המונדיאל האחרון של ליאו מסי?
המונדיאל האחרון של ליאו מסי?
האם הזעם על ההפסד בגמר 2014 והתבוסה ב-2018 יניע את ליאו מסי, וארגנטינה כולה, לזכייה במונדיאל בקטאר?
חורחה מסי תמיד מספר שהוא הופתע מהכישרון שבנו, ליאו, גילה עם הכדור. הילד "כבש חמישה שערים למשחק למרות שהכדור הגיע לברך שלו", הוא מספר. "הכדורגל בא לו טבעי. כבר מגיל 4".
מסי - שהמתנה הראשונה שקיבל היתה חולצת ניואלס אולד בויז, הקבוצה בה חורחה שיחק בנוער עד שירותו הצבאי - היה מוקף בתשוקה לכדורגל מגיל צעיר. כילד היה יכול לשחק שעות על גבי שעות ברחוב עם אחיו ובני דודיו וכל משחק שהיה מסתיים בהפסד - גרר לדמעות וטנטרומים. מסי הצעיר פשוט שנא להפסיד. בכל דבר. הוא שנא להפסיד במשחקי קלפים, במשחקי לוח ובמשחקי כדורגל כמובן. כל הפסד גרר עצבים ובכי. הכעס, העלבון והזעם שחש אחרי כל הפסד היה מקור עצום למוטיבציה עבור מסי. בניואלס אולד בויז, כילד בן 7 בגובה 1.21 מטר בלבד, הוא היה לוקח על עצמו משחקים במקרי פיגור - כדי לא להרגיש את התחושה הצוברת של ההפסד.
קיקה דומינגס, אחד ממאמניו הראשונים, סיפר על משחק בו קבוצתו של מסי היתה בפיגור 2-0 אחרי רבע שעה מה שהוביל את הילד לקחת את המשחק על עצמו ולכבוש שלושער. כשעשו עליו פאולים, הרגיזו אותו עוד יותר - מה שהוביל לעוד יותר כדרורים מדויקים זועמים לעבר השער ולעוד יותר שערים.
בגיל 12 מסי קיבל הזדמנות להגיע למבחנים בריבר פלייט, הקבוצה של השחקן האהוב עליו, פאבלו איימאר. המאמנים ראו ילד קטן, פחות ממטר וחצי, ולא נתנו לו לפתוח במשחק האימון. כשלבסוף עלה על המגרש לכמה דקות, זועם, הוא "השחיל" יריבים (העביר להם את הכדור בין הרגליים) והציג כישורי כדרור מרשימים. במשחק האימון הבא כבר פתח וכבש 10 שערים לפחות.
מספר חודשים לאחר מכן הגיע לברצלונה. בברצלונה חתם עבור מימון טיפול הורמונלי לגדילה ומציאת עבודה לחורחה. באקדמיה של ברצלונה מאמנים ביקשו מהשחקנים להימנע מלפגוע בילד מחשש שהוא "יישבר" אבל באימון הראשון שלו עם ג'רארד פיקה, מי שיהיה הקפטן של ברצלונה, אמר למאמן: "בשביל לשבור אותו צריך להתקרב אליו. אנחנו לא יכולים".
קרלס רשאק, איש המקצוע של ברצלונה שהחתים את מסי על חוזה על מפית, רצה לבדוק את מסי מול ילדים גדולים ממנו בשנתיים. וגם מולם הוא היה בלתי ניתן לעצירה. בכל פעם שהרגיזו אותו עם תאקל קשה מדי, הוא נקם עם שער בלתי נתפס. בכל פעם שהיה חשש להפסד, הוא נתן לכעס להניע אותו ולמנוע את ההפסד.
וזה קרה גם בקבוצת הבוגרים. תיירי הנרי סיפר פעם על איך ראה שהכעס הופך למשפר ביצועים של מסי באופן מיידי. "פעם באימון הרגיזו את מסי, אז הוא לקח כדור, עבר את כולם וכבש שער", אמר הנרי. "הוא גרם לשחקנים מקצוענים, הכי טובים בעולם, להיראות כמו ילדים בכיתה ו'".
מסי היה ילד ביישן מאוד. בברצלונה כינו אותו "האילם" בגלל שבקושי דיבר. גם כשחקן בוגרים הוא היה רחוק מלהיות קשקשן, ולעיתים נדירות נראה כמי שמאבד שליטה על רגשותיו. אבל מתחת לשכבה החיצונית הזו, מסתתר הר געש. בתוכו מסי הוא עדיין ילד בן 4 שנכנס לטנטרום כשהוא מפסיד במשחק בשכונה, וכל מה שהוא עושה בחיים שלו זה לנסות להרגיע את הילד הזה עם ניצחונות. זה הכוח המניע למה שמסתמן כקריירה הגדולה ביותר בהיסטוריה של כדורגלן.
סוף סוף דברים מסתדרים בארגנטינה
במשך שנים, ליאו מסי ספג ביקורות על כך שהוא לא מראה את המצוינות הזו במדי נבחרת ארגנטינה. ביקורות לא הוגנות במיוחד, אבל כאלה שקיבלו משנה תוקף בעקבות הפסדים בגמרים - כולל בגמר המונדיאל. "הגעתי לפגוש את מסי אחרי עשור שלא ראיתי אותו", סיפר פאביאן סולדיני, הסוכן הראשון של ליאו מסי. "זה היה שנה אחרי גמר המונדיאל ב-2014 והוא אמר לי 'פאבי, שנה שאני מתעורר באמצע הלילה וחושב על הגמר בברזיל. אני לא יכול לישון"'.
