איך בכלל מתחילים להיפרד מכוח טבע כמו ליאו מסי?
איך בכלל מתחילים להיפרד מכוח טבע כמו ליאו מסי?
אפשר לשפוך עוד מיליון מילים על כל מה שהפרעוש עשה עבור ברצלונה, אבל השורה התחתונה היא כזו: בעולם יש כ-250 מיליון כדורגלנים - מסי הוא הטוב ביותר מביניהם. שחקן של פעם ב-100 שנה. עמוד תווך היסטורי של מועדון היסטורי. מה ברצלונה תעשה בלעדיו?
ביום חמישי, אז הודיעה ברצלונה שליאו מסי לא יחדש את חוזהו בקבוצה, ערוץ הטלוויזיה של המועדון, BarçaTV, התחיל לשדר את כל השערים של הכוכב הארגנטינאי בשעה 23:15. השידור הסתיים ב-4:30. יותר מחמש שעות של שערים. ואלה רק השערים שלו.
מסי כבש 671 שערים במדי ברצלונה ובישל 267 - וכל זה ב-778 משחקים. הוא יצר 1.2 שערים למשחק. אלו פשוט לא נתונים שיהיה ניתן לשחזר בהיסטוריה הקרובה. מסי אחראי על 9% מהשערים של ברצלונה מאז היווסדה ב-1899.
הפרעוש הניף 36.4% מהתארים שברצלונה זכתה בהם ב-122 שנותיה כמועדון והיה שחקן מרכזי ב-38% מתארי האליפות ו-80% מהזכיות בליגת האלופות. "הוא לקח את המועדון לרמה חדשה", אמר עליו פפ גווארדיולה, מאמן ברצלונה לשעבר.
אפשר לשפוך עוד מיליון מילים על כל מה שמסי עשה עבור ברצלונה. אבל השורה התחתונה היא כזו: לפי פיפ"א יש 250 מיליון כדורגלנים בעולם - ליאו מסי הוא הטוב ביותר מביניהם. שחקן של פעם ב-100 שנה. עמוד תווך היסטורי של מועדון.
איך בכלל אפשר להתאושש מזה?
קודם כל, ברצלונה תנסה להשתקם מבחינה כלכלית ללא השכר העצום (והמוצדק) של מסי (שבארבע העונות האחרונות קיבל שכר ובונוסים בשווי 555 מיליון יורו).
בארסה, יש לזכור, לא הצליחה לשמור את מסי בגלל תקרת השכר של הליגה הספרדית. התקרה מחושבת לפי הכנסות המועדון פחות ההוצאות התפעוליות ותשלומי החזרת החוב. חישובי התקרה, בניגוד לחישובי הפייר פליי של אופ"א, קשורים לצפי הוצאות והכנסות וגם לחובות. כלומר, יש הגבלה מאוד ברורה על ההוצאה של קבוצה על רכש (מחיר שבד"כ מחולק על פני כמה שנים) ושכר.
בעונת 2019/20, בזכות הכנסות שנשקו למיליארד יורו, ברצלונה היתה בעלת תקרת שכר ורכש של 671 מיליון יורו - הגבוהה בלה ליגה. המועדון הקטאלני, בעיקר בגלל ניהול מחפיר של הנשיא הקודם ז'וספ מריה ברתומאו (רק 15% מההפסדים קשורים באופן ישיר לקורונה) רשם הפסדים של כמעט 100 מיליון יורו בעונת 2019/20 והגדיל את החובות שלה ל-1.2 מיליארד יורו. בעונה שאחרי תקרת השכר של ברצלונה נפלה ל-347 מיליון יורו.
בחודשים האחרונים לברצלונה יש נשיא חדש, ז'ואן לאפורטה, שיוצר סדר במועדון אבל עדיין מתקשה לעמוד בהוצאות העצומות וההכנסות שהצטמצמו. הקבוצה צפויה להפסיד 200 מיליון יורו העונה ובסך הכל, לפי לאפורטה, לאבד כ-487 מיליון יורו בשנתיים. כלומר, תקרת התקציב של בארסה צומצמה לסכום של 160-200 מיליון יורו - כמו אברטון, בואכה לסטר, טיפה יותר מווסטהאם. אי אפשר להחזיק את מסי עם תקציב שכר של ווסטהאם. אפילו אם הוא מקצץ 50% משכרו.
עכשיו ברצלונה תהיה חייבת להשקיע הרבה יותר בקידום צעירים. לבנות שלד חדש של שחקנים שמתאימים לסגנון המובהק וההיסטורי של המועדון. סגנון שמסי גדל לתוכו לפני שהפך לסגנון של ברצלונה בעצמו.
לבארסה יש שלד צעיר של שחקנים מוכשרים. פדרי, פרנקי דה יונג, אנסו פאטי, ריקי פוץ', אריק גארסיה, אוסקר מינגוסה, רונלד אראוחו וסרג'יניו דסט. חלקם גדלו בתוך האקדמיה, חלקם הגיעו כצעירים כי הם מתאימים לאתוס של בארסה, חלקם לא יגשימו את הפוטנציאל. חלקם אף פעם לא יהיו ברמה של קודמם בתפקיד, אבל עכשיו ברצלונה תלויה בהם.
