שינויים הסתגלותיים והשפעות הורמונליות: מה עובר על הלב של ספורטאית
שינויים הסתגלותיים והשפעות הורמונליות: מה עובר על הלב של ספורטאית
במשחקים האולימפיים האחרונים נשים היוו כמעט מחצית מסך כל הספורטאים שהשתתפו. מגמת העלייה במספר הנשים העוסקות בספורט במסגרות תחרותיות וחובבניות עוררה עניין עולמי רב בהיבטים רבים, וביניהם שאלת קיומם של הבדלים מגדריים בין הלבבות של נשים וגברים העוסקים בספורט
סוגיית נשים בספורט תחרותי לא נחקרה עד היום באופן מעמיק. רוב המידע הקיים בנושא ״הלב של האתלט״ מתבסס על נתונים שנאספו מגברים וההנחה שהייתה מקובלת עד לאחרונה היא שניתן לגזור ממצאים אלו גם לגבי לבבות של נשים ספורטאיות. אבל לא כך המצב.
ידוע כי קיימים הבדלים פיזיולוגים, ומבניים בין הלב הנשי והגברי. בנוסף, שינויים הורמונליים לאורך חיי האישה משפיעים משמעותית על תפקוד הלב הנשי. מתצפיות שנערכו בעשור האחרון נאסף מידע המרמז על היבטים פסיכולוגיים וביוכימיים שונים בין גברים לנשים, המשפיעים על הסתגלות לב האישה לפעילות גופנית.
מספר מחקרים בדקו את השינויים המתרחשים בלב הספורטאיות, והסיכון למוות פתאומי הקשור לפעילות גופנית בנשים העוסקות בספורט בעצימות גבוהה. מחקרים אלה הראו שבהשוואה לגברים הלבבות של נשים ספורטאיות גדולים יותר באופן יחסי, נשים ספורטאיות נוטות לפתח פחות אירועים של פרפור פרוזדורים, והסיכון למוות פתאומי הקשור לפעילות גופנית נמוך יותר בנשים.
בהשוואה לגברים, נשים בד״כ בעלות ממדים ומסת גוף קטנה יותר, ובהתאם מסת שריר ליבן קטנה יותר. בספורטאים וספורטאיות נמצא כי בעוד שבגברים הלב גדל על ידי הרחבת החלל ועיבוי הדפנות, בנשים עיבוי דפנות אינו ממצא שכיח כחלק מתהליך גדילת לב פיזיולוגית.
נתונים אלו אמנם נבדקו בספורטאים אולימפיים, אך רלוונטיים גם לספורטאים וספורטאיות המשתתפים באותם ענפים ומתאמנים באינטנסיביות דומה. הגדלה של חללי הלב הימניים הייתה משמעותית יותר בנשים העוסקות בספורט סיבולת (ריצה) ואחריהן באלו העוסקות בענפים מעורבים ובספורט כוח.
מחלות של ספורטאים? נשים סובלות פחות
מחלה קשה שמתקדמת ואף מואצת ע״י פעילות גופנית שמכונה קרדיומיופתיה אריתמוגנית ומתאפיינת בכך שרקמת שריר הלב של החדר הימני מוחלפת ברקמת שומן, הביטוי של המחלה שונה בין נשים לגברים. המחלה אומנם מעוברת באופן שווה לנשים ולגברים, אך מספר מחקרים הראו שנשים מושפעות ממנה פחות. אחת מההשערות להסבר התופעה מבוסס על כך שלספורטאיות יש בדרך כלל מספר נמוך יותר של קולטני אנדורגנים (הורמוני המין הגברי) בלב מאשר לגברים, ורמות מוגברות של אנדרוגנים תורמות לקידום המחלה כפי שהוכח בעכברים. אולם כאשר בדקו את הקשר בין כמות הפעילות הגופנית להבדל במופע המחלה בין שני המגדרים, נמצא כי לכמות הפעילות הגופנית יש השפעה משמעותית ושחלק נכבד מההבדל בביטוי המחלה בין המינים נובע בכלל מכך שגברים עושים יותר ספורט מנשים ובעצימות גבוהה יותר. ולכן גם נשים שאובחנו עם קרדיומיופטיה אריתמוגנית צריכות להימנע מפעילות גופנית בעצימות בינונית ומעלה.
