מגזין מנהלים "הילדים האירופאים רכים מדי בשביל כדורגל מקצועי"
מגזין מנהלים
"הילדים האירופאים רכים מדי בשביל כדורגל מקצועי"
סשה אמפצ'ר, סוכן הכדורגל שגילה את מוחמד סלאח ("ראיתי ילד מהיר מאוד, כישרוני ומיוחד"), מאמין שבאפריקה יש עוד כישרונות אדירים שהמועדונים הגדולים מפספסים, כי הם פשוט לא שם. בריאיון בלעדי לכלכליסט הוא מספק שישה שיעורי ניהול מרתקים, ומסביר איך אפשר לנצח גם כשהפערים הכלכליים הם לרעתכם: "כולם יכולים למצוא משהו שיעזור להם להגיע לפסגה"
יש לי קרוב משפחה גיאולוג. שיחה איתו תמיד מכניסה אותי לפרספקטיבה הנכונה. והפרספקטיבה הנכונה היא שאנחנו כאן, על כדור הארץ, פחות מהרף עין. מבחינה גיאולוגית, למדרכה שאתה הולך עליה יש משמעות גדולה יותר מזו שלך. גיאולוגיה וגנטיקה גורמות לך להרגיש חלק קטן מההיסטוריה של כדור הארץ".
גיאולוגיה וגנטיקה אינן חלק מתפריט הסמול־טוק של סוכני כדורגל. ובכל זאת, כך בדיוק החלה השיחה שלי עם סשה אמפצ'ר (Empacher), בעלי סוכנות הכדורגלנים וחברת הייעוץ SPOCS. בחירת הנושאים הזו מפתיעה לא רק בגלל האופקים הלא־סטנדרטיים שלה, אלא גם בגלל שאמפצ'ר מקפיד לראות בעצמו חלק קטן ממשהו, אף שסוכנות הכדורגלנים שלו היא מהבולטות באירופה, והמובילה בהבאת שחקנים אפריקאים ליבשת. הוא הביא את מוחמד סלאח לאירופה ולפרמיירליג. יש לו כישרונות בשווי קולקטיבי של כ־300 מיליון יורו שמשחקים בפרמיירליג, בבונדסליגה, בלה ליגה, בסריה A וברשת המועדונים של רד בול. יש לו קשר ישיר למאות מועדונים והתאחדויות, שהוא גם מייעץ להם, והוא אחד האירופאים המשפיעים ביותר בכדורגל האפריקאי. וזה האיש שמבהיר לי: "אנחנו כלום כאן, על הפלנטה".
ואז, אף שאנחנו כלום על הפלנטה, הוא מספר לי מה הוא למד על ניהול ב־20 שנות קריירה בכדורגל העולמי.
1. טפחו קשרים ואנשים
"תחזוק של קשרים עולה כסף, טיסות וזמן, אבל זו העבודה"
"לאפריקה הגעתי דרך חבר מגאנה. דרכו התחברתי לחבר שלו ממצרים. דרכו הגעתי למוחמד סלאח, וראיתי מישהו מהיר מאוד, כישרוני, מיוחד. אבל כדי להתחבר אליו, הייתי צריך להכיר את המשפחה שלו. ישנתי אצלם. זה התפתח במהירות לחברות, ורק אז יכולתי לשלוח אותו למבחנים בקבוצות של אנשים שאני מכיר.
"הרבה מועדונים אמרו 'לא', כי מה זה שחקן ממצרים? זה לא שיכניסו אותו למבחנים רק בגלל המלצה שלי. אבל בסוף הוא קיבל הזדמנות ב־FC באזל, גם כן דרך חברות עם אנשי המועדון. אחרי שכולם ראו את הכישרון הזה, כבר היה קל יותר להעביר אותו לצ'לסי.
