איך תעשיית הספורט תיראה ב-2030? שאלנו מומחה
איך תעשיית הספורט תיראה ב-2030? שאלנו מומחה
אקיל יוניאל, סגן נשיא אסטרטגיה ומנהל תחום הספורט והמדיה ב-NTT, מגיע לישראל לדבר עם סטארטאפים מקומיים על טכנולוגיות בספורט. המטרה לעשור הקרוב: "לערב טכנולוגיה שתורמת לחוויית הצופה, אחרת הוא לא ישלם עליה"
בשנת 2009 חברת אורנג' ניסתה לחזות איך ייראה הכדורגל בשנת 2020 בדו"ח "עתיד הכדורגל". האנליסטים של החברה צפו שאנשים יצפו בכדורגל בבית עם משקפי 3D (לא קורה), שהאוהדים יוכלו לבחור את צבע חולצת החוץ של הקבוצה שלהם (קורה לעיתים), ושבאצטדיון אוהדים יזמינו אוכל למושב ויבחרו את זווית השידור החוזר שהם רוצים לראות בטלוויזיה שמותקנת במושב מולם (אלו טכנולוגיות שקיימות ולפחות חלקית משתמשים בהן באצטדיונים החדשים). באורנג' צפו גם שרובוטים יהיו עוזרי שופטים (קורה בערך עם ה-VAR), והעריכו גם שאוהדים יקבעו הרכבי קבוצות (קרה בכמה קבוצות לא מוצלחות במיוחד).
ב-2009, אלכס פרגוסון העריך גם כי ב-2020 "התקפה קולקטיבית" תהפוך לטקטיקה המועדפת על רוב הקבוצות (משחק הלחץ הגבוה בהחלט מלמד שפרגוסון צדק); הערכות האינטלגנטיות היו שהפרמיירליג תתפוס פער בלתי ניתן לתפיסה משאר הליגה ויהיו ניסיונות להקמת סופרליג (ואכן כך היה). עוד דובר על כדורגלנים שירוצו 20 ק"מ במשחק ויהיו עם 10% שומן או פחות (נכון חלקית).
היום בשנת 2022 עולה השאלה איך הספורט בכלל והכדורגל בפרט יראו ב-2032? למומחה בתחום הספורט-טק - אקיל יוניאל (Akhil Uniyal), סגן נשיא אסטרטגיה וצמיחה ומנהל תחום גלובלי של הספורט מדיה ובידור ב-NTT, יש תשובה קצרה וארוכה. הקצרה מסתכמת בכך ש"העתיד משוגע".
הארוכה? הנה היא לפניכם.
תאגיד התקשורת היפני NTT מדורג בין 100 החברות הרווחיות בעולם והקים בשנה החולפת מעבדת חדשנות בישראל- NTT Innovation Laboratory Israel, אשר מתמקדת בתחומי הסייבר סקיוריטי, ספורט-טק, בריאות דיגיטלית ורובוטיקה. מטרת התאגיד לאתר טכנולוגיות ישראליות, למזג אותן ל-NTT ולשווקן ללקוחותיה ברחבי העולם, תוך קידום שיתופי פעולה במחקר ופיתוח ואיתור השקעות בחברות ישראליות.
יוניאל, שמגיע לבקר בישראל החודש, מבהיר מה מטרת גופי הספורט שהוא עובד מולם מטעם NTT. "הדיבור כרגע הוא על איך אפשר למשוך מילניאלים ובני דור ה-Z לספורט ולכן יש הרבה שיח ופיתוח סביב 'ה-metaverse'. המטרה היא פגישתם במשחקי המחשב, פורטנייט, ליג אוף לג'נדס וגם במובייל. זה לא אומר שבעתיד לא יגיעו לאצטדיונים - השקיעו בהם הרבה מאוד כסף בשנים האחרונות - אבל כן מנסים בתעשייה להגיע אליהם ולהפוך את חווית הספורט לכזו שהיא חלק מחיי היומיום שלהם".
5 צפייה בגלריה
המטרה לפגוש את דור ה-Z והמילניאלים במשחקי המחשב, בליג אוף לג'נדס ובמוביל
( צילום: איתמר זיגלמן ויאיר כהן )
מה זה אומר?