ברצלונה של לאפורטה חשבה שיהיו לה עוד שלוש שנים של מסי - מה שיסייע להשאיר את הקבוצה ברמה הגבוהה ביותר בספרד (ואולי באירופה) גם עם תקציב שכר של אברטון. עכשיו פשוט אין לה ברירה. בארסה - כמו קבוצות ענק אחרות שקרסו כלכלית - תצטרך לבנות על שחקנים בוסריים ולא מלוטשים מהאקדמיה שלה. זו הדרך היחידה קדימה לעתיד.
ניצחון קטארי
כשפריז סן ז'רמן רכשה את ניימאר מברצלונה ב-222 מיליון יורו זה היה על רקע כך שקטאר הוחרמה על ידי מדינות המפרץ, בהן איחוד האמירויות וסעודיה. קטאר ראתה את הרכישה הזו כחשובה לאסטרטגיית "העוצמה הרכה" שלה. ההחתמה הצפויה של מסי תיתפס כניצחון קטארי גדול עוד יותר - ולא רק כי הוא מגיע "בחינם" - ללא פיצוי לברצלונה. לפני שנה מסי סגר את כל הפרטים הפיננסיים למעבר שלו למנצ'סטר סיטי של אבו דאבי, שהקיץ החליטה לוותר על הפרעוש כדי ללכת חזק על החתמת ג'ק גריליש והארי קיין. מסי גם קיבל הצעה להיות "השגריר" של חברת התעופה הסעודית - ועכשיו הוא "של קטאר".
בנוסף להחתמה הזו, נאסר אל-חאליפי, יו"ר פריז סן ז'רמן ומקורב לבית המלוכה של קטאר, הפך לאחד מהאנשים החזקים ביותר בפוליטיקת הספורט העולמית. בעקבות הקמת הסופרליג, הנשיאים של קבוצות ענק אחרות הודחו מתפקידיהם באופ"א וה-ECA, ארגון המועדונים הגדולים באירופה. הקטארי גם דחה הצעה להיות יו"ר הסופרליג ובהעדר הבכירים של באיירן מינכן שפרשו, הפך ליו"ר ה-ECA, שעשוי להיות אחראי לחלק גדול מהדרך שבה יילך הכדורגל האירופאי כולו.
עוד כישלון של הפייר פליי
אחת מהמטרות המקוריות של הפייר פליי הפיננסי היא למנוע מנסיכויות ואוליגרכים להשתלט על הכדורגל עם המשאבים הבלתי נגמרים שלהם. עשור לתוך הפייר-פליי: צ'לסי שבבעלות רומן אברמוביץ' היא אלופת אירופה: מנצ'סטר סיטי, שבבעלות אבו דאבי, שולטת לחלוטין בפרמיירליג ורוכשת שחקן אחד (גריליש) באותו סכום בו כל קבוצות הליגה הספרדית רוכשות שחקנים; ופריז סן ז'רמן הקטארית לוקחת בחינם את השחקן הכי טוב של קבוצת האוהדים הטובה ביותר בעשורים האחרונים. זה כישלון מוחלט של רגולציה, שנקראת "פייר" ולא מקדמת הוגנות או שפיות כלכלית בשום צורה.
"אני לא מוכן"
וחזרה לעזיבה של מסי. בשנותיו במועדון, ברצלונה הפכה לאחת מהקבוצות המכניסות בעולם. היא עקפה את האנגליות בכל מה שקשור להכנסות ונראות גלובלית והתמודדה בזירה הכלכלית שווה בשווה עם ריאל מדריד - שלפני מסי היתה המותג החזק ביותר שיש בכדורגל העולמי. אין ספק שעזיבתו של מסי תפגע בהכנסות של ברצלונה, הליגה הספרדית ואולי גם של העיר ברצלונה. אבל בסוף מדובר בסיפור על מסע אנושי מופלא שנגמר בצורה עצובה.
מסי הגיע מארגנטינה לברצלונה עם אבא שלו כשהיה בן 13 בלבד. הוא עוזב את העיר כאבא בן 34 לשלושה ילדים. לפני 17 שנה נכנס לחדר ההלבשה של הקבוצה הבוגרת כילד ביישן שרונלדיניו, הכוכב הקודם של המועדון, קידם. הוא עוזב את חדר ההלבשה כקפטן וכמנהיג של ברצלונה וגם של נבחרת ארגנטינה. הוא הפך מילד באקדמיה שבקושי דיבר לכוכב עולמי שבקושי הצליח לדבר במסיבת העיתונאים ששודרה ברחבי העולם ובה הודיעה על עזיבתו.
"אני לא מוכן לזה" אמר בבכי. "משפחתי ואני היינו בטוחים שנישאר בבית.. אף פעם לא דמיינתי שאצטרך להגיד שלום בצורה הזאת".
הכאב האמיתי של מסי יעבור בקרוב. הוא ישחק בקבוצה הנהדרת שבנו בפריז סן ז'רמן - הפייבוריטית לזכייה בליגת האלופות. הוא יקבל על התענוג כ-40 מיליון יורו נטו בעונה. הוא יחיה בפריז.
אבל ברצלונה? ברצלונה ללא מסי תרגיש כמו שיקגו בולס ללא מייקל ג'ורדן, כמו מנצ'סטר יונייטד בלי אלכס פרגוסון, כמו רומא ללא הקוליסאום, כמו ניו יורק ללא פסל החירות, כמו פיצה ללא גבינה. "שום דבר לא יהיה אותו דבר", אמר ג'רארד פיקה. "לא קאמפ נואו ולא העיר ברצלונה. ולא אנחנו בעצמנו". זה מסכם הכל.
