שנת חוזה, או אזהרת התועלת הזמנית
שנת חוזה, או אזהרת התועלת הזמנית
הסיטואציה המוזרה עם בן סימונס מפילדלפיה סבנטי סיקסרס היא תמרור אזהרה לכל ארגון שבוחר לקדם בינוניות על פני מצוינות
על פי מחקר שנערך באוניברסיטת מיזורי ב-2014, לאחר חתימת חוזה ארוך טווח חלק מהספורטאים המקצועיים נוטים לאבד מוטיבציה. לעומת זאת, בשנה שלפני החתימה, המכונה "שנת החוזה" (contract year), השחקנים משקיעים יותר מעצמם במטרה להבטיח את עתידם הפיננסי, דבר שלעתים מוביל לחוזים לא פרופורציונליים ופוגע בקבוצות.
קן שלדון, פרופסור למדעי הפסיכולוגיה, שערך את המחקר על יותר מ-230 שחקני NBA ו-MLB, תיאר את הממצאים כך: "יישמנו תיאוריה פסיכולוגית כדי לחזות מה קורה בשנה החוזית ובשנה שאחריה. מוטיבציה חיצונית היא המונח הפסיכולוגי שמתייחס להתנהגות המונעת מתגמולים חיצוניים כמו כסף ותהילה. לפעמים פרסים אלה עובדים, לפחות באופן זמני, אך החיסרון הוא שהפרס יכול לעתים לערער את המוטיבציה הפנימית של אנשים, או את ההנאה והמעורבות שלהם בהתנהגות. הדבר יכול להוביל לירידה במוטיבציה ובביצועים הפנימיים. בדקנו כיצד הדינמיקה הזו מתנהלת בספורט המקצועי, תוך התמקדות בשנת החוזה כתקופה של מוטיבציה חיצונית חזקה ושנה שלאחר ההתקשרות כתקופה של מוטיבציה פנימית מערערת".
האפקטים המתוארים עלולים להיות הרסניים עבור קריירות של שחקנים ועתיד של קבוצות.
להבדיל בין קושי מנטלי לפיננסי
אנחנו שומעים לאחרונה הרבה על ספורטאים מכל הענפים שמעלים שאלות מוחשיות בנוגע לציפיות מהם, ללחצים שנוצרים מכך והקושי להסתגל לאבק הכוכבים. היו גם כאלו שסומנו כהצלחה גדולה וקרסו מוקדם תחת הנטל, אבל מה היה הנטל הזה בעצם? מנטלי או פיננסי?
בן סימונס הוא אחד ממספר רב של שחקנים שנבחרו גבוה מאוד בדראפט ישירות לפילידלפיה סבנטי סיקרס מה-NBA. זאת בזכות מה שכונה "התהליך" (The Process). הקבוצה עשתה "טאנקינג" - כלומר הפסידה הרבה משחקים רבים במהלך עונה בשביל לקבל בחירות דראפט גבוהות יותר בקיץ.
כך, במשך שנים, מילאה את הסגל שלה בשחקנים צעירים ומוכשרים. מה קרה עם התהליך הזה בסופו של דבר? סם הינקי, הוגה התהליך, פוטר; סימונס וג'ואל אמביד נשארו, אבל שמות בולטים נוספים שהגיעו - נרלנס נואל, מרקל פולץ וג'אליל אוקפור - עזבו וכיום מהווים תמרור אזהרה לתהליך וההסתמכות על שחקנים צעירים עם פוטנציאל גדול.
כמו כן, נראה שבפילדלפיה עשו עם סימונס טעות כפולה: שנתיים לאחר שנבחר במקום הראשון בדראפט של 2016, אחרי כשבכלל לא שיחק בעונה הראשונה כתוצאה מפציעה, הוא חתם על חוזה מקסימום בשווי של 177 מיליון דולר לחמש שנים. הוא חתם בעיקר בגלל הפוטנציאל שהראה ולא גרף השיפור שלו. את השכר הזה קיבל למרות שהוא רכז ללא כלים קריטיים להצלחה: שלשות וזריקות עונשין. בעונת החתימה שלו הוא זרק שלשה אחת בלבד. בעונה שאחרי זרק שתיים. לאורך הקריירה קלע אחת. הוא לא רשם שום שיפור ביכולות ההתקפיות שלו או ביכולות שלו לקלוע מהקו. גם לא נראה שהיה ניסיון לפעול לשיפור למעט מספר סרטונים בפגרה בהם התאמן על קליעה. קלישאה של פגרת NBA.
בפלייאוף האחרון השחקן ממש הואשם בהפסד פילי לאטלנטה מאחר שפשוט לא זרק לסל. גם כשהגיע למצב קליעה קל, כשהוא מתחת לסל, הוא מסר את הכדור לשחקן אחר. הוא פשוט לא רצה להחטיא, או חמור יותר מבחינתו, לעמוד על הקו ולהחטיא. הפלייאוף האחרון היה הקש ששבר את גב הסיקרס.
הם כרגע, לפי כל הדיווחים, מנסים להיפטר מבן סימונס אבל ברווח - כלומר להשיג עליו שחקנים טובים ובחירות דראפט - כי בכל זאת, מדובר על שחקן שנמצא על חוזה בשווי 177 מיליון דולר. לאחרונה דווח שסימונס ניתק כל קשר עם הקבוצה והטרייד החוצה נראה כרגע כעובדה גמורה. היעד והמחיר טרם נקבעו - אך המצב לא טוב מבחינת הסיקרס.
האם הקבוצה הגיעה למצב הזה בגלל שהגישה לסימונס את החוזה הענק וכעת הוא מיליונר שבע בגיל 25 ללא שום תמריץ להציג שיפור? הרי מחר הוא יכול לפרוש, לא לעבוד עוד יום בחייו ואת הכסף הבין-דורי כבר עשה. זו הבעיה, כשזורקים ערימות של כסף על שחקנים שלא בשלים לקלוט אותם, הנפילה, או יותר נכון העמידה במקום, כמעט מובטחת. מסתבר שצריך אישיות מאוד מיוחדת כדי להמשיך לעבוד קשה ולהשתפר גם אחרי חוזה עתק. כמו כן, ייתכן שהבעיה של סימונס אינה מנטלית כלל אלא בעיקר כלכלית והיא בכלל לא בעיה מבחינתו - כי, הרי, הוא כבר השיג את כל מה שרצה בקריירה.
מה שבטוח זה שעבור הקבוצה מדובר בבעיה פיננסית. כרגע היא משלמת שכר גבוה מאוד לשחקן שהתרומה שלו במשחקי פלייאוף היא מינוס. ייתכן שמעבר דירה יערער את מעמדו וישנה משהו בתפיסה שלו - ואולי יביא לשיפור. הדברים תלויים ביעד ובעיקר בו וברצון שלו להוכיח לאוהדים ולקבוצה שהם טעו לגביו.
ואולם, ייתכן שגם בפילדלפיה יצטרכו לעשות חשבון נפש על אותה תקופה בה הארגון עשה "טאנקינג". הארגון, בעצם, נתן יד לבינוניות ויצר תרבות בעייתית של שחקנים בעלי פוטנציאל שמקבלים שכר גבוה ואין להם שאיפות לנצח ולהשתפר. עד כמה זה הוביל למצב המנטלי הנוכחי של בן סימונס? עד כמה זה הוביל למצב בו פילי נחשבת לקבוצה טובה לעונה הרגילה שקורסת בפלייאוף?
