בנים של אמא, הלב של הבוסטון סלטיקס
בנים של אמא, הלב של הבוסטון סלטיקס
לשלושת השחקנים שמהווים את "הליבה" של בוסטון סלטיקס - ג'ייסון טייטום, ג'יילן בראון ומרקוס סמארט - יש והיה קשר מיוחד עם אמם וגם אחד עם השני. הדבר, כנראה, נמצא בבסיס ההצלחה של הסלטיקס בשנים האחרונות, ויחזיר לקבוצה את האליפות
לשלושת השחקנים שמהווים את "הליבה" או "הגרעין" של הבוסטון סלטיקס - ג'ייסון טייטום, ג'יילן בראון ומרקוס סמארט - יש והיה קשר מיוחד עם האימהות שלהם.
כשהיה בן 9, סמארט איבד את אחיו לסרטן. האובדן הטראגי קירב מאוד בינו לבין אימו, קמילה וכך המשפחה התגברה על האסון.
ב-2018 קמילה בעצמה מתה מסרטן אחרי התמודדות ארוכה עם המחלה. מאז סמארט, שמתאר את עצמו כ"ילד של אמא", מקדיש את הקריירה ואת מעשיו מחוץ למגרש לאימו. הוא מבקר ותורם הרבה למחלקות אונקולוגיות בבתי החולים בבוסטון וכשצבע השיער שלו בירוק לפני שנה ההסבר שלו היה: "אמא שלי, לפני שהיא מתה, אמרה לי שהיא אוהבת את השיער שלי. והייתה רוצה לראות אותו בירוק".
ג'יילן בראון גדל עם אחיו הגדול לאמא יחידנית. מישל בראון גידלה את הבנים לבדה אבל לא וויתרה על "העסק המשפחתי" שהוא "חינוך". מישל, למרות שהייתה אמא יחידנית, השיגה את הדוקטורט שלה, הייתה אקטיביסטית פוליטית, לימדה באוניברסיטאות ואפשר לראות את ההשפעה שלה על בנה לפי איך שהוא מביע את עצמו, בדרך שבה הוא רואה את התפקיד שלו בחברה ובמה שחשוב לו כאדם וככדורסלן.
ברנדי קול, אימו של ג'ייסון טייטום, גם כן בעלת השפעה עצומה על המבנה האישיותי של בנה. הוא נולד כשהיא הייתה בת 19. אביו ג'אסטין, כדורסלן לשעבר ומאמן כדורסל כיום, לא תמיד היה בבית בגלל הקריירה שלו וברנדי הייתה לוקחת את טייטום הפעוט לשיעורי משפט באוניברסיטה. טייטום גדל בסביבת כדורסלנים. אביו חבר טוב של לארי יוז - לשעבר שחקן קליבלנד קאבלירס, שהיה הסנדק של ג'ייסון. טייטום הוא גם קרוב משפחה של טיירון לו, מאמן לוס אנג'לס קליפרס. בראדלי ביל, כוכב וושינגטון וויזארדס, הוא "אחיו הגדול".
טייטום קרוב מאוד לאימו, שכיום עובדת כעורכת דין. היא גם מנהלת הכספים שלו ואוסרת עליו לבזבז את כספי המשכורת שלו מבוסטון. טייטום יכול להשתמש אך ורק בכספי חסות ועל כל רכישה גדולה הוא חייב לקבל אישור מאימו.
ביום האם השנה הסלטיקס ניצחו את פילדפיה במשחק מספר 7 ועלו לגמר המזרח. ברנדי קול היתה באולם וזכתה למחיאות כפיים סוערות אחרי המשחק בו בנה שבר את שיא הנקודות למשחק מספר 7 (51).
האמת היא, שהסלטיקס לא היו אמורים להגיע למשחק מספר 7 נגד פילי, הם הסתבכו, וזה משהו שמאוד מאפיין אותם. הם מאבדים ריכוז כשהמשימה מולם פשוטה או קלה בעיניהם. הם צריכים להרגיש את הקור של הקיר על הגב שלהם כדי להתעורר לחיים ולהופיע למשחקים.
אולי זה לא מפתיע שדווקא כשקשה, הם פורחים. בוסטון מעפילה לגמר המזרח בפעם החמישית בשבע השנים האחרונות למרות ששחקני הגרעין שלה (עשו זאת ביחד 4 פעמים) אף פעם לא היו על אדמה יציבה. שינויי סגל תכופים, שלושה מאמנים, שני ג'נרל מנג'רים אחרים, קורונה, לחץ תקשורתי בלתי רגיל.
