האם שחקני גולדן סטייט ווריירס מאמינים בתוכנית של הקבוצה?
האם שחקני גולדן סטייט ווריירס מאמינים בתוכנית של הקבוצה?
ללא תפיסה קולקטיבית הסיכויים שקבוצת הכדורסל מסן פרנסיסקו תצליח לחזור לפסגת ה-NBA הם קטנים מאוד.
דריימונד גרין, כוכב גולדן סטייט ווריירס, נשאל בימים לפני תחילת אימוני קדם העונה אם התוכנית של הקבוצה לרוץ לאליפות בזמן שהיא מפתחת את שחקני העתיד של הפרנצ'ייז, יכולה לעבוד. התוכנית של הצוות הניהולי של הארגון מכונה "win-now, develop now" וגרין, איך לומר, לא מאמין גדול בהיתכנות שלה. "היסטורית לא ראינו דבר כזה עובד" הסביר גרין במסיבת עיתונאים. "אבל אומר זאת כך: זו הסיטואציה שלנו כרגע. זו התוכנית אז לא משנה מה אני חושב על זה, זו הדרך שבחרנו. יש לנו שחקנים מנוסים וננסה שהיא תעבוד".
לא קשה להבין את ההסתייגויות של גרין מהמהלך. בעונה שעברה, גולדן סטייט גייסה לקבוצה את הבחירה מספר 2 בדראפט - שחקן שאמור להיות כוכב עתידי בליגה, ג'יימס ווייסמן - וסטטיסטית זה היה כישלון מוחלט.
לשחקנים בוגרים קשה להסתדר התקפית והגנתית?
סטף קרי, הכוכב הגדול של הקבוצה שיחק עם ג'יימס ווייסמן 34 משחקים בעונה שעברה. הוא קלע בהם 28.9 נק' למשחק ומסר 5.7 אסיסטים למשחק. לא רק - אבל אז ווייסמן נפצע וקרי סיים את העונה עם 35.6 נק' ו-5.8 אסיסטים ב-29 משחקים. הווריירס היו 9.5+ ל-100 פוזשנים עם קרי ובלי וייסמן על המגרש ו-8.3- ל-100 פוזשנים עם ווייסמן וקרי על המגרש. הבדל של כמעט 18 נק' ל-100 פוזשנים.
ייתכן שזה רק עניין של קרי והשיפור שלו לאורך העונה בעונה אבל ייתכן מאוד שהמספרים הללו קשורים לכך שהיסטורית ב-NBA, לשחקנים בוגרים קשה מאוד להסתדר התקפית והגנתית עם רוקי שלומד את המשחק במהלך המשחק (במקרה של ווייסמן זה עוד יותר בלט כי הוא כמעט ולא שיחק בקולג'). זה מובן. הרוקי לא תמיד יבין שהוא חוסם את השטח מתחת לסל לחבריו אם הוא לא בתנועה או מתי להסתובב לסל אחרי פיק אנד רול. אלו דברים שלוקח זמן ללמוד ולעשות אוטומטית. גם לסטף קרי ודריימונד גרין לקח כמה שנים עד שהגיעו לרמת התיאום המושלמת שיש ביניהם כרגע. העניין הוא שהשניים - בערך באותה שכבת גיל - צמחו יחד לתוך רמת התיאום הזו. ווייסמן הוא בן 20. קרי וגרין בני 33-31.
גרין, כמו קרי וקליי תומפסון, כבר רואים באופק את סוף הקריירה. הם רוצים שהמועדון ימצה את כל היכולות שלהם כדי לזכות בעוד אליפות עם סגל עמוס בשחקנים וותיקים וטובים שלא צריכים ללמוד את המשחק בזמן המשחק. כמו כן, כנראה שהם פחות בעניין של לגדל שחקנים צעירים לתוך מערכת שהם לא יהיו כבר חלק ממנה בעוד מספר שנים - בטח אם זה בא על חשבון היכולת שלהם לזכות באליפות נוספת.
בקיץ רבים ציפו שהווריירס תקח את השחקנים הצעירים המוכשרים ותעביר אותם בטרייד עבור שחקנים מנוסים או כוכב על שיעזור "לנצח עכשיו" אבל זה לא קרה. לסגל צורפו שני רוקים מהלוטרי: מוזס מודי וג'ונתן קומינגה. יש לציין שצורפו גם אנדראה איגודאלה, נמניה בייליצה ואייברי בראדלי - כולם שחקנים מנוסים שלא בהכרח מסייעים לסיכויי האליפות כמו עוד אולסטאר.
אז האם יש כאן מצב בו המועדון לא ממש יכול ללכת קדימה כי לא כולם דוחפים לאותו כיוון? אחד מהדברים שמאפיינים קבוצות מנצחות זו היכולת לייצר "תפיסה קולקטיבית" - גישה זהה והבנה ברורה של האסטרטגיה של הארגון. התפיסה הקולקטיבית מסמנת את הדרך ומאפשרת לארגון להתגבר על קצרים בתקשורת ומתחים בחדר ההלבשה. אז איך מייצרים גישה כזו?
"אימפקט קולקטיבי"
בסתיו 2014 פרסמו באוניברסיטת סטנפורד מחקר על איך אפשר לייצר "תפיסה קולקטיבית" כדי לייצר "אימפקט קולקטיבי". כלומר, איך אפשר לגרום לקבוצה של אנשים לאמץ רעיון ולעבוד ביחד כדי ליישמו במקומות עבודה ובחברה בכלל.
