ראיון"כדי לייצר נבחרת חזקה לאולימפיאדה, צריך להשקיע בספורטאים מגיל צעיר"
ראיון
"כדי לייצר נבחרת חזקה לאולימפיאדה, צריך להשקיע בספורטאים מגיל צעיר"
דני אורן, מנהל היחידה לספורט הישגי בוועד האולימפי ובמכון וינגייט, לא מופתע מההצלחה הישראלית בספורט - עבורו, היא חלק מתוכנית ארוכת טווח. בשיחה עם "כלכליסט" הוא מסביר איך ישראל מתכוננת לפריז 2024 אך גם ללוס אנג'לס 2028 ומה סוד ההצלחה של הספורט הישראלי: "אני מעדיף לבלום סוסים דוהרים מאשר לדחוף חמורים"
ישראל רושמת הקיץ מספר הצלחות מפתיעות על מסלול האתלטיקה, בשחייה ובענפים אולימפיים אחרים. אליפויות עולם, אליפויות אירופה, מדליות בפסטיבל הספורט לנוער ואפילו הצלחה מתמשכת ושמירה על תארים בינלאומיים חשובים.
עבור דני אורן, מנהל היחידה לספורט הישגי בוועד האולימפי ובמכון וינגייט, ההצלחה לא ממש מפתיעה. היא חלק מתוכנית ארוכת טווח שלו, אנשיו, הוועד האולימפי, מנהל הספורט, מכון וינגייט והאיגודים. שבועות לפני שהישראלים רשמו הצלחות בספורט הבינלאומי, הוא העניק ראיון לכלכליסט.
כמי שהגיע מענף הכדורעף - מה אתה מחפש באישיות של ספורטאי ומאמן?
"דייב מארש, מאמן העל של נבחרת ישראל בשחייה ומי שאימן הרבה מאוד שחייני על בארה"ב, אמר לי משהו שאני לוקח לכל מקום. הוא אמר לי 'אני מאמן רק אנשים שאני רואה את התשוקה בעיניים שלהם. מישהו שרוצה להיות באולימפיאדה, שרוצה להיות בגמר, שרוצה לזכות במדליה ומוכן לעבוד קשה בשביל זה ולא יירגע עד שישיג את זה. בלי התשוקה הזאת אי אפשר להמשיך לאמן מישהו'. אז אני גם מחפש את אלו שהם לא כבויים. לא משנה אם אתה כוכב או לא, ספורטאי על או לא, מאמן, מנהל - אתה צריך מטרה ואתה צריך תשוקה להגיע למטרה הזאת".
איך מזהים את הזיק?
"מזהים את זה עם המון ניסיון וידע. יכול להיות מאמן צעיר שיש לו את זה, אבל הרבה מיכולת הזיהוי קשורה למספר הספורטאים שאתה מאמן במהלך הקריירה שלך. אתה לומד לזהות שפת גוף ומימיקה של הפנים שלהם טוב יותר. אתה לומד מניסיון שלך עם האנשים השונים שאתה עובד איתם. זה הרבה למידה מניסיון, ואין קיצורי דרך בזה".
מה כל איש ספורט - מנהל, מאמן, מנכ"ל איגוד, ספורטאי - חייב לדעת?
"הדבר הכי בסיסי זה תוכנית עבודה. זה טריוויאלי ממש, אבל בישראל זה לא היה טריוויאלי הרבה זמן. אז עכשיו, בניגוד לפעם, יש לנו תוכניות עבודה מסודרות אחרי שנים שלא היו כאן תוכניות עבודה. יש תוכנית עבודה שנתית, רב שנתית, תוכנית למיקרו, תוכנית למאקרו. גם בתור מאמן, גם בתור ספורטאי וגם בתור מנכ"ל של איגוד אתה חייב את זה. זה הבסיס".
אורן מוסיף כי את התוכניות הללו לא ניתן לייבא מחו"ל והן חייבות להיות מותאמות לספורטאי הישראלי. "אני יכול לקחת תוכנית מעולם הספורט הגדול, אבל כל האינטראקציה האנושית כאן היא ישראלית. כשאני בהליך בחירת ראשי תחום ביחידה, אני מחפש את אותה התשוקה שיש בספורטאי. מחפש מסירות, מחויבות למטרה, יכולות אנושיות - דברים שקשה למדוד ומגיעים ממקום סובייקטיבי, הבנויים גם מהתאמה תרבותית".
על מה אסור להתפשר מבחינתך?
"אני לא מוכן לקבל ספורטאי או איש מקצוע עצלן. זה דבר שאי אפשר להתפשר עליו. המשפט שאני חי לפיו זה שאני מעדיף לבלום סוסים דוהרים מאשר לדחוף חמורים. אני עובד מול הרבה איגודים ומאמנים לאומיים ובשנים האחרונות זה ממש מובהק - כולם סוסים.