את כל הדברים הללו "הליבה" של הסלטיקס - סמארט, בראון וטייטום - חוו על בשרם מהיום הראשון שלהם בליגה. הסגל סביבם השתנה מדי שנה והם הפכו ביחד מאנדרדוגים לפייבוריטים; הם התמודדו עם קיירי אירווינג והשגעונות שלו, שגרמו למאמן בראד סטיבנס לפרוש מאימון ולעבור לתפקיד הג'נרל מנג'ר; הם התחברו לאימה יודוקה, המאמן הראשון שהוביל אותם לגמר, רק כדי לראות אותו מפוטר בגלל התנהגות מינית בלתי הולמת בקיץ; הם התמודדו עם מאות - אם לא אלפי - שמועות וסיפורים על טריידים ש"יפרקו את השלישייה"; הם נפצעו והובסו, למדו והתבגרו, פישלו ופגעו בעצמם וגם ניצחו. הם ניצחו הרבה מאוד, גם במשחקי פלייאוף מכריעים.
בשנה שעברה הפסידו בגמר לווריירס, למרות שהיו במרחק דקות ספורות מלהוביל 1-3 בסדרה. את העונה התחילו מצוין ואז שוב עלו סימני השאלה בקשר ליכולתם לנצח על הבמה הגדולה. אבל, הם מתמודדים - וזה חוזר, לא מפתיע, לאימהות שלהם.
האימהות שנתנו להם כלים להתחבר ולהישאר ביחד ולפרוח למרות הקשיים. "בסופו של דבר, אנחנו אוהבים אחד את השני", אמר מרקוס סמארט לכתבים. "ואנחנו מבינים את זה. יהיו רגעים בהם לא נסכים אחד עם השני, יהיו וויכוחים, יהיו ריבים אבל אנחנו כאן כדי לזכות באליפות, ובשביל זה אנחנו צריכים להתגבר על הכל ולהגיד אחד לשני 'אכפת לי ממך, בוא נתמודד עם מה שזה לא יהיה כדי שנהיה מוכנים לזכות באליפות".
בסלטיקס משתמשים הרבה במילה adversity (מצוקה, צרה, ביש מזל). "בכל פעם שיש מצוקה, אלו הרגעים שאני מחכה להם" אמר ג'יילן בראון לאת'לטיק. "כשכולם בדיכאון, האנרגיה נמוכה, אלו הרגעים בהם אני אומר 'אוקי, בוא נזיז עניינים. בוא נצא החוצה ונשחק. אוקיי, בוא נשחק עם טיפה יותר דחיפות. בוא נשחק עם טיפה יותר אש בתוכנו".
"בשביל להגיע לגמר אחרי תחילת העונה הגרועה של העונה שעברה, זה אומר שצריך להיות קבוצה מגובשת וחזקה", אמר ג'ייסון טייטום במהלך העונה. "הפיטורים של אימה קרו יומיים לפני שהתחלנו להתכונן לעונה הנוכחית, זו מצוקה אבל כולם יודעים מה המטרה והתכנסו סביב זה".
"כולנו בחורים צעירים שבמשך שנים ניסו להבין את המקום שלהם בליגה, בקבוצה, במשחק הזה. ניסינו לייצר שם לעצמנו מבלי לדרוך על הרגליים של מישהו אחר", הוסיף סמארט לאת'לטיק. "יהיו רגעים קשים - כמו כל התבגרות. אנחנו מתקדמים, צוברים יותר תבונה וידע. המצוקה שכולנו עברנו - אינדיבדואלית וביחד - עוזרת לנו ללמוד. להטמיע את מה שלמדנו בזמן אמת בדרך שאנחנו נעים קדימה. אז כשאנחנו נתקלים שוב בבעיות, אנחנו יכולים להגיד - 'אוקיי, ראינו את זה כבר, אעשה את זה ואת זה. ככה לומדים מטעויות".
בשביל להגיע לגמר שנה שנייה ברציפות הסלטיקס יצטרכו ללמוד מטעויות העבר כי נגד מיאמי היט, הטעויות שלך יכולות לחסל אותך כפי שלמדה הקבוצה הכי טובה בליגה העונה - מילווקי באקס - בסיבוב הראשון של הפלייאוף.
ההיט זו קבוצה אותה פגשה סלטיקס בגמר המזרח ב-3 מ-4 השנים האחרונות. ההיט וסלטיקס, שתי קבוצות ממועדונים שספוגים בתרבות תחרותית, יכתשו זו את זה - זה בטוח. השאלה היא עד כמה שחקני סלטיקס יצליחו להביא את הכישרון העדיף שלהם לידי ביטוי.
אם ינצחו את ההיט יעפילו לגמר עם יתרון ביתיות. "כל החרא שעברנו, כל הטראומה, כל העניינים האישיים" אמר סמארט. "בשביל כולם תהיה לנו משמעות אדירה לזכות זה עם זה באליפות - ג'יילן, ג'ייסון והאחרים. אני ממש מצפה ללכת לקרב כשהם לצידי".