החוקרים ביססו את המחקר על מקרים של שיתופי פעולה נרחבים בין מספר גורמים שהובילו לפתרון בעיות ברחבי העולם (ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, ישראל, דרום קוריאה ועוד). הם גילו שישנם חמישה תנאים הכרחיים ל"אימפקט קולקטיבי" (כלומר שיתוף פעולה בין מספר גורמים שמייצר שינוי חיובי): 1. אג'נדה משותפת; 2. מדידה זהה ומשותפת לכל הגורמים; 3. בקרה וחיזוק של הפעילות המשותפת; 4. המשכיות בתקשורת ושפה משותפת; 5. "עמוד שדרה" (בדרך כלל מוסדי) אחד לכל המערכות.
"תפיסה קולקטיבית"
אבל איך מגיעים לזה? גם כאן בסטנפורד פרסמו שישה גורמים שמובילים ל"תפיסה קולקטיבית" שהכרחית לאימפקט. למשל, הבנה של הבעיה על ידי כל הגורמים. דבר שני שהם הבינו ממקרים כגון צמצום תמותה של תינוקות ואימהות במדינות העולם השלישי זה לתת למקורבים - קרובי משפחה וחברים - להסביר את הבעיה ואת הפתרון ולא, בהכרח, למספרים ולמדע. לפי החוקרים: "חדשנות רפואית עוברת מהר יותר על ידי הליך חברתי". אז חברויות בין הגורמים במערכת הן הכרחיות; גורם שלישי: "מבנה ברור" - כלומר תבניות ברורות של העברת מידע ותקשורת בין הגורמים; גורם רביעי: הסתגלות ולא פתרונות טכניים - כלומר, למידה תמידית של הבעיה והסתגלות לשינויים ולא שאיפה ל"מציאת שיטה" לפתרון; גורם חמישי: הבנה קולקטיבית שאין פתרון אחד (Silver bullet) אלא מכלול של התנהגויות שיובילו לשינוי; וגורם שישי: לחפש את הפרגון ולא את הקרדיט. לפי החוקרים בסטנפורד: אחד מהמחסומים העיקריים לאימפקט קולקטיבי זה הרצון של אינדיבידואל או (ארגון אינדיבידואלי) למצוא ולקחת קרדיט על העבודה שלהם.
בסטנפורד נותנים דוגמה של רפורמת מערכת הצדק לקטינים בניו יורק. ב-2010 המנהיגים בסקטורים שונים ראו את המערכת כלא יעילה, לא בטוחה ושהיא מובילה לשיעור גבוה של התדרדרות חזרה לפשע בקרב צעירים שהיו במערכת. הגורמים שהתכנסו לפתור את הבעיה היו גורמים ממערכת החוק, משרד המושל, סוכנויות מדינה וסוכנויות עירוניות, עורכי דין מתוך הקהילות ועמותות - חלק מהגורמים לא עבדו זה עם זה בעבר ולכל אחד היה נקודת מבט שונה לחלוטין על הבעיה. במשך חודשים, הגורמים דנו זה עם זה די להגיע להבנה משותפת של מה הבעיה. לאחר מכן הגיעו למסקנה שצריך להקים יחידה חדשה (זו הכוונה ל"עמוד שדרה") שמטרתה לשפר את הגשת הצדק והשיקום לעבריינים צעירים וכדי לתאם בין מאות הגורמים שעוסקים בנושא מכל הזוויות. שיקום וחינוך עבר לעמותות קהילתיות ואולי בגלל שהנושא לא נדון בתקשורת יותר מדי (בכל זאת, לא נהוג לפרסם שמות של עבריינים קטינים) - לא היה מרדף אחרי הקרדיט להצלחות בדרך.
אחרי שלוש שנים של עבודה משותפת שהתשתית שלה היתה הבנה קולקטיבית ועבודה קולקטיבית, המערכת החדשה הובילה לירידה של 45% במספר האסירים הצעירים, ירידה של 24% במעצרים ולא היתה עלייה במספר העבריינים שחוזרים לחיי עבריינות אחרי שחרורם.
אסטרטגיה של קבוצת כדורסל אמורה להיות פשוטה יותר מצדק לעברייני נוער בניו יורק ועדיין, נראה, הארגון יצטרך של הגורמים יבינו את הסיטואציה, ימדדו הצלחה באותה צורה ויסתגלו למציאות החדשה כדי להצליח העונה עם סגל שמורכב מסוסי מלחמה וותיקים וסייחים אנרגטיים. בכדורגל, הקבוצות הטובות בעולם מצליחות לשלב צעירים מהאקדמיה ולנצח משחקים.
מנצ'סטר יונייטד של אלכס פרגוסון היתה מפורסמת ביכולת שלה לשלב צעירים בקבוצות מנצחות; אייאקס עושה את זה כחלק מהפילוסופיה של המועדון כבר יותר מחצי מאה; וברצלונה, בשיאה, הורכבה משחקנים שגדלו ביחד בצילם של כוכבי ענק. אז היסטורית זה דווקא עבד. אם בווריירס כולם ידחפו לאותו מקום, אז אולי נראה את הווריירס משנים את ההיסטוריה.
