ברוקלין נטס - סיפור הצלחה שבקלות הפך לכישלון
ברוקלין נטס - סיפור הצלחה שבקלות הפך לכישלון
בברוקלין בנו משהו אחרי החורבן שהותיר טרייד מפורסם עם בוסטון לפני עשור. הדבר הזה נשבר לחלוטין בגלל שהחליטו ללכת עם כישרון במקום תרבות
קני אטקינסון, 1.88 מטר, היה כדורסלן ניו יורקי קשוח שכל הקריירה ניסה להיכנס ל-NBA ולא הצליח. הוא שיחק בארה"ב בליגות משניות עבור קבוצות מוויצ'יטה ולונג איילנד, שיחק שנים בספרד במקומות כגון סלמנקה, ולנסיה וסאמורה, עבר בנאפולי שבאיטליה, שיחק בבראונשווייג הגרמנית, שיחק בצרפת ואף בילה פחות משנה באמסטרדם. 15 קבוצות בין 1990-2004 במרתפי הכדורסל של ארה"ב ואירופה.
את הקריירה שלו כמאמן התחיל בפריז ומייק ד'אנתוני, גם כן רכז אמריקאי לבן שעשה את רוב הקריירה שלו באירופה, הביא אותו להיות עוזרו בניו יורק ניקס ב-2008. אטקינסון, איש מערכת, היה בניקס 4 שנים, עבר לאטלנטה הוקס למשך 4 שנים, וב-2016 קיבל הזדמנות לאמן את ברוקלין נטס.
ברוקלין הייתה באותו שלב קבוצה בלי עתיד, בלי תקווה, בלי חלום. ב-2013 הבעלים האוליגרך של הקבוצה, מיכאיל פרוכורוב, רצה קבוצה מנצחת ודחף לטרייד ענק עם בוסטון סלטיקס. בחירות דראפט רבות עבור פול פירס וקווין גארנט, הכוכבים המזדקנים של הקבוצה הירוקה.
הנטס, מן הסתם, אכזבו ובסופו של דבר הקבוצה התפרקה כי הכוכבים המזדקנים שהביאה היו פצועים ושחוקים ולא נכסו לעשות עליהם טריידים ולהביא איכות. שנים מאז, בוסטון בנתה את עצמה כקבוצת צמרת עם בחירות הדראפט שקיבלה מהנטס.
אטקינסון הובא לברוקלין ששון מארקס, הג'נרל מנג'ר, בנה מחדש. מארקס - שחקן NBA ניו זילנדי שגדל כאיש מקצוע בתוך המערכת של סן אנטוניו ספרס כעוזר מאמן ועוזר ג'נרל מנג'ר - קיבל לימונים מהבעלות הלא יציבה בברוקלין - בחירות דראפט בסיבוב השני, שחקנים פגומים, שחקנים שנתפסו כחסרי סיכוי להצלחה - וביחד עם אטקינסון הקים דוכן לימונדה.
אטקינסון - שבין השאר נוהג להראות לשחקניו איך לספוג עבירת תוקף על ידי כך שהוא דורש מהשחקן הכי גדול בקבוצה להיכנס בו - ומארקס בנו קבוצה דרך אנליטיקס עם דגש על קצב גבוה וקשיחות. הקבוצה השקיעה הרבה בסגל מאמנים רחב ואיכותי ושחקנים נבחרו אם, בעיני אטקינסון ומארקס, הם יכולים להתחבר לאחווה ולתרבות החדשה בארגון. השניים דחו את האפשרויות לצרף שחקנים וותיקים עם עבר בעייתי - שאולי היו עוזרים לרשום ניצחונות בטווח הקצר - אבל היו פוגעים בתרבות ובמשימה לטווח הארוך: להפוך את ברוקלין לקבוצת על, שמבוססת על תרבות מועדון חזקה וייחודית.
הקבוצה לא הצליחה בהתחלה - המחסור בכישרון היה בולט לעין. אטקינסון הפסיד 116 משחקים בשתי העונות הראשונות שלו בברוקלין. ל-ESPN סיפר: "היו לילות שהייתי יושב עם אשתי, שתינו כוס יין, והייתי אומר לה 'אני לא יודע אם נצליח בזה'. היו לנו ספקות גדולים".
אבל אטקינסון ומארקס המשיכו בבנייה ובשנה השלישית כבר התחילו לעשות קולות של קבוצה לגיטימית עם שחקנים שנבחרו בשלבים המאוחרים של הדראפט או שחקנים שכשלו במקומות אחרים אבל מצאו בית בברוקלין. בברוקלין נבנתה קבוצה סביב אחוות הדחויים - ג'ארט אלן, ספנסר דינווידי, ג'ו האריס, כאריס לאברט, דיאנג'לו ראסל - שפתאום התחילו לקבל הרבה כבוד מקבוצות אחרות.