"להיות סוכן, לנהל סוכנות שחקנים, זה בעיקר עניין של יצירת קשרים וחברויות. אנחנו ב־SPOCS מעריכים מאוד את החברות. זה כוח משמעותי מאוד בסקאוטינג, בלמצוא שחקנים, בלרכוש את אמונם. קשה מאוד למצוא כישרונות, וחברות היא נכס חשוב במשימה הזאת. אבל בשביל לשמר את החברות צריך להגיע לשם. צריך להתחיל בקטן, לפתח מערכות יחסים שם, בשטח. צריך לדבר כל היום עם אנשים כדי לתחזק את הקשרים הללו. זה עולה כסף, טיסות וזמן, אבל זו העבודה".
אגב, החבר מגאנה הוא קורט אדווין סימאון־אוקרקו, כיום נשיא התאחדות הכדורגל הגנאית.
6 צפייה בגלריה
מוחמד סלאח. "בשביל להתחבר אליו, הייתי צריך להכיר את המשפחה שלו. ישנתי בבית שלו"
(צילום: אי פי איי)
2. שחררו סטריאוטיפים
"הלבנים תמיד נתנו לגזענות להנחות אותם בקבלת החלטות"
"למדתי מדעי הספורט, וחלק גדול מהלימודים מתמקד בהיסטוריה ובסוציולוגיה של הספורט. דיברנו הרבה על מחקרים תרבותיים. יש הרבה דברים שמשפיעים על החלטות. למשל, ענייני אתניות וצבע. יש משהו שנקרא 'גזענות חיובית'. חושבים משהו טוב על מישהו בגלל מה שהוא. אז יבחרו שחקן שחור לא על סמך היכולות האינטלקטואליות שלו, אלא כי הוא נראה חזק ומהיר.
"זה מגיע מגזענות קלאסית, אבל גם מתוך מציאות מסוימת. יש על כך מחקרים. התהליך שעברו האפרו־אמריקאים בדרך מאפריקה לאמריקה הותיר רק את החזקים ביותר. זה היווה בסיס לעליונות הגופנית של ספורטאים אפרו־אמריקאים על פני לבנים. לא משהו שהלבנים האמריקאים אהבו במיוחד עד אמצע המאה הקודמת, כן? כשג'ו לואיס האמריקאי נלחם נגד מקס שמלינג הגרמני בקרב אגרוף על אליפות העולם למשקל כבד, רוב הלבנים האמריקאים עודדו את שמלינג. אז ברור שצריך ללמוד ולהבין כדי שזה לא ישפיע על קבלת ההחלטות.
"הלבנים האירופאים תמיד ייחסו לשחורים את אותן 'איכויות', מתוך גזענות ובורות. זה גם השפיע על התרבות האפריקאית: בכדורגל האפריקאי מטפחים את האיכויות שהלבנים מחפשים: כוח, מהירות וכן הלאה. אבל זה פשוט לא הדבר הנכון לעשות. שחקן אפריקאי יכול להיות מנהיג עצום, ושחקן לבן עשוי להיות אתלט אדיר. אי־אפשר לקבל החלטות על סמך האתניות של השחקן. גזענות מפריעה מאוד בקבלת ההחלטות בכדורגל".
6 צפייה בגלריה
לאו מסי. "היום, ילדים אוהבים קבוצה בגלל הכוכבים שלה, לא בגלל שהיא מקומית"
(צילום: AP)
3. נצלו את יתרון הקוטן
"הסוכנים מגיעים למקומות שהמועדונים מתעלמים מהם"
"בפיפ"א רוצים לשנות את חוקי העברות השחקנים. להגביל את עמלות סוכנים, להכניס מערכת רישוי. דברים כאלה אף פעם לא עובדים. למדתי מדעי הספורט באוניברסיטה, כתבתי ספר על תעשיית הכדורגל, עבדתי עם באיירן מינכן על הסכמי חסות, אני סוכן של שחקני־על. אני לא צריך את פיפ"א כדי שתיתן לי רישיון להיות סוכן.מה שכן צריך הוא דירוג: נאמר, סוכן בדירוג זהב הוכשר כעורך דין, למד ארבע שנים ניהול ספורטו צבר ניסיון, כסף זה שחקן עבר, וארד זה מישהו בלי רקע. השיטה צריכה להיות שקופה מספיק כדי ששחקנים יידעו מול מה הם עומדים.