"קודם כל, הקורונה שדרגה את הטכנולוגיה ואנחנו רואים עלייה של חברות המייצרות תוכן שצורכים וקונים בעולם הדיגיטלי. שנית, אנחנו מקיימים שיח עם חברה בסן פרנסיסקו שמייצרת טכנולוגיה שמאפשרת למי שמשחק בפורטנייט, למשל, לעצור רגע ליד חנות דיגיטלית, לראות טלוויזיה שהוא אוהב או מכשיר סלולרי שהוא אוהב ולצאת מהמשחק לרגע כדי אותם. המשחק יהיה כמו מנוע אי-קומרס. לדעתי יהיה אפשרי בעתיד שאוהד הספורט יישב בבית, ייראה חולצה שהוא אוהב, ילחץ עליה וירכוש אותה במחיר המותאם לו. אולי בעתיד בכלל אדם יראה אוהד באצטדיון עם סווטשירט יפה וילחץ עליו כדי לדעת איפה אפשר לקנות אותו בסביבתו".
זכויות שידור? יהיו
יוניאל ממהר להרגיע את המסורתיים ואת תעשיית הספורט כולה לגבי זכויות שידור. "ייתכן שבעתיד אנשים יראו את התוכן הספורטיבי יותר במובייל ובדיגיטל. ייתכן שיהיו פי 20-30-40 יותר צופים מספק תוכן דיגיטלי בלבד, אבל זה לא אומר ששידורי הטלוויזיה המסורתית ייעלמו. זה גם לא אומר שהאצטדיונים יפסיקו להתמלא. אנשים עדיין ירצו חווית קהילה, וכשרואים כמה עשירים משקיעים באצטדיונים ומתחמי בידור וכמה חברות מסחריות משלמות בשביל שהמתחמים ישאו את שמן, אז ב-20-30-40 שנה הקרובות אפשר לצפות שההכנסות מימי משחק ואצטדיונים לא ירדו, לא נראה לי".
מה עם השידור עצמו? האם בעתיד הקרוב כל אחד יוכל לבחור את הפיד שלו? את הפרשנים שלו? את הדברים שהוא רוצה לראות?
"בבריטניה אנחנו כבר עובדים עם חברה שעושה משהו כזה, מעיין אפשרות לבחור את התוכן הדיגיטלי שאתה רוצה לראות על המסך. יש גם את WSC, שלפני 4 שנים השקענו בהם והם השיגו לאחרונה השקעה עצומה. לדעתי ל-WSC הולך להיות תפקיד מאוד חשוב בעתיד, הרי הם יכולים לייצר פרסונליזציה נהדרת עבור האוהדים. נגיד, אם אני כלקוח קצה, רוצה לראות אך ורק את לברון ג'יימס במשחק ורק את המהלכים שלו, יש להם את הטכנולוגיה לאפשר זאת. אם אני רוצה, כאוהד, לראות עכשיו את כל השלשות של קווין דוראנט במשחק, אז WSC יכולה לאפשר לי את זה. זה יכול להיות כלי אדיר עבור אוהדי הספורט".
"העתיד תמיד היברידי"
לפי יוניאל "העתיד תמיד היברידי". "השילוב של הטכנולוגיות החדשות עם התפיסות מפעם יכול לעבוד. השאלה היא מה הערך שהטכנולוגיה נותנת לענף כלשהו. אני עובד עם ענפי ספורט רבים - ספורט מוטורי, טניס, גולף, בייסבול, טור דה פראנס ועוד. המנהלים רוצים לשפר את הקשר עם האוהדים ולא מוכנים לוותר על הקשר המסורתי עם האוהדים - כלומר מכירת הכרטיסים.
המנהלים חושבים על שיפור חווית האוהד במגרש יותר מאשר כל דבר אחר. ולגבי חדשנות, ובכן, זה תמיד קשה יותר. למשל באליפות אוסטרליה הפתוחה החליטו למכור NFT של אירועים משמעותיים. מכרו את ה-NFT של חבטת הניצחון של רפאל נדאל - כנראה בהרבה כסף. זו דרך נוספת להרוויח כסף מספורט, להשיג דרך מונטיזציה חדשה. זו שיטה חדשה שצריך להשקיע בה אבל יכולה להיות משתלמת ולשם הרבה ארגונים ילכו. העניין הוא שרוב האנשים שאיתם אני מדבר, עדיין מחפשים דרכים מסורתיות להרוויח מהליגה או מהקבוצה והם לא השתגעו בהשקעה בטכנולוגיה, אלא אם יש להם כיסים עמוקים - במיוחד בשנתיים האחרונות שכולם עדיין רוצים להימנע מהוצאות מיותרות".
