למשכן את העתיד על הבטחה רגעית: החוזה המפלצתי של חוליו רודריגז
למשכן את העתיד על הבטחה רגעית: החוזה המפלצתי של חוליו רודריגז
השחקן שנמצא בעיצומה של עונת רוקי מרשימה הוחתם על חוזה שעשוי להתגלות כארוך והיקר ביותר בספורט האמריקאי - כ-467 מיליון דולר ל-17 שנים. בעקבות החוזה החריג שחקנים צעירים יכולים להבין שאפשרי להשיג חוזה גדול ומהיר בליגת ה-MLB, בעקבות תצוגות נקודתיות בלבד
באמצע המשחק ביום שבת האחרון בין הסיאטל מארינרס לקליבלנד גארדיאנס הוכרזה הארכת חוזה מאסיבית עבור השחקן הצעיר חוליו רודריגז. רודריגז, שנמצא בעיצומה של עונת רוקי מרשימה בהחלט, הוחתם על הארכת החוזה ל-12 שנים נוספות מתחילת העונה הבאה. החוזה יכניס לו מינימום 209.3 מיליון דולר על פני שנותיו ו-469.6 מיליון דולר ל-17 שנים אם יזכה פעמיים בתואר ה-MVP של הליגה.
זה החוזה לתקופת הזמן הארוכה ביותר- 14 שנים בפוטנציאל, ששחקן חותם עליו לאחר פחות משנה בליגת ה-MLB. בסיס החוזה עומד על 120 מיליון דולר עד סוף עונת 2029, ובהתאם לביצועים שלו הקבוצה תוכל לבחור באופציה להארכת החוזה בעוד 8-10 שנים משנת 2028.
סיאטל מארינרס היא קבוצה יחסית צעירה (45 שנים), שכרגע מחזיקה במשבצת האחרונה לכניסה לפלייאוף הנוכחי. במהלך ההיסטוריה של הקבוצה היא שיחקה בפלייאוף בארבע הזדמנויות שונות והיא הקבוצה האחרונה בכל הליגה שמעולם לא שיחקה במשחקי הגמר. מהקמתה בשנת 1977 (לא סיימה עם מאזן חיובי עד לשנת 1991, שיא בליגה), שיחקו בשורותיה מספר שחקנים ברמה עולמית, ביניהם קן גריפי ג'וניור ואיצ'ירו סוזוקי.
מבחינה כלכלית, המארינרס ממוקמים בחציון התחתון של הקבוצות העשירות בליגת ה-MLB והיא חתומה על לא מעט חוזים בינוניים מתוך ניסיונות נואשים לשנות את הכיוון של הקבוצה. רובם לא הוכיחו את עצמם.
החתמת רודריגז מפתיעה בהיקפה לאור אזהרת התועלת הזמנית, אך יותר ממנה היא חריגה לאור פרק הזמן המובטח בהיעדר ניסיון מעשי. הוא הצטרף במהלך עונת הרוקי למועדון היוקרתי של 20/20 (חבטות הום ראן וחטיפות של בסיסים), הגיע לגמר ההום ראן דרבי במהלך פגרת האולסטאר ונתפס בתור כוכב עתידי, ויש שיטענו שהחוזה היה מתבקש. עם זאת, בחוזים מסוג זה, המבוססים על ביצועים אישיים, לא ניתן לקחת בחשבון פציעות פוטנציאליות או את תפקוד הקבוצה בטווח הרחוק.
יתרה מכך, במציאות הקיימת והשיח סביב "ההתפטרות השקטה", שבה נקטו מכבר מספר שחקנים בולטים וכתוצאה הצליחו לייצר מעבר לקבוצות אחרות (קוואי לנארד מה-NBA הוא החשוד העיקרי), נראה שעידן החוזים הארוכים אמורה הייתה להסתיים מזמן. סיאטל יכלה באותה הקלות להמתין, לצפות בהתפתחות העתידית של השחקן ובהתאם אליה להציע חוזה בומבסטי. מאחר והיא בחרה באופציה הנוכחית היא תלויה מעתה בשביעות רצונו של רודריגז, שאת כישוריו אי אפשר לבחון במלואם לאחר 109 משחקים. את האישיות שלו טרם גילינו.
יתכן מאוד שרודריגז יתברר בתור שחקן העתיד של הליגה, ובכל זאת לא היה מזיק לאף אחד לחכות קצת ולגלות זאת באופן יותר יסודי. בעקבות החוזה החריג שחקנים צעירים דוגמת רודריגז יבינו מעתה שאפשרי להשיג חוזה גדול ומהיר בליגת ה-MLB, אך גם כן שאפשר להשיג אותו בעקבות תצוגות נקודתיות. המסר עלול לפגוע ביכולות ובפוטנציאל של הצעירים בדור שלא ניחן ברמות גבוהות של סבלנות. ניתן רק לקוות עבור השחקנים, הקבוצה והאוהדים המקומיים שמדובר בתחילתו של עידן חדש בסיאטל, בתקווה שלא יתבדו.