לב, גנטיקה וספורטאיות
ישנה מחלה גנטית בשריר הלב הנקראת קרדיומיופתיה היפרטרופית המהווה גורם שכיח למוות פתאומי בספורטאים. מדובר במחלה גנטית שהביטוי שלה הוא גדילה בלתי מאורגנת של סיבי שריר הלב. ההעברה של המחלה שווה בין נשים וגברים והם אמורים להיות מושפעים באותה מידה; עם זאת פחות נשים מדווחות כסובלות מהמחלה מאחר ובפועל גיל ההתחלה של המחלה בנשים הוא מבוגר יותר.
רצות למרחקים ארוכים גם עם טרשת עורקים
טרשת העורקים הכליליים (עורקי הלב) היא גורם התמותה המוביל בקרב ספורטאים בוגרים (מעל גיל 40). היא שכיחה יותר בגברים מאשר בנשים, ומהווה סיכון גבוה יותר למוות פתאומי בזמן פעילות גופנית בקרב ספורטאים חובבנים מאשר תחרותיים. רוב המחקרים שהעריכו טרשת עורקים בספורטאים נערכו על קבוצות רצים גברים. עם זאת, ישנם מחקרים מעטים גם על קבוצות נשים, המצביעים על כך ששכיחות טרשת העורקים בספורטאיות אינה שונה מזו של נשים שאינן פעילות גופנית.
מוות פתאומי הקשור לפעילות גופנית פחות שכיח בנשים בהשוואה לגברים. גם בספורטאים חובבנים בוגרים, תואר סיכון גבוה פי 20 למוות לבבי פתאומי בהשוואה לנשים העוסקות בפעילות ספורטיבית חובבנית. הרוב המכריע של מקרי המוות הפתאומי בספורטאיות נובע מהפרעות קצב קטלניות ללא הפרעה לבבית מבנית.
התקף לב בנשים – לא תמיד יש סימנים מקדימים
כמו אצל גברים, התסמין השכיח ביותר להתקף לב בנשים הוא חוסר נוחות, כאבים או לחץ באזור החזה (במרכז החזה, בין השדיים או מאחורי עצם החזה). בנשים ניתן לראות גם תסמינים של קוצר נשימה, כאבים דוקרים ועייפות. נשים נוטות לסבול יותר מגברים מתסמינים פחות "טיפוסיים", ביניהם כאבים או תחושת חוסר נוחות באזורים שונים בחלק הגוף העליון: זרוע אחת או שתיהן, כתפיים, צוואר, לסת, ו/או גב.
לפי ארגון הפדרציה העולמית ללב, אחד או יותר מהתסמינים הבאים מופיעים באחד מכל ארבעה מקרים של התקף לב בנשים, אבל הן לא מצליחות לשייך אותם למצב הרפואי המדאיג הזה. התסמינים האלו עשויים להופיע עם או בלי תחושת חוסר נוחות בחזה: קוצר נשימה, עייפות לא מוסברת או תשישות, בחילה, צרבת, זיעה קרה, סחרחורות, חרדה או עצבנות לא אופיינית, התעלפות. ברוב המקרים נשים חוות את התסמינים בחודש שלפני ההתקף. אצל אחרות אין בכלל סימני אזהרה מקדימים והן לוקות באוטם "שקט" (בשכיחות גבוהה מגברים).
אנחנו עדות למספר הולך וגדל של נשים המשתתפות בענפי ספורט רבים וברמות הגבוהות ביותר. בדומה לגברים גם לב האישה עובר שינויים הסתגלותיים בתגובה לפעילות גופנית עצימה וממושכת כפי שתואר לעיל ועם זאת עדיין המידע הקיים אינו שלם, לרבות השפעות הורמונליות על תפקוד הלב הנשי הספורטיבי, והשתנותו לאורך חיי האישה. נדרשים מחקרים נוספים בספורטאיות עם מגוון מחלות לב וכלי דם בכדי להבין את מהלך הקשר בין מחלות הלב השונות והשפעתן על לב האישה העוסקת בפעילות גופנית.
ד"ר שירית כזום-בייזר היא מנהלת מרפאת קרדיולוגית ספורט, מערך קרדיולוגי בילינסון. ד"ר אביטל פורטר מנהלת את יחידת אשפוז קרדיולוגיה ומרפאת לב האישה, המערך הקרדיולוגי, בית חולים בילינסון