"אין שום דבר כואב יותר מאשר להפסיד בגמר"' אמר ליאו מסי בעצמו ב-2015, כששקל לפרוש מהנבחרת בגלל ההתאחדות לכדורגל המושחתת שהעמיסה עליו ועל חבריו לנבחרת אחריות לניהולם. יש לומר שמסי לא הפסיד הרבה במדי נבחרת ארגנטינה. רק 36 הפסדים, כולל פנדלים, ב-164 משחקים וצריך להגיד שלמונדיאל ב-2022 ארגנטינה מגיעה עם מערך שמותאם באופן מושלם לדרך שבה ליאו מסי רצה לשחק - משהו שלא בהכרח קרה לפני מינויו של ליאונל סקלוני לאימון האלביסלסטה ב-2018.
ארגנטינה משחקת ב-4-2-3-1 - שני קשרים באמצע (לאונרדו פארדס, רודריגו דה פאול או גווידו רודריגס, ג'ובאני לו סלסו נפצע ולא ישחק) שבדרך כלל יודעים להביא את הכדור מעומק הקישור לליאו מסי, כשמלפניו שני שחקנים התקפיים וחלוץ דינמיים מאוד. המגנים תוקפים על הקווים ומרווחים את המגרש - ולא פעם מוצאים את עצמם עם הכדור ברגל ברחבת היריב ממסירת אמן של מסי. בהגנה ארגנטינה משחקת 4-4-2 קומפקטי ומסי מקבל "פאס" מלחץ וריצות. השחקנים האחרים שמחים לעשות זאת עבורו.
גדלו על גדולתו
אחת מהסיבות למוכנות של הארגנטינאים להקריב עבור מסי היא שכמעט כל השחקנים בסגל גדלו על גדולתו. כנערים הם חזו במסי שובר שיאים והופך לשחקן הטוב בעולם - אחרי שנים רבות בהן לא היה ארגנטינאי בסטטוס הזה. כמו כן, מסי עצמו מתגלה כמנהיג שקט שמצליח למקד את השחקנים על המשימה לפניהם.
לפני גמר הקופה אמריקה בו ארגנטינה זכתה, התואר הבינלאומי הראשון של מסי, הוא כינס את השחקנים לשיחה לפני היציאה לקרב מול ברזיל בגמר. "אנחנו 45 ימים בלי המשפחות שלנו, 45 ימים, בחורים... דיבו (אמי מרטינס) הפך לאבא", אמר לשחקנים. "תודה על כל יום שבילינו ביחד, זה עונג גדול בשבילי להיות איתכם. אתם חבורה מדהימה של אנשים. אחרי 45 ימים אנחנו צריכים להשיג את המטרה, ואז נחגוג עם המשפחות שלנו! אין דבר כזה צירוף מקרים, הטורניר היה אמור להיות משוחק בארגנטינה, ואלוהים הביא אותנו לפה - למארקנה. ככה ההישג יהיה יפה יותר. בואו נצא בביטחון מלא וברוגע וניקח את הגביע הזה הביתה".
הסצנה הופיעה בסרט שהפיקו על הזכייה של ארגנטינה בקופה אמריקה. שחקנים דיברו על הנאום הזה עם דמעות בעיניים.
עבור שחקנים רבים מסי, הקפטן והמנהיג, החבר שלהם לקבוצה הוא המקור למוטיבציה שלהם. "אני מוכן לתת למסי את החיים שלי", אמר אמי מרטינס, שוער ארגנטינה שבדרך לקופה אמריקה רשם הצלות הרואיות. "אני רוצה למות עבורו". "הוא מישהו שיוצאים למלחמה עבורו", אמר רודריגו דה פאול, קשר אתלטיקו מדריד. והמשמעות הזו של מסי לארגנטינאים יכולה להיות "גורם משפר ביצועים" של ממש. "הלוואי ומסי היה משחק בכל משחק ליגה איתי", אמר מרטינס, המשחק באסטון וילה. "אני בטוח שאיתו אני אהיה שוער הרבה יותר טוב".
ליונל מסי הוא הרבה יותר מכדורגלן. בטח עבור הארגנטינאים הצעירים שלא זוכרים את דייגו מראדונה. בטח עבור חבריו לקבוצה - רובם צעירים. בסדרת תעודה שעשו על הזכייה בקופה אמריקה, נראה היה שזכייה עבורו הפכה כל משחק, כל ספרינט, כל תאקל וכל ניסיון לשער להרבה יותר משמעותיים עבור חבריו לנבחרת. הם ראו את הזכייה שלו בגביע עם הנבחרת כמשימה לאומית מצד אחד ומשימה להביא למסי גביע אחד לפחות בנבחרת.
סביר להניח שלמונדיאל הקרוב, ארגנטינה מגיעה עם אותה תפיסה קולקטיבית. תפיסה שנובעת מהרצון העז לסגור אחת ולתמיד את השאלה - מי הכדורגלן הגדול בכל הזמנים.