אובאמיאנג עובר לברצלונה - האם זו החתמה נואשת או מציאה חכמה?
אובאמיאנג עובר לברצלונה - האם זו החתמה נואשת או מציאה חכמה?
מבחינת כישרון נטו, אין ספק שהחלוץ הגבונזי שהגיע מארסנל כישרוני יותר מרוב השחקנים של ברצלונה כרגע. אבל כדורגל הוא לא רק עניין של כישרון אלא בעיקר עניין של התאמה למערך, לחברים לקבוצה, לתרבות. ובזה ייתכן מאוד שברצלונה נפלה
לפייר אמריק אובאמיאנג יש אוסף מכוניות מרהיב.
יש לו ארבע מכוניות למבורגיני - שני ג'יפים של מותג היוקרה האיטלקי בעלות מינימלית של 140 אלף ליש"ט כל אחד (אחד מהג'יפים מוזהב) - אחת היא ספיידר הורקאן (220 אלף ליש"ט), אחת אוונטאדור (280 אלף ליש"ט). זה לא הכל. לחלוץ הגבונזי יש שתי מכוניות פרארי "נורמליות" - אחת 812 סופרפאסט ב-250 אלף ליש"ט ואחת ספיידר 458 איטליה ב-220 אלף ליש"ט. יש לו גם ריינג' רובר בשווי 150 אלף ליש"ט, שהיא כנראה אחת המכוניות הצנועות שלו. אתם יודעים בשביל קניות באיקאה או לקחת את הילדים לגן.
שתי המכוניות הצנועות האחרות שלו הן פורשה פאנאמרה (140 אלף ליש"ט) ובנטלי בנטיאגה (130 אלף ליש"ט). ספינת הדגל של אוסף המכוניות שלו היא פרארי F150 מהדורה מאוד מוגבלת (ייצרו רק 210). הצבע שלה הוא של "קלף הולוגרמה" (אין דרך אחרת לתאר את הצבע שלה). היא שווה לפחות 800 אלף ליש"ט. אובא משלם לבחור בשם יאני צ'ארלמבוס כדי ש"יתאים את המכוניות עבורו". יאני שווה לפחות 2.5 מיליון ליש"ט, אז כנראה שהוא מקבל לא מעט כסף כדי לצבוע מכוניות יוקרה. לאובא יש עוד מספר מכוניות - כולל חיפושית קלאסית של פולקסווגן (22 אלף ליש"ט).
"הבגדים, המכוניות - הכל זה בונוס. אני נהנה לחיות ככה", הסביר פעם אובאמיאנג. "אני אוהב את מי שאני וזה לא משנה אם אנשים לא מקבלים את זה - זה לא מזיז לי. וגם חיים פעם אחת".
אוסף המכוניות של אובאמיאנג שווה, לפי הערכות, בין 2 מיליון ליש"ט ל-2.5 מיליון ליש"ט. ב-16 החודשים האחרונים הוא הרוויח בארסנל בערך 22.5 מיליון ליש"ט - אז יש לו את הכסף לאסוף כמה מכוניות יוקרה שהוא רוצה. הבעיה היא שהתפוקה שלו בתקופה הזו היתה שוות ערך לכ-1.2 מיליון ליש"ט לשער.
המכוניות לא היו בכלל קטע שצריך להזכיר אם אובאמיאנג לא היה מגיע לברצלונה. שם, לאורך ההיסטוריה, יש למקומיים קטע עם מכוניות. זלאטן איברהימוביץ' סיפר כמה הוא סבל בבארסה כשלא איפשרו לו להגיע עם המכוניות הצעקניות שלו למגרש האימונים ולפי הסיפורים, צ'אבי, כקשר הקבוצה, מנע מאלכס חלב לקחת מהספונסר אאודי את "המכוניות הכי מהירה שיש", כי "אנחנו לא עושים את זה כאן בבארסה". ערך עליון בברצלונה אמור להיות "ענווה". אובאמיאנג לא מגיע עם הרבה ענווה לקאמפ נואו.
בספטמבר 2020, אובאמיאנג, הכוכב היחיד בסגל ארסנל הדועכת, חתם על מגה חוזה בשווי 350 אלף ליש"ט בשבוע. בזמנו זה היה ניצחון גדול עבור ארסנל. הם הצליחו להבטיח את שירותיו של אחד מהחלוצים הטובים בפרמיירליג לשלוש שנים לפחות. התברר שזו היתה טעות גדולה - כלכלית, חברתית ומקצועית. אובא, כקפטן הקבוצה, הוא מאחר כרוני, חסר משמעת ולפי הדיווחים מבלה הרבה יותר מדי עבור מישהו שהגוף שלו הוא מקור הפרנסה שלו. מילא אם היה ממשיך לכבוש בקצב בזכות המהירות והחדות שלו, אבל כפי שקורה לכמעט כל חלוץ מעל גיל 30 - בטח לכאלו שאינם אובססיביים לגבי הבריאות שלהם - הדעיכה היתה מהירה וקטלנית כמו פרארי בשווי 1.4 מיליון ליש"ט (לחודש) שמתרסקת לתוך קיר.
אפשר להמר שאובאמיאנג לא יהיה חלוץ משנה גורלות בברצלונה. הוא איבד את הצעד הראשון הנפיץ שלו, הוא לא נע מספיק על המגרש, לא בעל נוכחות משמעותית ברחבה, לא מקצוען ברמה הגבוהה ביותר (בדורטמונד המאמן פטר שטוגר האשים אותו שהוא "מסרב לרוץ" באימונים) והעונה החמיץ את רוב ההזדמנויות הגדולות שלו להבקיע. ב-14 משחקי פרמיירליג העונה כבש 4 שערים ובישל אחד. בעונה שעברה כבש 10 ב-29 משחקים (בישל 3).
ייתכן שבברצלונה הוא ישקיע את המאמץ שלא השקיע בארסנל - אבל בעוד חצי שנה הוא בן 33. לפי מיקל ארטטה, המאמן שלו בארסנל, הוא לא "יצר את התרבות הנכונה בחדר ההלבשה" (ולכן גם נזרק מהקבוצה שלא ביקשה עבורו פיצוי), וכאמור ממש לא בטוח שהוא מתאים לסגנון המשחק ולתרבות המועדון שצ'אבי מנסה לשקם כמאמן הקבוצה.
ברצלונה מתקשה להבקיע וחייבת להגיע לליגת האלופות העונה - אם זה דרך הליגה הספרדית או ליגת אירופה. גם ההסכם הצפוי עם ספוטיפיי לא מבטל את הצורך הפיננסי-הישרדותי הזה ולכן הובאו פראן טורס, אדאמה טראורה ואובאמיאנג. שחקנים בעלי פוטנציאל התקפי גדול.
אפשר לומר שמי שמנהל את הצד הספורטיבי של ברצלונה, מתאו אלמאן, לא היה יכול לסרב להביא שחקן כמו אובאמיאנג לברצלונה - בחינם ובעלות שכר קטנה יותר ממה שעלה ב-16 החודשים האחרונים (אובא, ככל הנראה, יקבל את כל הכסף שארסנל היתה חייבת לו לחצי שנה הבאה - כ-2.2 מיליון ליש"ט - אבל ב-18 החודשים הבאים). מבחינת כישרון נטו, אין ספק שהוא כישרוני יותר מרוב השחקנים בסגל, אבל כדורגל הוא לא רק עניין של כישרון, אלא בעיקר עניין של התאמה למערך, לחברים לקבוצה, לתרבות. ובזה ייתכן מאוד שברצלונה נפלה.
