רק נבחרת דנמרק יוצאת בגלוי נגד המונדיאל המושחת בקטאר
רק נבחרת דנמרק יוצאת בגלוי נגד המונדיאל המושחת בקטאר
מבין כל הנבחרות שהעפילו לאליפות העולם בכדורגל בקטאר 2022, רק הדנים יוצאים באופן מפורש נגד המארחים, מפירי זכויות אדם סדרתיים, שבבניית האצטדיון שלהם מתו אלפי פועלים. פחות משנה לשריקת הפתיחה במונדיאל, האם יהיה מי שיצטרף אל הדנים?
מיד אחרי שנבחרת דנמרק הבטיחה את ההעפלה לאליפות העולם בכדורגל 2022, שתתקיים בעוד פחות משנה בקטאר, התאחדות הכדורגל הדנית (DBU) פרסמה הודעה חריפה על מצב זכויות האדם השורר שם. "ה־DBU מבקרת בחריפות את המונדיאל בקטאר כבר זמן רב", נכתב בהודעה של יאקוב ינסן, מנכ"ל התאחדות הכדורגל הדנית. "עכשיו, אחרי ההעפלה למונדיאל, אנחנו מגבירים את המאמצים שלנו ואת הדיאלוג הקריטי מול הקטארים כדי להביא לשינוי במדינה".
הנתונים מלמדים שיותר מ־6,500 עובדים זרים מהודו, פקיסטן, נפאל, בנגלדש וסרי לנקה נהרגו בעבודות ההכנה למונדיאל בקטאר, מאז קיבלה את הזכות לארח את המשחקים שם במכרז מושחת ב־2010. יש גם ביקורת מוצדקת על יחס הקטארים כלפי קהילת הלהטב"ק - הומוסקסואליות אסורה שם בחוק ודינה עונש מאסר של שלוש שנים, ואף עונש מוות למוסלמים תחת חוקי השריעה.
הדנים לא רק הודיעו על כך שיגבירו את המאמצים לשינוי במדינה, הם גם עשו מעשים. הם הודיעו ששני נותני חסות לבגדי האימון (Danske Spil, Arbejdernes Landsbank) ויתרו על המקום שלהם במדי הנבחרת כדי שבמקומם אפשר יהיה להדפיס "מסרים ביקורתיים" על מצב זכויות האדם העובדים בקטאר. עם החולצות שעליהן כתובות המחאה יגיעו הדנים למונדיאל עצמו. כמו כן, נודע שנותני חסות מסחריים לא יטוסו ביחד עם הנבחרת הדנית לקטאר. התאחדות הכדורגל גם תגביל את מספר האנשים בפמליה של הנבחרת והיא לא תשתתף במסעות שיווקיים לקידום התחרות בדנמרק.
ינסן חשף במגזין "SportsPro Media", שההחלטה על הפעולות למען זכויות האדם בקטאר לא התקבלה בפזיזות. "אנחנו פועלים כבר כמה שנים לשיפור זכויות האדם בקטאר", הסביר ינסן. "ה־DBU לא הצביעה - לא יכולנו להצביע - בעד קיום המונדיאל שם, ואנחנו סבורים שחמור מאוד שהאירוע הזה נערך שם בגלל הפרות של זכויות אדם, בעיות קיימות וסביבה: אחת מהן היא שהטורניר ייערך בחודש דצמבר בגלל הטמפרטורה הגבוהה בקיץ".
לפי ינסן, מאז 2015 ההתאחדות לכדורגל הדני שלחה נציגים לקטאר פעמיים כדי לדון במצב זכויות האדם שם וגם להביע את מחאתה. "דיברנו עם כל האחראים לכך כדי לקדם את התנאים ולשפר את מצב הזכויות של העובדים באצטדיונים. זה אינטרס של כל המדינה לשפר את זכויות העובדים הזרים שם".
בזכות הלחץ הבינלאומי אמנם הופעלו כמה רפורמות אבל המצב רחוק מאוד מלהיות אידיאלי: "אני מקווה מאוד שמדינות אחרות ישתתפו במחאה ובדחיפה לשינוי", אמר ינסן.
להפוך מחאה קטנה לגדולה
אבל בינתיים בעולם הכדורגל שמחוץ לדנמרק נשמעים מעט קולות של שחקנים או מאמנים שמדברים באופן ביקורתי כלפי קטאר והמונדיאל שיתקיים בה. פיליפ לאם, קפטן נבחרת גרמניה לשעבר, דווקא התייחס לנושא: "ב־1978, כשהמונדיאל נערך בארגנטינה תחת דיקטטורה ושלטון צבאי, לשחקנים לא היה המידע המלא על מצב זכויות האדם שם. בימינו אי אפשר להתייחס לעולם באופן נאיבי כל כך. כולם יודעים מה התנאים בקטאר. יש כדורגלנים שאומרים שצריך לכבד את זכויות האדם. ליאון גורצקה וקפטן נבחרת פינלנד טים ספארב כתבו על זה. זה אולי מעט, אבל גם דבר קטן יכול להפוך לדבר גדול".