"הסוכנים משחקים תפקיד חשוב מאוד בשוק הכדורגל. עם כל הצניעות, מי גילה את מוחמד סלאח? אני, לא מועדון. אלה לא המועדונים שנמצאים שם, באפריקה, אלא הסוכנים. ופיפ"א רוצה להגביל את העמלות? אני לא מאמין שזה יעבור. אנשים לא מבינים מה הסוכנים עושים, ולכן הם לא חושבים שאנחנו חשובים. סוכנים מביאים את השחקנים למקומות הנכונים, מייעצים למועדונים. אם יורידו את העמלות לסוכנים מי שייפגעו הם דווקא השחקנים הקטנים, לא הגדולים והמוכרים.
"אם לסוכן יהיה אסור לקבל עמלה על עבודתו עם שחקן אפריקאי, הוא לא יעבוד באפריקה — וכמה כישרונות ילכו לאיבוד? אנשים חושבים שלמועדונים יש רשת סקאוטים גלובלית, אבל זה ממש לא נכון. זה אנחנו שם, במקומות שמועדונים לא מגיעים אליהם. כדי למצוא ולהחתים את סלאח טסתי למצרים 30 פעמים. זה רק הגיוני שנקבל על הדברים האלה כסף".
4. חפשו את מי שרעב באמת
"בכדורגל, למהגרים יש יתרון גדול"
"הכדורגל הוא ענף של הגירה. בכל מקום באירופה יש המון מהגרים ובני מהגרים באקדמיות הבכירות ביותר. התחושה היא שהרבה מהילדים האירופאים הם רכים מדי בשביל כדורגל מקצועי, שאין להם את הרעב והמוטיבציה שיש לבני מהגרים. בכדורגל, אי־אפשר להיות קצת רך: אתה צריך להיות חד, מרוכז, ממוקד מטרה. קשה להצליח בכדורגל, כל יתרון עוזר, ולהיות מהגר זה יתרון גדול. לבני מהגרים יש רעב להצליח בענף הזה, יותר מאשר למקומיים.
"עבורנו, כסוכנות שמתמחה בשחקנים אפריקאים, זה יוצר תסכול, כי המתחרים הגדולים ביותר של השחקנים שלנו מאפריקה הם שחקנים יוצאי אפריקה שגדלו באירופה — באקדמיות בבלגיה, בגרמניה, בצרפת ועוד. אז מועדונים רבים מרגישים שהם פשוט לא צריכים להגיע לאפריקה.
6 צפייה בגלריה
אחד מקרבות האגרוף בין ג'ו לואיס למקס שמלינג. "אמריקה הלבנה לא אהבה את העליונות הגופנית של האפרו־אמריקאים"
(צילום: AP )
"אנשים חכמים רואים מעבר לסטריאוטיפים. האנשים החכמים יעבדו במועדונים החכמים. השיטה של רד בול היא המתקדמת ביותר בכדורגל: יש להם רשת סקאוטים, הם נמצאים — בעיקרון רק איתנו — בכל טורניר נוער באפריקה. האימונים שלהם שיטתיים, מבוססים על מדעי הספורט, והם מפעילים מערכת לקידום שחקנים.