מה המפתח באימוץ טכנולוגיה שאפשר לאמץ בקלות?
"זה אתגר. אם ניקח למשל את משקפיי ה-VR (מציאות מדומה) באצטדיונים, זו היתה התוכנית לטוקיו 2020 אבל זה לא קרה בסוף בגלל הקורונה. השאלה היא כמה זה תורם לאוהד והאם האוהד יהיה מוכן לשלם על זה. דיברנו עם חברת מרוצי מכוניות על ה-VR. המטרה היתה לאפשר לצופה ביציע 'להיכנס' לרכב של הנהג האהוב עליו בזמן המירוץ ולראות את המירוץ דרך העיניים של הנהג. זה נחמד, אבל כמה אנשים יישלמו על זה כדי שזה ישתלם? בדרך כלל, כשרואים את המחיר - פשוט מוותרים. רוצים לשפר את מה חווית הלקוח מבלי לעבור את הגבול".
לפי יוניאל ל"NFT יש יותר פוטנציאל רווחיות מאשר VR או AR (מציאות רבודה) אבל זה תלוי במה הקבוצות או הליגות יחליטו לעשות עם זה וכמה להשקיע".
"אם מטרת גופי הספורט להביא ילדים למגרשים ולמסכים, דור ה-Z הרבה יותר פתוח לקבלת טכנולוגיות חדשות אבל הטכנולוגיות צריכות להיות פונקציונליות ולעזור לשדרג את החוויה. אנחנו יכולים להשתמש בטכנולוגיות ולשרת את הלקוחות במשימתם העיקרית: לעזור לאוהדים לצרוך את המשחק ולאפשר לגופי הספורט להיות טובים יותר במגע עם האוהדים. זה אומר לעזור לייצר חוויה לאוהד - ממסך שני ועד הימורי ספורט בלייב".
"שנית, דאטה אנליטיקס", מוסיף יוניאל, "יש לנו הרבה דאטה, יכולות כריית דאטה ודאטה הוא הקינג. בספורט המוטורי יש לנו כל כך הרבה ידע ונתונים על המכוניות בכל רגע נתון - ככה שביכולת לספר סיפור, אפשר להביא אנשים חדשים לענף ולסייע לאלו שנמצאים ביציע או מול המסך להבין טוב יותר מה הם רואים. זה מה שקרה לי שראיתי טורניר גולף בפעם הראשונה. הייתי צריך שיגידו לי מה קורה על המגרש עצמו. זה נכון גם למסלול הרכבים או מסלול האתלטיקה. הדאטה יכולה להנגיש הרבה מאוד מהענף. אנחנו תומכים באפשרות לעשות זאת - דרך אפליקציות, טכנולוגית ענן, תקשורת ועוד".
5 צפייה בגלריה
אקיל יוניאל סגן נשיא אסטרטגיה וצמיחה ומנהל תחום הספורט והמדיה בתאגיד NTT היפני
(צילום: לינקדין)
יוניאל מבהיר שהוא ו-NTT מאמינים שטכנולוגיות ישראליות יכולות לסייע לגופי הספורט הגדולים בעולם להגשים את החזון הזה. "אנחנו מעוניינים להשקיע בטכנולוגיות ישראליות. הייתי רוצה לדעת איך אנחנו יכולים להשתמש ברעיונות של הישראלים. אנחנו צריכים למצוא את השותפים הטובים ביותר בישראל. בגלל זה אנחנו עשר שנים כאן".
מעבדת NTT פועלת לשילוב הטכנולוגיות הישראליות בשירותים ובמוצרים המפותחים על ידי NTT, כמו גם לאיתור מוצרים וטכנולוגיות שניתן להפיץ ולשווק ללקוחות NTT ברחבי העולם, וכן מחפשת שיתופי פעולה עסקיים והזדמנויות השקעה עם ובחברות ישראליות.
"אנחנו משקיעים בשנה 3.6 מיליארד דולר בפיתוח ומחקר כד להגיע למצב שבו אנחנו מסתכלים על רעיון שהיה לנו בעבר ומתרשמים מכך שהוא יצא לפועל" אומר יוניאל. "אני חושב על זה שלפני 20-30 שנה היה לי ווקמן ודימיינתי עולם מופרע לגמרי בו אפשר להאזין לכל המוזיקה דרך השעון שלי, וזה מה שקרה. שיש אפשרות לעשות ויש ערך עבור קבוצת הספורט והאוהדים, אז זה יקרה".
