור כי הסיכון ללקות בדלקת בשריר הלב לאחר קבלת חיסון נגד קורונה הוא נמוך מאוד, אפילו בקבוצה שנמצאת בסיכון הגבוה ביותר ללקות בתופעה - גברים צעירים. לעומת זאת, הסיכון לסבול מהתופעה גדול הרבה יותר במקרה של הידבקות בקורונה. כמו כן, לאנשים שפיתחו דלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס) - עם או בלי דלקת בקרום הלב (פריקרדיטיס) - בסמיכות לקבלתה של מנת חיסון קודמת מסוג mRNA (כמו פייזר או מודרנה) או ללא קשר לחיסון נגד נגיף הקורונה החדש, וללא קשר לתחלואה בקורונה, יכולים להתחסן בחיסון שאינו מסוג mRNA, למשל מתוצרת אסטרה זנקה.
חייבים לחקור ולחקור
וחזרה למציאות ולבעיה המשמעותית של הכדורגל. בוא נחזור לשאלה: מה גורם לבעיות לב - במיוחד אצל כדורגלנים? "לעומס פעילות יש השפעה על הלב", אומרת כזום. "בכדורגל ובכדורסל מקצועיים ישנה שכיחות מוגברת של מקרי מוות מאירוע לבבי פתאומי. אנחנו עדיין לא יודעים בדיוק למה; אולי זה קשור לכך שהפעולות על המגרש קשורות לכוח מתפרץ ולפעילות הלבבית שהוא מוביל. יש מחקרי MRI שהראו צלקות בחדר הימני של לבבות של אנשים שנפח הפעילות שלהם היה קיצוני".
חישובי העומס הפיזיולוגי אינם כוללים את העומס הפסיכולוגי. לפי מחקרים של איגודי הכדורגלנים בעולם, כדורגלנים נמצאים בקבוצת סיכון ללקות בבעיות נפשיות כמו חרדה, דיכאון וסטרס כרוני, ולאלה יש השפעה בריאותית הרסנית. "יש קשר ישיר בין לחץ בעבודה למחלות לב", אומרת כזום. "הדרישות משחקני כדורגל ברמות הגבוהות הן עצומות, והלחץ שהן יוצרות עלול לגרום להפרעות קצב, או להוות טריגר למחלה. בעומס משחקים יש אלמנט ניכר של שחיקה מנטלית".
אז מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם מגמת העלייה של בעיות לב בקרב כדורגלנים? אולי להפחית את מספר המשחקים, אולי להיות הרבה יותר מודעים ללחצים הפיזיים והמנטליים וגם לדעת מתי להוציא כדורגלן לחופשה או מנוחה, אולי לדאוג לבדיקות מקיפות, סריקות MRI, בדיקות גנטיות ועוד. מה שבטוח לא צריך לעשות זה להפיץ השערות לא אחראיות שהופכות לכלי נשק בידי אלו שמפיצים פייק ניוז ופוגעים במאמצי החזרה לחיים הנורמלים.
