טוקיו 2020רייבן סאונדרס: גיבורה במסכת גיבור על
טוקיו 2020
רייבן סאונדרס: גיבורה במסכת גיבור על
סאונדרס היתה בשפל המדרגה לפני שלוש שנים. הבוקר זכתה במדליית כסף - השלישית בהיסטוריה של ארה"ב בהדיפת כדור ברזל
רייבן סאונדרס (Raven Saunders), הודפת כדור הברזל מארה"ב, היתה בשנתה האחרונה באוניברסיטת מיסיסיפי כאשר עמדה על קצה הצוק וחשבה לסיים את הכל.
זה קרה בינואר 2018. הלחץ בלימודים, האימונים הקשים, הפציעה שמנעה ממנה להגן על תואר ה-NCAA שזכתה בו בשנה לפני - הכל היה יותר מדי עבור הספורטאית בת ה-21 בזמנו.
"הייתי מרוקנת לחלוטין", סיפרה למגזין TIME. "הייתי בוכה כל הזמן. חשבתי כל הזמן על ההתאבדות שלי. חשבתי על דרכים שיגרמו לזה לקרות". בבוקר קר בינואר 2018 המחשבות הללו "חטפו" את מוחה. היא היתה צריכה להגיע לעוד יום של לימודים ואימונים עד 8:30 אבל לא הצליחה לצאת מהבית עד 11:30. "הייתי מטושטשת" אמרה. "הרגשתי שאני מכובה".
אחת ההנחות המקובלות ביותר כיום בעולם הרפואה היא שהדיכאון קשור לחסר במוליכים העצביים כסרוטונין ונוראדרנלין במרווחים הסינפטיים שבין תאי המוח. אנשים שעובדים קשה מדי עשויים להרגיש דיכאון. כמו כן, דיכאון עשוי להיות תסמין של תסמונת התשישות הכרונית. בכל מקרה, המוח של סאונדרס הרגיש כאילו "נכבה". לפחות החלקים שהיו צריכים לעבוד כדי שתמשיך בשגרת היום שלה. "הכל היה יותר מדי" אמרה סאונדרס. "עליתי על הרכב עם רשימה של דברים שאני חייבת לעשות ופשוט נסעתי ונסעתי, נסעתי ליד כל מקום שהייתי צריכה להיות בו זה כאילו אמרתי להתראות לכל מקום כזה בפעם האחרונה".
סאונדרס אומרת שהיא הגיעה לכביש שממנו היה קל מאוד לקחת את הרכב שמאלה וליפול לתהום. זה מה שרצתה לעשות. היא חשבה על זה בכל פעם שעברה מקום שהיתה צריכה לפנות אליו.
ואז, כשהיא עומדת ברמזור אדום, רגע לפני הפנייה ימינה לוולמארט - לשם היתה צריכה להגיע אחרי האימון - היא קיבלה הודעה מהפסיכולוגית שלה. מוריסון שלחה לה הודעה מוקדם יותר ביום והפסיכולוגית הגיבה. השתיים דיברו בטלפון. הפסיכולוגית הרגיעה אותה. העירה אותה. סאונדרס פנתה ימינה ולא שמאלה. היא הגיעה לבית ספר כדי לספר למאמן שלה מה קרה.
היא ביקשה ממנו עזרה. הפסיכולוגית והמאמן עבדו ביחד איתה כדי לשלוח אותה לאשפוז במכון שיעזור לה להתמודד עם הדיכאון. השיקום התחיל עם מנוחה ואז המשיך בעבודה קשה על משהו שסאונדרס לא עבדה עליו לפני: הנפש שלה. "מאן, עשיתי שם חלק מהעבודה הכי קשה שעשיתי בחיים שלי" סיפרה סאונדרס מספר ימים לפני שטסה להתחרות באולימפיאדת טוקיו, האולימפיאדה השנייה שלה. "הדברים שלמדתי שם עזרו לי".
חצי שנה אחרי היא שברה את השיא האישי שלה בהדיפת כדור ברזל. היום בבוקר, סאונדרס זכתה במדליית כסף באולימפיאדה. היא האמריקאית השלישית שזוכה במדליה בהדיפת כדור ברזל.