"הייתי הולך בקיץ לאל.איי ושחקני NBA היו אומרים לי 'בואנ'ה, אתם משחקים קשוח'" סיפר דינווידי ל-ESPN. "בהתחלה זה הרגיש כאילו מנסים להקטין אותנו כי הפסדנו אבל אז זה התחיל להשתנות ממש ונתנו לנו כבוד". "אנחנו משקפים את האישיות של המאמן אטקינסון" אמר ג'ו הארס ל"את'לטיק". "הוא בהחלט בחור שיש לו מה להוכיח. הוא הגיע לאן שהגיע בדרך הקשה והתלולה למעלה. אני חושב שזה מייצג את כולם בחדר ההלבשה. לקחנו את האישיות שלו למגרש".
במקביל לשינויים בסגל, נערכו שינויים גם בארגון. ג'וזף צאי, אחד ממייסדי קבוצת עליבאבא, רכש את הקבוצה ואת הארנה שלה ברקליס שבברוקלין. כסף רב הושקע גם במתחם אימונים חדש ומדהים שהוקם במחסן ישן ברחוב 39 בברוקלין, ניו יורק. למתחם נוף לקו השמיים האייקוני של ניו יורק ושחקנים מכל הליגה התחילו להביע עניין בלהגיע לקבוצה השנייה של ניו יורק. אטקינסון ומארקס השיגו מה שרצו: ברוקלין נטס הפכה לקבוצה מגניבה ותוססת שמשכה את תשומת הלב של כוכבי ה-NBA.
2019 - תחילת הסוף
בקיץ 2019, הרבה בזכות מה שהצליחו אטקינסון ומארקס לבנות בברוקלין, קווין דוראנט וקיירי אירווינג החליטו להצטרף לנטס כשחקנים חופשיים. דוראנט עזב סביבת כדורסל מושלמת בגולדן סטייט ווריירס וקיירי אירווינג עזב את בוסטון סלטיקס.
דוראנט עזב כי לא הרגיש שייך בסן פרנסיסקו. הקבוצה הייתה "של" סטף קרי, קליי תומפסון ודריימונד גרין, "שחקני הבית" של הווריירס, שאמנם קיבלו אותו לחיקם וזכו איתו בשתי אליפויות בשלוש שנים, אבל גם זכו ליותר אהבה והערכה מהקהל המקומי.
קיירי פוצץ את מערכת היחסים שלו עם בוסטון כפי שעשה כמה שנים קודם בקליבלנד קאבלירס. בשני המקרים ההתנהגויות המוזרות שלו גרמו לקבוצות שעזב להיות מאושרות כשהוא עזב. קיירי, לפי אנשים ב-NBA, היה בשתי סיטואציות מושלמות מבחינתו - בקאבס ובסלטיקס - אבל ההתנהגות שלו חירבשה אותן וחירבה את האחווה והתרבות שניסו לבנות בתוך הארגונים האלה. קיירי, שאינו ידוע ביציבות הנפשית שלו, בוחר לא לדבר עם מאמנים, להתעלם משחקנים מסוימים או להתעקש להגן על תפיסות מציאות מעוותות שלו. הוא "דורש את כל תשומת הלב בעולם ולהיות האיש הכי בולט בחדר ההלבשה" לפי מה שאמרו עליו מנהלי קבוצות ל-Yahoo.
קיירי ודוראנט - עם העוצמות של שני סופרסטtרים שזכו באליפויות - דרשו לעשות שינויים בתרבות שאליה רצו להצטרף. הם דרשו להחתים את דיאנדרה ג'ורדן, חבר משותף, על ההתחלה. ולאט-לאט, הסגל שנבנה בברוקלין התפורר. אחרי עונה, קני אטקינסון גם כן הועזב.
בתחילת העונה שעברה הובא לקלחת - עבור בחירות דראפט עתידיות ושחקני עתיד - ג'יימס הארדן וצאי, הבעלים, הכריז שהקבוצה הולכת לאליפות. סטיב נאש, מאמן חסר ניסיון אבל כוכב גדול בעברו, הובא במקומו. קיירי אירווינג הכריז ש"סטיב יאמן ביחד איתנו... אני לא רואה אותו כמאמן, כולנו מאמנים" ושניהול הקבוצה בידיים של "קווין, שלי ושל שון וג'ו". כל מי שקצת עוקב אחרי ה-NBA הבין לאן זה הולך.
פציעות וחוסר עומק הובילו להפסד בחצי גמר המזרח למילווקי - וקיירי אירווינג ומסגרת, תרבות או תבנית - לא מסתדרים. הוא אדם שנאמן אך ורק לעקרונותיו - אפילו אם הם באים על חשבון חבריו לקבוצה. הוא יעזוב את הקבוצה לשבועיים כי בא לו, הוא לא יתאמן בימים מסוימים כי לא בא לו והוא יעשה הגנה על תנאי. בנוסף, הוא פיתח מנהג להיפצע ברגעים קריטים של העונה.
בלעדיו בסגל, הקבוצה התחילה את עונת 2021/22 היטב אבל במהרה העונה התפוררה בידיים של סטיב נאש. ג'יימס הארדן עזב בטריקת דלת - עשו עליו טרייד שהביא לברוקלין את בן סימונס וסת' קרי. קיירי, שחזר לשחק - תחילה רק במשחקי חוץ - ודוראנט, שנפצע במהלך העונה, לא היו יכולים לסחוב את הנטס מעבר לבוסטון סלטיקס, שעשתה להם סוויפ בפלייאוף וסיימה את הפלייאוף שלה בגמר.
