כך יכול הכדורגל לסייע במאבק במשבר האקלים
כך יכול הכדורגל לסייע במאבק במשבר האקלים
מנהיגי העולם יושבים וחושבים איך להתמודד עם הקטסטרופה האקלימית המתקרבת. הוא יכול לתרום הרבה למאבק לא רק ע"י צמצום זיהום אוויר ופסולת אלא בעיקר בשימוש בפופולריות שלו בהעברת מסרים חשובים בנושא
באוקטובר האחרון, מנצ'סטר יונייטד טסה למשחק חוץ בלסטר. הטיסה ל-160 ק"מ הועדפה על פני נסיעה ב-M6, האוטוסטרדה שמחברת בין הערים. ביונייטד הסבירו שהחשש מ"עומס תנועה" גרם למועדון לקבל את ההחלטה הכי פחות יעילה מבחינה אנרגטית והכי מזהמת שיש.
זה לא היה הופך למשהו שיונייטד צריכה להסביר את עצמה אם לא היינו במצב חירום אקלימי ואם יונייטד לא היתה חותמת ביולי האחרון על הסכם חסות עם חברת הדלק הירוק Renewable Energy Group וציינה שהחתימה על החוזה נועדה: "לגרום לעלייה במודעות לאיך אנשים יכולים לעזור לייצר עתיד נקי יותר ובר קיימא יותר לכדור הארץ".
השילוב של זיהום וצביעות לא נראה טוב.
הנזק הסביבתי של מועדון כדורגל יכול להיות משמעותי אבל יש פתרונות יעילים וסביבתיים לכמעט כל אספקט בחייו של מועדון. מה שבטוח זה שזה לא יעיל ומאוד מזיק שבוחרים לטוס 160 ק"מ במקום נסיעה באוטובוס (בערך פי 2.5 יותר זיהום).
יש מדדים וטבלאות
באופן כללי, הכדורגל יכול לתרום הרבה למאבק במשבר האקלים. לא רק מבחינת צמצום זיהום אוויר ופסולת אלא בעיקר בשימוש הפופולריות שלו בהעברת מסר חיובי לעולם.
ארגון Sport Positive יצר מדד קיימות לקבוצות הפרמיירליג. בארגון בדקו 8 קריטריונים לקיימות של מועדון כדורגל ויצרו טבלת קיימות לליגה. הקריטריונים: שימוש באנרגיה מתחדשת (דרך שימוש באנרגיית רוח או שמש באצטדיון ובמגרש האימונים); יעילות אנרגטית; פתרונות לתחבורה עבור צוותי המועדון והאוהדים; שימוש בפלסטיקים וחומרים מזהמים ולא מתכלים; ניהול פסולת; יעילות בשימוש במים (למשל, אגירת מי גשם כדי להשקות את הדשא באצטדיון); מזון סביבתי לאוהדים ולשחקנים והמחויבות הכללית של המועדון לקיימות.
טוטנהאם, ארסנל, ברייטון, מנצ'סטר יונייטד ומנצ'סטר סיטי בראש הדירוג ולפי גראהם פוטר, מאמן ברייטון: "אם אנחנו יכולים להראות שאנחנו בריאים לסביבה ברמה הכי גבוהה, זה מסר נהדר לכל החברה".
גם ארגון האוהדים האירופי, Supporters Direct, מנסה לקדם "דיאלוג עמוק יותר" בין אוהדים, קבוצות ורשויות כדי לייצר אימפקט משמעותי יותר של הכדורגל על מצב האקלים. שי גולוב, יו"ר היציע, ארגון האוהדים של ישראל וחבר הנהלה ב-SD, אף בנה מודל עם שישה עמודי תווך שנועדו להפוך את הכדורגל לתעשייה הרבה יותר ידידותית לסביבה. הדיונים על הנושא נמשכים.
אבל כמו במקרה של מנצ'סטר יונייטד וההתעלמות שלה מהאקלים בגלל שלא היה נוח לעמוד בפקקים - ככה הכדורגל האירופאי כולו. דיבורים לחוד ומעשים לחוד.
למשל, אופ"א מתכננת להגדיל את ליגת האלופות מ-96 משחקים ל-180 משחקים (87.5%) ובכך להגדיל אקספוננציאלית את מספר הטיסות והנסיעות של קבוצות הכדורגל באירופה במהלך השנה. זאת לאחר שכבר המציאו טורניר שלישי (הקונפרנס) שמייצר עוד ועוד זיהום - עלייה של 20% במספר המשחקים במסגרת האירופית.
למשל, בקונפרנס ליג העונה 85% מהמשחקים בשלב הבתים יתקיימו בין קבוצות הרחוקות זו מזו ב-1,000 ק"מ לפחות. המרחק הממוצע שקבוצה טסה במהלך שלב הבתים של הטורניר הוא כ-5,570 ק"מ - מדובר על טביעת רגל פחמנית עצומה. זה פשוט הרסני. וזה שאופ"א מקשקשת באתר שלה על כך ש"שינויי אקלים הם איום שמסכן את הפלנטה כולה" וטוענת ש"הארגון שם דגש מיוחד על קידום פעולה למען האקלים ממש כחלק מארגון התחרויות".
טיסות רבות מונדיאל
אופ"א קיימה את היורו האחרון בין 11 מדינות. חלקן בקצוות שונים של אירופה. וזה עוד כלום. בפיפ"א מתכננים להפוך את המונדיאל לאירוע של פעם בשנתיים. 48 נבחרות שיפגשו פעם בשנתיים במדינה או מדינות, שחייבות להיות, ביחד, גדולות מספיק כדי לארח כל כך הרבה נבחרות - מה שאומר שיהיו לא מעט טיסות גם במהלך הטורניר. הכל נעשה רק כדי להגדיל את ההכנסות מהמשחק וללא התחשבות בשחקנים והעומס עליהם או במצב האקלימי.
מנהיגי העולם יושבים וחושבים איך להתמודד עם הקטסטרופה האקלימית המתקרבת. בינתיים, הכדורגל מדבר יפה על תרומה למאבק אבל מגדיל את האימפקט השלילי שלו (לכדורגל יש אימפקט על האקלים שדומה לזה של מדינה בסדר גודל של פולין), מלבין את תדמית כספי הנפט ופשוט מפריע במאבק החשוב ביותר של האנושות.