"אגב, הסיבה המרכזית לכך שהשחקנים האפריקאים הגיעו לרד בול, בין אם זה פטסון דאקה שנמכר לאחרונה ללסטר, או סאדיו מאנה שגדל במערכת הזאת — היא שאני הייתי בזלצבורג כשרד בול הגיעה לשם לראשונה. הם גם היו התחרות הראשונה שלי באפריקה. באליפות אפריקה עד גיל 17 בזמביה, הסקאוטים האירופאים יהיו נציגים שלי ושל רד בול, לא תראה מועדונים אחרים. אז רד בול הם התחרות העיקרית שלי, כי להם היה את הכסף — אבל לי היה את סלאח, מה שגרם לאפריקאים אחרים לרצות להיות מיוצגים אצלי. אני לא משווה את עצמי למועדון, כמובן, אבל אנחנו אחד הגורמים הבולטים באפריקה".
5. זהו לאן העסק הולך
"הכוכבים הגדולים ירוויחו הרבה יותר על התדמית שלהם"
"אני לא חושב שהכדורגל הולך למקום שלילי בגלל הכסף הגדול שנכנס למשחק. מאז שנות ה־60 נכנס יותר ויותר כסף לכדורגל. שוק ההעברות נהפך לחלק מהבידור. זה פשוט בידור מצוין — גם מחוץ למגרש. אנשים רוצים לשמוע על העברות ולקרוא כמה שילמו עבור שחקן, והם עוקבים אחרי שחקנים מגיל צעיר מאוד, במדיה החברתית ודרך משחקי מחשב.
"השחקנים הגדולים ביותר — לא אלה שבקלן, באוסטריה וינה או אפילו הפועל תל אביב — נהפכים לסיבה המרכזית לכך שילד מתחיל לאהוב את המשחק. פעם ילד היה מתאהב בכדורגל דרך הקבוצה המקומית שלו. היום זה ממש לא ככה: הוא אוהב את פריז סן ז'רמן כי לאו מסי משחק בה. הוא אוהב את מנצ'סטר יונייטד כי כריסטיאנו רונלדו שם. הוא אוהב את ליברפול בגלל מוחמד סלאח.
"השחקנים הגדולים הללו ישאבו את רוב הכסף. עבורם ישלמו כסף גדול, והם ימשכו יותר עניין מאשר הקבוצה שלהם — בין השאר, בגלל המדיה החברתית. זה בדיוק כמו כוכבי קולנוע בהוליווד: יש כמה מעטים שאפשר לבנות על זה שהסרט שלהם יהיה רווחי, ועליהם האולפנים מוציאים את רוב הכסף. הם גם יהיו בעלי השליטה הגדולה ביותר על הקריירה שלהם. שחקני כדורגל הולכים להרוויח המון כסף על זכויות התדמית שלהם. הם משפיענים גדולים מאוד. כמנהל, היה לי חשוב לעצב את הצוות שלי כך שיורכב גם משחקנים לשעבר שמכירים שחקנים ויודעים ללוות אותם. העסק הוא מסביב לשחקנים.
6 צפייה בגלריה
אמפצ'ר (מימין) וסלאח. "כדי למצוא ולהחתים אותו טסתי למצרים 30 פעמים. טבעי שארצה לקבל על זה כסף"
"זו אחת הסיבות לכך שצ'רנו סמבה עובד עבורי. סמבה היה מפורסם בגיל צעיר מאוד בגלל משחק המחשב 'פוטבול מנג'ר'. בתחילת שנות ה־2000 הוא נחשב ילד פלא שיכול לעשות עבור הקבוצה שלך קריירה מופלאה. והוא באמת היה ילד פלא, ששבר את שיאי ההבקעה בנבחרות הצעירות של מייקל אואן. אבל אז הראש שלו הסתובב בגלל סוכנים וגורמים אחרים והוא קיבל החלטות רעות. הוא אינטליגנטי מאוד, ויודע שהדברים האלה קרו כי הוא לא קיבל את הייעוץ הנכון. הסוכן שלו, למשל, רצה עמלה גדולה מדי. דברים אחרים מנעו ממנו להתקדם.