"אני מעדיף את המאמנים שדורשים עוד ועוד, דורשים עוד ועוד משאבים ועוד אנרגיה ממני. אני אוהב לראות את המסירות, השיטתיות, המקצועיות והמחויבות שלהם. פעם היו הרבה חמורים והיום הם מיעוט. התקדמנו הרבה. יש היום הרבה מאמנים שממש צריך לבלום ולהרגיע אותם. להסביר להם שלפעמים less is more. זה מעולה".
יש איזשהו יתרון ישראלי מובהק?
"בענפים האולימפיים, הענפים האישיים אימצו את ה-DNA של הג'ודו הישראלי. חולמים אולימפיאדה, ולא רק להגיע לאולימפיאדה, אלא להצליח באולימפיאדה. אבל זה לא רק זה. זה גם העבודה בנבחרת בענף אישי. לנבחרות יש כוח - לא רק בגלל העבודה המשותפת והזרימה הרגשית שיש בנבחרת אלא בעיקר משום שהישראלים יכולים לאמן הרבה מאוד טאלנטים ביחד והם נותנים כוח אחד לשני, דוחפים אחד את השני. בג'ודו ממש רואים את הכוח של הנבחרת, וזה משהו שלחלוטין גייסו בספורט האולימפי הישראלי ומשתמשים בו כדי לשדרג את האישי".
עוד מוסיף אורן כי גם החוצפה הישראלית מהווה יתרון. "אני חושב שבכל מה שקשור לנושאים הטקטיים, אנחנו די טובים. גם בענפים האישיים. המאמנים חושבים כל הזמן על השגת יתרון במהלך המשחק".
1 צפייה בגלריה
לונה צ'מטאי סלפטר באליפות העולם באתלטיקה. "בתחום של הריצות הארוכות היתה התקדמות עצומה"
(צילום: רויטרס)
על השימוש בטכנולוגיה וחדשנות בספורט הישראלי אומר אורן כי "יש לנו נתונים ואנחנו מנתחים נתונים, כמו כולם. עניין החדשנות הוא משהו שאנחנו עובדים עליו עם חברות ישראליות. יש שיתוף פעולה של הוועד האולימפי עם הטכניון למשל. זה חיבור חשוב. הספורט הישראלי הוא שדה הניסויים להרבה מאוד סטארט-אפים ישראליים בתחום".
אלו חלק מההסברים להצלחה היחסית במרתון?
"בתחום של הריצות הארוכות היתה התקדמות עצומה. אנחנו בין הנבחרות הטובות באירופה במרתון. יש לנו כמות לא קטנה של ספורטאים בענף ולכולם תוצאות לא רעות. כל הזמן עושים מבדקים, הם נשלחים לאימוני גובה - תחום שמאוד עוזר בריצות אורך".
איך מייצרים המשכיות?
"זה אחד הדברים שדיברנו עליהם לפני טוקיו וכמובן שאחרי. דיברנו הרבה עם שר הספורט על זה גם. בשביל לעשות את הפריצה ולייצר נבחרת חזקה גם ללוס אנג'לס 2028 צריך לייצר שכבה של ספורטאים בגיל נוער, עתודה, קדטים. אני מקווה מאוד שסוף-סוף המחלקה הצעירה תקום - יש לזה יחסית הרבה כסף וזה יעזור מאוד ליצירת דור המשך.
"גם האיגודים מבחינה אסטרטגית רוצים ספורטאים באולימפיאדה שנותנת ניקוד גבוה בכל מה שקשור להקצבות של הממשלה, בהן יש להישגיות משמעות גדולה מאוד. אז האיגודים דוחפים לשם כי זה שווה להם מימון ממשלתי. לטעמי עדיין אין מספיק השקעה בשכבה הצעירה. לפריז 2024 אנחנו יודעים בוודאות של 90% מי יגיע - עכשיו צריך להתחיל לעבוד גם על 2028".
איך מתחלקת העבודה בעצם, כמה משקיעים ב-2024 וכמה ב-2028?
"רוב המשאבים משוקעים כרגע ל-2024, אבל אנחנו עובדים עם האיגודים במחשבה על אותם ספורטאים של 2028, כדי שלא נסיים את אולימפיאדת פריז ונהיה בלי דור המשך. אז צריך לעבוד עכשיו כדי לזהות את השחיין הגדול ל-2028. צריך להכניס אותו למסלול ותוכנית תחרותית כדי לראות אם הוא מתאים. זה נכון גם לג'ודו, התעמלות, התעמלות אומנותית. יש עבודה יפה בגיל הצעיר, יש עתודה טובה וצריך להמשיך לתחזק את זה".
