איך היציעים הריקים ישפיעו על הביצועים באולימפיאדה?
איך היציעים הריקים ישפיעו על הביצועים באולימפיאדה?
האם הנבחרת היפנית תאבד את יתרון הביתיות? האם לא יצליחו לשבור שיאים? או האם נראה דווקא יותר תחרותיות?
הספורטאים שיתחרו באולימפיאדה בטוקיו יודעים איך זה להתחרות באצטדיונים ריקים. רובם הגדול השתתף בתחרויות בחורים נטושים וסביר להניח שרובם הגדול גם הגיע לשיאים אישיים באימונים ללא אף צופה ביציע. ואולם, אף אחד לא יודע איך זה להתחרות באולימפיאדה - שיא הקריירה - מול אצטדיון ריק. ולכן גם ההחלטה של ממשלת יפן והוועדה המארגנת של האולימפיאדה, לקיים משחקים אולימפיים ללא קהל - לראשונה בהיסטוריה של המשחקים, היא החלטה שמעוררת תהיות אצל הספורטאים האולימפיים.
"כסף רב של משלמי המיסים הולכים לאולימפיאדה הזו", אמר קפטן נבחרת הכדורגל של יפן, מאיה יושידה. "אבל אנשים לא יוכלו להגיע לראות את המשחק. אז למה מקיימים את המשחקים האלה בכלל? עבור מי הם?"
"הרבה ספורטאים שואלים אותנו את זה" אמר כריסטוף דובי אחד מאנשי המקצוע של ה-IOC לעיתונאים. "אנחנו מקווים שמספר ההדבקות יירד ואז אולי יאפשרו כניסה של אוהדים לקראת סוף המשחקים".
השאלה כעת היא איך המגרשים הריקים ישפיעו על ביצועי הספורטאים. יוסאיין בולט, אחד מגדולי הספורטאים האולימפיים בכל הזמנים, טען בלייב אינסטגרם שערך כי הוא "מאוד בטוח" שאף אחד לא ישבור את השיאים שלו (9.58 ב-100 מטר ו-19.19 ב-200 מטר). "אני לא חושב שזה יקרה" אמר הג'מייקני שמול אצטדיון מלא בבייג'ינג הגיע למהירויות היסטוריות. האם הוא כל כך בטוח בגלל ששואו-מן אגדי הבין את הדחיפה של הקהל? דחיפה שאולי עשויה להיות מינימלית אבל בתחרויות בהן עשירית השנייה עושה את ההבדל בין מדליית זהב למדליית ארד הינה קריטית?
מה המדע אומר לנו על משחקים ללא קהל?
ממצאים מעונה של משחקי כדורגל ללא קהל הראו שההשפעה של הצופים על המשחק עצמו היא עצומה. מחקר של אוניברסיטת לידס הצביע שיתרון הביתיות הצטמצם בכמעט 50% (לפי נקודות למשחק בית). במחקר בדקו 9,528 משחקים מ-15 ליגות שונות מלפני הקורונה ובמהלכה. אז ייתכן מאוד שהספורטאים היפנים לא יהנו מיתרון הביתיות המפורסם שיש לנבחרות הביתיות. בממוצע הנבחרת הביתית באולימפיאדה זוכה ב-20 יותר מדליות מהממוצע הרגיל שלה וב-10 מדליות זהב יותר מהממוצע שלה - כאשר רק באולימפיאדת הלסינקי (1952) ואטלנטה (1996) הנבחרת הביתית זכתה בפחות מדליות זהב מהממוצע שלהן.
אנשי מקצוע ביפן מדברים על תחושה שהמשחקים יהיו "חסרי נשמה" ו"עצובים" וחוששים שזה ישפיע גם על ביצועי הספורטאים, שפשוט לא יהיה את האקסטרה פוש מהיציע. האם "הפוש" הזה קיים? בהחלט. זה נקרא "תיאוריית הקהל" ומי שבדק אותה על בני אדם וגם על אורגניזם פשוטים יותר כמו מקקים, הוא הפסיכולוג האמריקאי רוברט זיונק.
זיונק רצה לבדוק איך ייצורים מגיבים לקהל של יצורים כמוהם. כדי לעשות זאת, השתמש זיונק במקק, חיה עם דחף טבעי לרוץ מהאור לחושך. זיונק בנה שני מסלולים עבור המקק. הראשון פשוט - צינור שמסתיים בקופסה חשוכה; והשני מסובך יותר - מבוך שמסתיים בקופסה חשוכה.
בניסוי זיונק נתן למקק ללכת בצינור לבד - ואז ביצע זאת שוב בנוכחות מקקים רבים נוספים. התוצאה היתה שהמקק עבר את הצינור במהירות רבה יותר במקרה השני - כלומר כאשר עשה זאת מול "קהל" מקקים. ואולם במבוך הסיפור היה שונה. המקק עבר את המבוך במהירות גבוהה יחסית, אבל כאשר נצפה על ידי מקקים אחרים התקשה לעשות זאת במהירות.
זה חלק מתיאוריית הקהל - שלפיה כשקל לייצור כלשהו לעשות משהו, הוא עושה זאת טוב יותר מול קהל. עם זאת, כאשר קשה לו לעשות משהו - הוא יתקשה עוד יותר בנוכחות קהל. במלים אחרות, אם מישהו טוב מספיק במשהו (ולכן קל לו לעשות את זה) - הקהל ייתן לו "פוש" - אפילו אם מינימלי. אם מישהו לא טוב מספיק - הקהל הוא סיבה לקשיים שהוא חווה.
ניסו לשחזר את הניסוי עם מקקים (מסוג אחר יש לומר) ולא רשמו תוצאות דומות, ואולם, מחקר באוניברסיטת ג'ון הופקינס הראה שאנשים משתפרים ב-5% עד 20% בביצוע פעולה פשוטה במשחק וידאו מול קהל אך כאשר הקהל גדל באופן משמעותי והוצע למשתתפים כסף, הביצועים שלהם ירדו ב-5% עד 20%.
אז האם האצטדיונים הריקים ישפיעו על הספורטאים המצטיינים כל כך בענפים שבהם הם מתחרים? כנראה שבהחלט תהיה השפעה - וככל הנראה היא תהיה שלילית.