הסיפור של סאונדרס - ספורטאית על שהתקשה להתמודד עם סגנון החיים שדורש כל כך הרבה זמן ומאמץ - אינו נדיר. כפי שראינו עם סימון ביילס, מייקל פלפס, איאן ת'ורפ, אנדרס אינייסטה, ג'יאנלואיג'י בופון, קווין לאב, דמאר דהרוזן, סרינה וויליאמס, נאומי אוסקה רונדה ראוזי ורבים אחרים - הסיכון בספורט מקצועני הוא לא רק גופני. הוא גם נפשי. אולי בעיקר נפשי.
מה שמבדיל בין אלוף אולימפי לאדם רגיל זה היכולות הגופניות והקוגנטיביות. יכולות שגם, כל הנראה, חושפות אותו יותר ללחץ, חרדות, תשישות ודיכאונות. לפי חלק מהרופאים האולימפיים, עד 70% מהספורטאים שמגיעים אליהם סובלים מסוג של בעיה נפשית.
לפי רופאי של קבוצות NBA לפחות 40% מהשחקנים סובלים מבעיות נפשיות. לפי נתונים FIFPro, ארגון הכדורגלנים העולמי כ-38% מהכדורגלנים סובלים מחרדה, דיכאון, הפרעות אכילה או מצב רפואי פסיכיאטרי. "רוב הספורטאים צריכים עזרה נפשית" הסביר ד"ר נארש ראו, רופא נבחרת הכדורמים האמריקאית. "הייתי אומר שעד 70% מהם צריכים עזרה קלינית".
"אם יש לך בעיה גופנית אתה צריך להתמודד עם זה", אמרה סאונדרס. "ואם יש לך בעיה מנטלית אתה גם צריך להתמודד עם זה - אבל אז אנשים חושבים שאתה משוגע או שאתה לא בסדר. ככה גידלו אותי. ככה גידלו את כולם".
סאונדרס סיפרה שיש פרוטוקולים מסודרים מאוד לכל אתלט כשהוא נפצע - אבל כמעט אף פעם לא מתחשבים במצב הנפשי של הספורטאים. והיא צודקת. לאורך השנים הטיפול "הפסיכולוגי" היחיד שספורטאים קיבלו היה מפסיכולוג ספורט, שמטרתו היתה להוציא את המיטב מהספורטאי - לא לטפל בבעיות של האדם.
טוקיו 2020 זו האולימפיאדה הראשונה שבה רשויות הספורט, או לפחות ה-IOC, הוציאו הנחיות לגבי מצבים נפשיים. זו האולימפיאדה הראשונה בה המשלחת האמריקאית מגיעה למשחקים עם פסיכולוג שאינו פסיכולוג ספורט, שני פסיכיאטרים ועובדת רווחה (ולכל נבחרת יש את הפסיכולוג ספורט שלה). "רק לדעת שיש את הדברים הללו זה נהדר" הסבירה סימון ביילס עוד לפני המשחקים. "ועבור ילדים צעירים שגדלים בספורט זה קריטי שהם ידעו שהם יכולים לגשת לקבל עזרה כזו. זה יהפוך אותם לספורטאים טובים יותר".
סאונדרס, שלמשחקים הגיעה עם מסיכת פנים של "הג'וקר" או "האלק" כדי למשוך תשומת לב למסרים שלה. היא נהנתה מהתחרות. רקדה, שרה וזכתה במדליה. "אתה לא הספורט שאתה עושה", הסבירה. "אני רייבן. אתה מי שאתה וצריך להפריד בין מי שאתה לספורט שאתה עושה. רק כשאתה מבין את זה, פותח את עצמך ומדבר על הכל, אתה יכול להיות שמח באמת. להתמקד בעצמי ולא במה שאני עושה הציל את חיי. אנחנו צריכים להסיר את הסטיגמה מבעיות נפשיות. אנחנו צריכים לייצר יותר מודעות ולהקדיש יותר משאבים לבריאות נפשית טובה יותר לכולם". אלופה.