מאז, לפי הדיווחים, דוראנט - אחד מהשחקנים הטובים בכל הזמנים אבל גם כן אישיות דיכאונית עם מצבי רוח משתנים, שפירקו שתי קבוצות - לא דיבר עם הנהלת ברוקלין. קיירי הגיע למבוא סתום במשא ומתן עם הקבוצה. דוראנט, לפי הדיווחים, לא ירצה להמשיך בברוקלין ללא קיירי ו"כועס על הנהלת הנטס על כך שלא ניסו להבין את קיירי".
לפני מספר חודשים שון מארקס - שלפי זאק לואו, פרשן ESPN, "חולם על התקופה שהוא חיפש בא שחקנים מהסיבוב השני בדראפט" - דיבר על הסיטואציה במועדון עם עיתונאים. "האם לקחנו צעד אחורה? אין ספק. כן" אמר מארקס. "התרבות כאן היא לא מה שהייתה פעם... פעם התגאינו בכך שאנחנו מוצאים שחקנים עם משהו להוכיח. אנחנו חייבים לחזור לזה ולשים דגש יותר על פיתוח שחקנים".
כשדוראנט וקיירי התחילו לשחק בברוקלין ביחד ג'ו האריס אמר "שהתרבות נותרה בעינה, פשוט יש יותר כישרון בסגל" אבל האמת היא שזה כמעט בלתי אפשרי לתחזק תרבות ארגונית בריאה עם כוכבי על שיש להם עבר בעייתי בכל מה שקשור בשימור וחיזוק תרבות ארגונית.
מערכת היחסים שבורה
אמש קיירי אירווינג החליט לקחת את האופציה להארכת חוזה בברוקלין - 37 מיליון דולר - אבל זה ממש לא אומר שהוא רוצה להישאר בנטס. הוא יכול לדרוש טרייד או הוא יכול פשוט לא לשחק עונה שלמה אם לא יעשו את הטרייד עבורו. את הכסף, 37 מיליון דולר, הוא יקבל בכל מקרה. מה שברור זה שמערכת היחסים שלו ועם המועדון שבורה. בראיין ווינדהורסט מה-ESPN מדווח שמערכת היחסים בין קיירי אירווינג לסטיב נאש "בלתי ניתנת לתיקון". אחת מהסיבות לכך היא שאירווינג הוזמן לארוחת ערב אצל נאש במרץ האחרון ואז, לפי ווינדהורסט, שאל את נאש: "איפה תארי ה-MVP של קובי בראיינט". סטיב נאש זכה בשני תארי MVP על פני קובי בראיינט, גיבורו של אירווינג.
זה ברור שקיירי אירווינג וקווין דוראנט יעזבו את ברוקלין, שתנסה להשיג עבורם מה שאפשר להשיג. נראה שהם שוב עומדים מול האפשרות של שוקת שבורה: בלי בחירות דראפט, בלי כוכבים גדולים (עם כל הכבוד לבן סימונס שהגיע בטרייד עם פילדלפיה) ועם תרבות שצריך לבנות מחדש.
אטקינסון היום בגולדן סטייט ווריירס - אולי הקבוצה עם התרבות הארגונית הטובה ביותר. הוא דחה הצעה לאמן את שרלוט הורנטס בשביל להישאר עוזר מאמן של סטיב קר.
לבחור איזה מאמין לאמן
לפני מספר שנים חוקרים מאוניברסיטת ברקלי, ג'ניפר צ'אמן וריצ'רד לו, עקבו אחר התפתחות התרבות בחברת היי-טק מובילה. הם ניסו לבדוק את ההתאמה התרבותית ואת הקשר שלה להצלחה של החברה ושל העובדים.
הם שאלו את העובדים על הערכים והאמונות שלהם ומה הם רוצים שיהיו הערכים והאמונות של העובדים החדשים. הם גילו כי התאמה ערכית מנבאת בצורה הטובה ביותר את ההישארות וההמשכיות וגם את ההצלחה של העובדים החדשים בחברה. עובדים שפחות התאימו לערכים והאמונות של העובדים הקיימים בחברה, פשוט לא נשארו זמן רב מדי באותה חברה. החוקרים מברקלי ממליצים לחברות להביא עובדים חדשים שחולקים את אותם ערכים ואמונות כמו העובדים הקיימים.
לפי מחקרים, הגיוון הרעיוני במקום העבודה חשוב מאוד אבל הערכים והאמונות - בעיקר על סגנון ניהול, דרכי עבודה ובמקרה של קבוצות ספורט גם סגנון משחק - הם דברים שאסור להתפשר עליהם.
זה נכון לחברת הייטק, ברוקלין נטס או מכבי תל אביב בכדורגל. אפשר להביא כישרונות גדולים, הכי גדולים. אבל אם הם לא מתאימים לתרבות שנבנתה בארגון, אז הם לא יתרמו מה שמצפים מהם לתרום. במקרה הגרוע ביותר הם גם יהרסו את מה שנבנה.
