"לספר סיפור": 12 דברים שלמדתי על יצירת תוכן ספורטיבי ליוטיוב
"לספר סיפור": 12 דברים שלמדתי על יצירת תוכן ספורטיבי ליוטיוב
פיני בראל הוא שוער כדוריד לשעבר בליגת העל שהקים את הערוץ "ספורט באיכות גבוהה" ביוטיוב. העמוד מתמקד בניתוח טקטיים, עוקב אחרי ספורטאים ישראלים מובילים בחו"ל ויש לו יותר מ-100 אלף מנויים. אלו התובנות שלו על תוכן ספורטיבי לא טלוויזיוני שנצרך על ידי מאות אלפיo מדי שבוע
1. מצא ואקום של תוכן מסוים בעברית ביוטיוב
"אין לי רקע של יצירת תוכן ספורטיבי. הייתי שוער כדוריד בהפועל אשדוד בליגת העל, הקמתי שני סטארטפים בספורט-טק ונחשפתי להרבה מאוד תכנים מעולם הספורט. התחלתי לייצר תוכן רק בגלל שבסטארטא-פ השני שלי לא היה היה לנו הרבה כסף לפרסום אז הייתי צריך להביא טראפיק אורגני - בעיקר במדינות ברית המועצות לשעבר ומגרמניה. התחלתי בלמידת האלגוריתמים של יוטיוב. שווה לפרט כאן: יש ליוטיוב חוזר שעולה כל חודש ומתעדכן ואפשר ללמוד איפה הם רוצים לשים את הדגש. ככה התחלתי לייצר תכני ספורט שיעזרו למהמרי ספורט חכמים להשיג מידע וידע. התוכן היה באנגלית. גרתי בזמנו בניו יורק וראיתי שאף אחד לא מייצר תוכן יוטיוב בעברית שנכנס לעומק, שעוסק בסטטיסטיקות מתקדמות, שנותן ניתוח מעבר ל'מה אני מרגיש'. אז התחלתי לייצר תוכן בעברית - בלי הפרצוף שלי. רק הקול ותמונות או קטעים מצולמים. דיברתי על כדורגל וכדורסל, עשיתי דברים כמו 'דירוג העוצמה' בליגת העל וזה תפס בצורה יוצאת דופן. אנשים מאוד אהבו את זה מהשנייה הראשונה - גם אם לא הסכימו, היה קשה להם להתווכח כשאתה מדבר עם נתונים, אותם הבאתי מהחשיפה שלי למקורות מידע שאיתם עבדתי בסטארט-אפ. אמרו לי שהקהל הישראלי פחות אוהב 'בלבולי מוח' ונתונים מתקדמים וכו' אבל נחשפתי לקהל שמאוד רעב לדברים כאלה. אנשים בישראל רוצים לדעת מעבר למה שמגישים להם בצורה מאוד שטחית, לדעתי, בטלוויזיה. וכמו שפתאום בעולם הפודקאסטים הישראלי יש כל כך הרבה פודקאסטים על הספורט, אז נכנסתי בדיוק למקום שלא היה לפני ביוטיוב. אצלי לא תשמע תכנים שהם רק דעה. זה תמיד דעה שמגובה בנתונים, דעה שנותנת ערך מוסף לצופים. ולדעתי זה משהו שמאוד מתחברים עליו".
2. הפנים חשובות
"אנשים רוצים לשמוע ניתוחי עומק על הקבוצה שלהם וגם על היריבות הקרובות של הקבוצה שלהם - לכל אחד חשוב לדעת איך היריבות משחקות אבל אין תמיד זמן לצפות בהן. זה מה שעשיתי בשלב ההתחלתי והגעתי ל-20 אלף עוקבים - קהל יפה. אז הגיע הזמן שלי לחשוף את הפנים - כי בגדול זה מה שעובד טוב יותר ביוטיוב. ברגע שהראתי את הפנים שלי, הכל השתנה - ברגע שאנשים ידעו לזהות ולקשר פנים לבן אדם שמדבר איתם ונותן להם את הנתונים, נוצרה כימיה שקשה להסביר אותה במילים. זה עלה לרמה אחרת - ברמת המספרים ורמת האינטראקציה. אתה מגיע כעצמך לאנשים והם מעריכים מאוד את מה שאתה נותן להם חזרה".
