משפחת אנצ'לוטי זכתה באליפות ספרד
משפחת אנצ'לוטי זכתה באליפות ספרד
קרלו אנצ'לוטי הוא המאמן היחיד בהיסטוריה שזכה באליפות בכל חמש הליגות הבכירות: באיטליה, צרפת, אנגליה, גרמניה - והיום בספרד עם ריאל מדריד. הוא עושה את זה לא בזכות מתודה יוצאת דופן או טקטיקה חדשנית, אלא בגלל שהוא מבין שכדורגל זה משחק של אנשים. הוא מצליח והצליח לייצר את החיבור הזה בכל תרבות שבה נחת, משום שהקונספט "משפחה" קיים בכל תרבות כזו
בחדר האוכל של השחקנים במילאנלו, מגרש האימונים של מילאן, אין בופה כמו ברוב המועדונים הגדולים. יש מסעדה של ממש עם מלצר שמגיע לשולחן של השחקנים ושואל אותם מה הם רוצים. המלצרים מוכרים מאוד במועדון. חלקם מאוד מבוגרים - במשך שנים העניקו שירות לשחקנים. ממרקו ואן באסטן, דרך קאקה ועד זלאטן איברהימוביץ'. לפי קרלו אנצ'לוטי, שבספרו "מנהיגות שקטה", סיפר על המסעדה במילאנלו: "בזכות זה, האווירה במועדון תמיד נעימה". אנצ'לוטי אוהב לאכול. והוא אוהב לאכול עם חניכיו וצוותו. סביב השולחן הוא מגבש את האופי של הקבוצה שלו, של מה שהוא מכנה "משפחה".
"כשהתחלתי לעבוד בארגון כמו פריז סן ז'רמן, אחת מהדרישות הראשונות שלי היתה להקים מסעדה לשחקנים", כתב בספרו. "אני ידעתי מהזמן שלי במילאן כמה זה חשוב לשחקנים לאכול ביחד, לחזק את הביחד שלהם. אני רוצה להביא אווירה משפחתית וזמני ארוחה הם זמנים חשובים לכל משפחה. ככה אני שופט את ההצלחה שלי במועדון - לפי האווירה המשפחתית שאני מצליח לייצר שם. זה הכרחי להצלחה. מהמאמן ועד האפסנאי, כולם צריכים להרגיש חלק מהמשפחה שעובדת על מטרות משותפות".
עבור אנצ'לוטי, הרכבים נקבעים לפי השחקנים שמרגישים שהם חלק מהמשפחה. כאלו שמוכנים להקריב מעצמם עבור המשפחה שלהם. כאלו שמבינים שהרוח המשפחתית היא יתרון יחסי על פני יריבות, שמורכבות משחקנים מאוד מוכשרים אבל החיבור בין החלקים אינו משפחתי אלא מקצועי.
אנצ'לוטי מצליח והצליח לייצר את החיבור הזה בכל תרבות שבה נחת - וזה כי הקונספט "משפחה" קיים בכל תרבות. הוא זכה בתארי אליפות באיטליה, צרפת, אנגליה, גרמניה - והיום בספרד עם ריאל מדריד. הוא המאמן היחיד בהיסטוריה שזכה באליפות בכל חמש הליגות הבכירות. הוא אחד מהמאמנים שזכו הכי הרבה פעמים בגביע האלופות. אחוזי ההצלחה שלו הם מהטובים בהיסטוריה.
הביקורות העיקריות על קרלו אנצ'לוטי הן שהוא לא מקבל החלטות טקטיות נכונות כי הוא אינו בעל תדמית של "גאון מטורף" כמו פפ גווארדיולה או גאון מרושע כמו ז'וזה מוריניו. הוא גם לא מגיע לקבוצות עם סגנון מובהק כמו לקבוצות של כמו יורגן קלופ. אנצ'לוטי לא רואה את הכדורגל כמשחק שחמט בין מאמנים ולא מאמין בסט נוקשה של דרישות טקטיות וטכניות מהשחקנים שלו. הוא לא עובד ככה ולעיתים זה נראה על המגרש. "אל תאמין שהטקטיקות שאתה משתמש בהן היום והביאו לך הצלחה כבירה ימשיכו להיות יעילות גם מחר", הסביר את דעתו בנושא. הוא גמיש מאוד ומתאים את הטקטיקה שלו לשחקנים שיש לו.
מבחינתו משפחתיות חשובה יותר מכל טקטיקה או מוטיבציה כי כדורגל זה משחק שבו תקשורת אנושית היא הכרחית לכל הצלחה - בלי קשר לטקטיקה או לסגנון. "שום דבר לא חשוב כמו משפחה", כתב אנצ'לוטי. "בכדורגל יש שני סוגי משפחה. יש את הסט האישי של עוזרים שלי והצוות שאני סומך עליו. אנשים שאני עובד איתם במשך שנים, כאלו שחלקתי איתם זמנים וטובים וזמנים רעים - אנשים שאני מכבד וסומך עליהם. ויש את המועדון. העבודה שלי זה לייצר אווירה משפחתית. זה מה שאני רוצה. לייצר משפחה".
אנצ'לוטי, לאורך השנים, הוא אחד מ"יצרני המשפחות" המובילים בכדורגל העולמי. והעונה הוא יצר מריאל מדריד משפחה לוחמת - זה למען זה. השחקנים היקרים שלא היו מוכנים להתחייב למשפחתיות הזו - מכל מיני סיבות (גארת' בייל, אדן האזר) - נשארו בצד. לריאל מדריד של אנצ'לוטי היו נפילות טקטיות, אבל אפילו במשחקים שבהם הם הפסידו את ההתמודדות הטקטית, הם הצליחו לנצח בזכות גיבוש, עבודה משותפת, אחידות והליכה משותפת לאותה מטרה.
כדורגל זה משחק שבו 11 אנשים צריכים לנצח 11 אנשים אחרים. 11 אנשים מאוחדים ומגובשים יהיו בעלי יתרון משמעותי במשחק הזה על פני 11 אינדיבידואלים שלא משתפים פעולה זה עם זה.
וזה מה שאנצ'לוטי מביא לקבוצה. הוא מחבר בין אנשים, שהופכים לקבוצה מנצחת. זה לא תמיד מתודי או ניתן ללמידה, אבל זו שיטה מוצלחת הרבה יותר מזו של הרבה מאמנים אחרים.
