אין כוכב כמוהו: טום בריידי פורש מפוטבול
אין כוכב כמוהו: טום בריידי פורש מפוטבול
הוא לא היה הקווטרבק בעל הנתונים הפיזיולוגיים המרשימים ביותר, אבל אף אחד לא משתווה לשקדנות ולנחישות של מי שהוגדר כ"איש הכי תחרותי בעולם"; שבע זכיות בסופרבול מספרות רק חלק קטן מ-22 שנים מרהיבות של בריידי ב-NFL
טום בריידי פורש מפוטבול אחרי 22 שנים מרהיבות ב-NFL.
הקוורטרבק האגדי זכה שבע פעמים בסופרבול (שש עם ניו אינגלנד פטריוטס, פעם אחת עם טמפה ביי באקנירס - 12% מכל הסופרבולים אי פעם). חמש פעמים זכה ב-MVP של הסופרבול. הוא זכה שלוש פעמים ב-MVP של העונה. 15 פעמים נבחר לפרובול (האולסטאר של הליגה). הוא הקוורטרבק המוביל במסירות לטאצ'דאונים (624) המוביל בכל הזמנים ביארדים במסירות (85,520), מספר אחד בכל הזמנים בניצחונות בקריירה (243). ספק גדול אם מישהו אי פעם יצליח לשחזר את הקריירה המרהיבה שלו. קריירה שהתחילה בבחירה מספר 199 בדראפט.
לפני שבוע בריידי הפסיד בפלייאוף ללוס אנג'לס ראמס אחרי שהוביל את הקבוצה שלו לקאמבק מופלא. קשה לחשוב על ספורטאי שפורש בגיל 44 כשהוא עדיין אחד מהטובים ביותר במקצוע שלו. הוא שחקן ששינה את התנועות שלו כדי לשפר את ביצועי הריצה והספרינטים שלו בשנות השלושים המאוחרות לחייו. הוא אימץ תזונה וסגנון חיים שסייעו לו למקסם את היכולות הגופניות שלו ואת התחרותיות החולנית שלו. הוא שינה את התרבות בשני מועדונים שונים. את ניו אינגלנד פטריוטס הפך מלוזרית ניצחית לווינרית השנואה ביותר ב-NFL. את טמפה ביי הפך מהקבוצה הגרועה בליגה במשך שנים לאלופה.
כל שחקן ששיחק עם בריידי, בעבר ובהווה, מספר שהוא הוא ה"איש הכי תחרותי בעולם". דמיאן הורד, לשעבר בניו אינגלנד, סיפר שפעם בריידי העניק לחבריו לקבוצה "שיחת מוטיבציה" לקראת משחק צדקה מול כבאים. בריידי לא היה מוכן להפסיד גם משחק כזה. הסיפורים על כך ששבר מטקות של פינג פונג לאחר הפסדים במשחקים בבית המועדון גם כן זכו לפרסום. הוא בעצמו הודה שהתחרותיות יכולה לפגוע בו ולכן עבד על שפת הגוף שלו כדי שהחברים לקבוצה לא יראו שהוא מאוכזב מהם. "אף אחד לא חרא קטן כשטום בריידי בסביבה", לפי מה שגורם בטמפה ביי אמר לכתב NBC, פטר קינג.
למרות שלא ניחן ביכולות פיזיולוגיות מרשימות מדי, הוא תמיד היה הקוורטרבק הכי שקדן והכי נחוש. הוא תואר לא פעם כמתאמן הכי טוב בספורט העולמי. והוא הכריח את כולם להתאמן מעבר לדרוש בתנאים שהוא מצפה להם במשחק. למשל, לקראת משחק צהריים בלוס אנג'לס, היה דורש מכולם להתאמן מול אור השמש. לקראת משחק בשלג בבופאלו, כולם היו מתאמנים לקרב בשלג. הוא היה משלם לשחקנים שחטפו לו או הפילו אותו כדי שלא יפחדו להיכנס בו באימון, והוא גם תמיד היה הקוורטרבק הכי מודע לחבריו לקבוצה.
בריידי תמיד ידע שכקוורטרבק הוא תלוי באיכות השחקנים סביבו. באופנסיב ליין שמגן עליו משחקני ההגנה של היריבה וגם בשחקני ההתקפה, שהיו המוציאים לפועל של המסירות שלו. בריידי, לא פעם, מתח ביקורת על קוורטרבקים שזורקים לחברים לקבוצה כשהם יודעים שתפיסה שלהם עשויה להוביל לפגיעה בהם.
אפשר לטעון שהוא לא גדול שחקני הפוטבול בכל הזמנים אבל זו תהיה טעות. לפי המספרים בלבד, בריידי הוא לא רק שחקן הפוטבול הגדול בהיסטוריה, הוא אחד מהספורטאים הגדולים אי פעם - בטח כשמכניסים לרשימה רק ספורטאים קבוצתיים. ברמה של ביל ראסל, מייקל ג'ורדן, יוגי ברה וליאו מסי.
כן, המספרים האינדיבידואליים שלו חסרי תקדים אבל הם הגיעו מתוך הבנה מלאה של תפקידו ככוכב ומנהיג בקבוצה. וזו המורשת הגדולה שלו. "אני חושב שהדבר שתמיד הרגשתי זה שניצחונות הם הדבר הראשון בסדר העדיפויות שלי, אמר בראיון לג'ימי קימל. "ב־NFL אפשר להוציא סכום מוגבל על שחקנים, ולכן מישהו אחד תמיד ירוויח פחות ממישהו אחר, כך שמנקודת מבט תחרותית, אני רוצה כמה שיותר בחורים טובים מסביבי".
כך הסביר מדוע במשך שנים ויתר על חלק ניכר מהשכר שהגיע לו כדי להכניס יותר איכות מסביבו. אין הרבה כוכבים שמוכנים לוותר על הכסף שמגיע להם כדי שהחברים שלהם בקבוצה יהיו איכותיים יותר.
אין אף כוכב כמו בריידי.