3. זה לא קל לעבוד עם ה-NBA אבל זה משתלם
"כשדני אבדיה הגיע ל-NBA נולד 'המעקבדיה', שיתוף פעולה שלי עם וושינגטון וויזארדס ועם ה-NBA. יש חברות צד שלישי האחראיות לתוכן הוויזאולי של ה-NBA ונותנות לך להנגיש אותו לקהל שלך בתמורה ל'רב-שר' (חלוקת הכנסות - א"ד). פניתי אליהן כדי לקבל אישור להשתמש בחומרים מהמשחקים. זה לא היה קל. צריך לעמוד בכל מיני קריטריונים - כמות עוקבים, מספר צפיות, זמן צפייה וקריטריונים אחרים - ויש כל מיני מגבלות בהפצה - אי אפשר להעלות את השדר המקורי וכל מיני דברים כאלה. בקיצור, הרבה בירוקרטיה, הרבה טופסיאדה, אבל זה משתלם. אני עובד איתם כבר שלוש שנים, מייצר תוכן ויזואלי על ה-NBA וזה מעולה לי. יותר מזה: הרבה אנשים נחשפו ל-NBA בעקבות הסרטונים שלי. התפיסה שלהם היא 'אתה תייצר תוכן עם התוכן שלנו ואנחנו ניקח נתח מהרווחים'. זה הוגן".
4. יודעים היטב מה עובד טוב יותר, ומה עובד טוב פחות
"יוטיוב נותן לך אנליטיקס מפורט להכל. התוכן שלי הוא על דאטה והוא מבוסס על דאטה. כלומר, יש לי הרבה נתונים שעוזרים לי להבין מה אנשים אוהבים, מתי אנשים עוזבים את הסרטון, מתי אנשים נשארים עד הסוף, מה הם פחות מתחברים אליו. יש לי אנליטיקס להכל. וכמו קבוצת כדורגל או כדורסל שמנתחת את המהלכים שלה ובוחנת את המספרים, אני מנתח את הסרטונים שלי, רואה מה עשיתי טוב, בוחן מה עשיתי פחות טוב. כיום, אם אני מסתכל על התוכן שלי מלפני שלוש שנים וזה נראה לי עולם אחר. אני יודע לייצר את התוכן היום הרבה יותר פרקטי. הרבה יותר מהיר. הרבה יותר עם ערך. בקצב אחר. אתה לומד להשתפר כל הזמן. יש הרבה מאוד ניואנסים קטנים שקיימים ברשת אבל לא בטלוויזיה. למשל, אתה לא יכול לבזבז את הזמן כשאתה מתחיל לדבר איתם בסרטון. לא אפתח סרטון ב'אהלן חברים אני פיני'. אני מבזבז להם את הזמן. אז אני מתחיל בנקודה הראשית של הסרטון מההתחלה. התפיסה של הצופים היא 'בוא תראה לי איזה ערך אתה יכול להביא לי, אחר כך אלמד מי אתה'. בגלל זה אני תמיד מתחיל 'סטרייט טו דה פוינט' - מי שהגיע ראה את הכותרת, אני לא צריך להסביר לו מה הוא הולך לראות. אם מישהו מקליק, הוא רוצה לשמוע למה דני אבדיה הפסיד למילווקי עם וושינגטון כי עשתה א'-ב'-ג'. בלי סיבונים".
5. היכרות מובילה לסובלנות וסבלנות
"ברגע שאנשים מכירים אותי יותר. מוכנים לשמוע יותר דעות. ברגע שאתה יוצר לעצמך של בנאדם שיודע לדבר על בסיס נתונים, אז יודעים עליך שהדעה שלך מבוססת נתונים. שהיא מגובה בידע שלך. יודעים שאתה לא סתם שולף מהמותן. אני מרגיש את זה גם כשאני לא שם תוכן ויזואלי. סתם כשאני יושב ומדבר מול המצלמה 7-8 דקות. אני רואה את המספרים - אנשים יושבים ומאזינים גם אם אין להם תוכן ויזואלי שרץ להם על המסך סטייל טיק-טוק. הם נשארים אצלי בגלל מוניטין מסוים".