"עכשיו הוא מנהל את היחידה הבינלאומית שלנו, מייעץ לשחקנים ועוזר להם לא לעשות את הטעויות שהוא עשה. זה משהו שחשוב לנו כסוכנות, שיהיה לנו — בצד שלנו — דמות כמו צ'רנו. הוא מגיע לשחקנים רבים כשהוא יודע בדיוק מה הם עוברים. זה יוצר קשר שקשה מאוד להתחרות בו, אם אין לך צ'רנו סמבה לצידך".
6. למדו מהטובים ביותר
"הגבלת מספר הזרים לא עוזרת לכדורגל הישראלי"
"אם לא יהיו סכומי העברות, מועדונים קטנים ימותו. מועדונים בגאנה או בטנזניה יכולים לחיות במשך שנים מדמי סולידריות שנוצרים מהעברות גדולות של השחקנים שגדלו אצלם. הם צריכים את ההכנסה הזו כדי להחזיק את האקדמיות. כל הדיון בשאלה 'האם הסוכנים מרוויחים יותר מדי? האם השחקנים מרוויחים יותר מדי?' עוסק במיעוט של המיעוט של הכדורגלנים — הרונאלדואים והסלאחים. אף אחד לא מדבר על הבחור שמשחק בקבוצה קטנה בליגה השנייה באוסטריה, נכון? הם הרוב בכדורגל. לא הכוכבים. הבעיה היא שהחברים בפיפ"א לא מבינים את זה.
"יש כמה דברים שאני פשוט לא מבין. למשל, כולם יודעים שיש הרבה יותר מדי משחקים. בעיקר משחקי נבחרות. למי אכפת שנבחרת גרמניה מנצחת את ליכטנשטיין 0–9? איכות כדורגל נשחקת בגלל מספר המשחקים. חייבים להפחית את מספרם.
"דבר נוסף שאני לא מבין נוגע לישראל. איך הגבלת מספר הזרים עוזרת לכם? מה יעזור לשחקנים הישראלים להשתפר יותר — הגבלה על מספר היריבים ברמה גבוהה, או שהשחקנים הישראלים יתחרו נגד הטובים ביותר? הדרך היחידה להצליח היא להשקיע. לפתח, לחשוב לטווח הארוך, לעבוד עם תשוקה — בסוף יהיו תוצאות טובות".
אם כבר דיברנו על כך שמעט מאוד שחקנים שווים הרבה מאוד כסף — זה הזמן לשאול אם יש בעיה בשיטה הכלכלית שעליה מבוסס הכדורגל, שגורמת לכך שהפערים בין הקבוצות הגדולות לקטנות רק מתרחבים מדי שנה, ונראה כי משחקים רבים מאוד משוחקים במעמד צד אחד בלבד. אמפצ'ר פחות מתרגש מכך: "עבורי השיטה היא רק תירוץ לכישלון", הוא אומר. "כולם יכולים לפתח שיטה ולמצוא משהו שיעזור להם להגיע לפסגה. פרייבורג, למשל, עושה את זה בבונדסליגה עם מעט כסף באופן יחסי. פשוט כולם שם במועדון באותו הראש, באותה תפיסה של המאמן שנמצא שם כבר הרבה מאוד שנים (כריסטיאן סטרייך הוא המאמן מאז 2011, א"ד). רד בול, בעיניי, פיצחו את השיטה ומרוויחים הרבה מאוד כסף. אף אחד לא מונע ממועדונים אחרים למצוא שיטה שמתאימה להם.
"כשאנחנו ורד בול הם היחידים שנמצאים בגביע הנוער בזמביה, אז אי־אפשר להאשים את השיטה של הכדורגל בכך שהכישרונות הולכים רק למספר מועט של מועדונים. יש היום שחקנים באפריקה שהם טובים כמו דידייה דרוגבה או סמואל אטו, אבל לא מגיעים אליהם כי לא רוצים להיות שם. ילד אפריקאי יכול להיות מיוחד מאוד, אבל צריך למצוא אותו ואז למצוא את השחקן הנכון למועדון הנכון. זה מה שסוכן טוב עושה. זה מה שאנחנו רוצים לעשות".