היריבות של דנמרק, כל הנראה, לא ילכו כל כך רחוק בניתוק הרגשי והמסחרי שלהן מהמונדיאל. בבריטניה, לפי הדיווחים, גארת סאותגייט, מאמן הנבחרות, ושחקניו היו תחת לחץ ציבורי גדול לדבר על מצב העובדים בקטאר אבל זה לא קרה. לפי סשה דשמוק, מנכ"ל אמנסטי בריטניה: "זה חשוב יותר מאי פעם שצוות האימון בבריטניה, השחקנים והאוהדים ידברו על מצב זכויות האדם בקטאר לפני שיתחיל המונדיאל. ההתאחדות האנגלית יכולה ללחוץ על הרשויות שם שיגנו על עובדים מהגרים, ושיחקרו לעומק את מקרי המוות שכבר קרו ולייצר מורשת חיובית כלשהי לטורניר הזה".
מחאה מצומצמת נרשמה גם מצד נבחרות הולנד ונורבגיה וההתאחדות הנורבגית. בנורבגיה אף דיברו על החרמת המשחקים: קבוצת טרומסו, מליגת הכדורגל הבכירה במדינה, אף החליטה ללבוש חולצה עם קוד QR ששולח אוהדים לעמוד שמפרט את הפשעים הקטאריים. אבל המאמץ הנורדי בעיקרו פשוט לא מספיק.
שתיקה תמורת כסף
"אנחנו מקווים שעיני העולם יופנו לקטאר אחרי שנבחרות רבות העפילו למונדיאל", אמר ינסן, "ואז אולי אפשר יהיה לעמוד ביחד מול הקטארים כדי לשפר את התנאים ואת זכויות האדם של העובדים".
הבעיה העיקרית בניסיון הנואש הזה של ה־DBU לארגן מחאה היא שהקטארים עבדו בחריצות ועם הרבה מאוד כסף כדי לפתח קשרים מסחריים ושיתופי פעולה מקצועיים עם התאחדויות וקבוצות חזקות בעולם הכדורגל. לפני כמה שבועות, מגזין "האתלטיק" פרסם את דבר קיומו של הסכם שיתוף פעולה בין קטאר לבין התאחדות הכדורגל האנגלית (שאולי ישפיע גם על מי יקבל את הזכות לארח את מונדיאל 2030). להתאחדות הבריטית יש גם הסכם זכויות שידור עם beIN, רשות שידורי הספורט הקטארית, שנוגע לשידורי הגביע האנגלי ברוב השווקים באסיה.
גם הממשלה והפרלמנט הבריטי קיבלו מסעות ופינוקים מהקטארים; יותר מזה, לפי חקירה של "פייננשל טיימס", הקטארים השקיעו יותר מ־40 מיליארד ליש"ט בבריטניה בשנים האחרונות. ולפי הדיווחים, בריטניה תכניס מיצוא לפחות 1.5 מיליארד ליש"ט מקיום המונדיאל בקטאר (940 מיליון ליש"ט כבר הובטחו). לשם השוואה, חברות בריטיות הרוויחו רק 150 מיליון ליש"ט מעבודות בברזיל לקראת מונדיאל 2014 ומאולימפיאדת ריו דה ז'נרו ב־2016.
הקטארים קנו את שתיקתם של הבריטים ומשקיעים הרבה כסף כדי להשתיק מחאות ממוסדות במקומות אחרים. לבאיירן מינכן, אחת מהקבוצות המשפיעות ביותר בעולם הכדורגל, יש הסכם מסחרי עם קטאר - אף שרוב גדול של אוהדי הקבוצה דרשו ממנה לבטל אותו - ו־beIN רכשה גם זכויות שידור של הבונדסליגה.
גם התאחדות הכדורגל הצרפתית ומינהלת הליגה הצרפתית תלויות בכספים קטאריים מזכויות שידור. וקטאר איירווייז היא שמעניקה חסות גם לפיפ"א ולפדרציות בינלאומיות אחרות.
כנראה שלא יהיו יותר מדי גופים כמו ה־DBU שייצאו נגד המארחים שלהם במונדיאל הקרוב.
לכן הרבה יותר תלוי בשחקנים, חלקם בעלי חשיפה גדולה יותר ברשתות החברתיות ובתקשורת ההמונים מאשר הקבוצות והנבחרות שלהם. "אנחנו לא רובוטים", אמר קונור קאודי, בלם וולבס ונבחרת אנגליה. "אנחנו בני אדם. אנחנו רואים את החדשות כל יום ותמיד בנבחרת אמרנו זה לזה שחשוב שנגיע לקטאר, המקום שאנחנו רוצים להיות בו בשביל המונדיאל, ואז לדבר בכנות על המצב שם - כשהזמן נכון לכך".
זה לא נשמע כמו לוחם זכויות אדם גדול מדי וכך, כנראה, ייראו רוב תשובות הכדורגלנים על המצב במדינה. למרות דנמרק, הכתם המוסרי על הכדורגל והכדורגלנים מהמונדיאל הזה לא יימחה לעולם.