6. לא פונה לנישה
"הניתוחים מקצועיים אבל מדברים אל כולם. מי שלא מבין כדורסל יכול להיכנס לערוץ והוא ישמע טירמינולוגיה שהוא יכול להבין. אני לא פונה לנישה. מי שנכנס לערוץ ולא מבין כדורסל יכול ללמוד כדורסל. והרבה אנשים העידו שלמדו כדורסל דרך הערוץ. אם אני אומר להם 'בוקס-אנד-וואן', אני מסביר כמה שניות מה זה ומראה את זה ויזואלית. אם אני מסביר דברים מסוימים על קבוצה שקלעה באחוזים מסוימים מחוץ לקשת, אני צריך להסביר מה זה אחוזים טובים - ומה זו זריקה טובה. היום אני כבר עובד 365scores וחלק מההנגשה של כל מה שקורה בערוץ כבר נעשה באופן טבעי".
7. אפשר לחיות מזה
"אפשר לחיות מזה. אם הייתי מביא את אותה כמות טראפיק בטלוויזיה, כנראה הייתי במקום אחר לחלוטין אבל הכסף מתחיל להיגע ולעבור ליוטיוב. זה יותר מביזנס לגיטימי. יוטיוב עובד בצורה שאתה לא חייב ספונסר כדי להיות רווחי. יש לך את הפרסומות של יוטיוב, גוגל אדסנס. ופה בעצם אתה עובד בשיטת COST PER MILE - סכום פר אלף צפויות. זה מאוד משתנה באורך הסרטונים, כמה זמן צופים בממוצע, ומי צופה. סביר להניח שאני אקבל יותר כסף כשמישהו בן 40 צופה בי מאשר ילד בן 16, כי הראשון מקבל פרסומות יקרות יותר והסיכוי שהוא יקנה משהו הוא גדול יותר. בן 40 יתעניין ברכבים, חופשות, שעונים, וילד בן 16 לא. עכשיו, אני לא יוצר תוכן על פיפ"א המשחק או מי הכדורגלן הגדול בכל הזמנים. יש יוצרים כאלה ויש להם הרבה-הרבה-הרבה יותר צופים מלי. הם יכולים לייצר פי 4 יותר צפויות ממני. אבל אני יכול להרוויח יותר כסף מהם. זה האלגוריתם של יוטיוב. זה קהל שונה, אף אחד מגיל 14 ומעלה לא ממש צופה בסרטונים הללו על פתיחת קלפי שחקנים בפיפ"א ובי צופים אנשים בני 14 ועד 60 או יותר. עשיתי לא מזמן אירוע. הגיעו אנשים בני 40+, 50+, 60+. יש סיבה שה-CPM שלי הכי גבוה בישראל. יש ילדים שצופים בי אבל התוכן שלי לא ילדותי. לא אתחיל סרטון ב'מה קורה חברים, אל תשכחו לפרגן בלייק!'. אפשר לצפות בי כשאתה בן 40 במשרד ואם אתה ילד בן 15 שחזר מבית ספר".
8. הכי מרגש לקבל אישור משחקן NBA
"נוצר קשר ביני לבין עומרי כספי בצורה מוזרה. ראיתי שגנבו לו תוכן מהפודקאסט שלו ליוטיוב. פניתי אליו בקשר לזה ועזרתי לו להוריד את התוכן הגנוב. לא רציתי שום דבר ממנו, רק לעזור. הוא הודה לי ואז אחרי כמה חודשים פנה אלי ואמר שיצא לו לראות את 'המעקבדיה' ושאני עושה עבודה מעולה ומנתח בצורה מאוד מדויקת. עכשיו, התרגשתי ברמות. כספי - אחד שהיה שם - רושם לי דבר כזה? לקבל גושפנקה מבן אדם שהיה ב-NBA ואומר לך שהניתוחים שלך הם מדויקים זה פרייסלס. התחלנו להסתמס. לדבר. הוא רצה שמישהו יעשה את הפודקאסט איתו. הסכמתי ולמדתי ממנו המון הוא היה שם. כיום אני עושה שיתופי פעולה עם מכבי תל אביב והפועל ירושלים בכדורסל. בכדורגל הישראלי לא מוכנים לשתף פעולה. אולי הם לא מבינים את כמות האנשים שצופים בזה. לדעתי בכדורגל הם בפלטפורמות אחרות ויש פער בין מה שחושבים שקורה למה שקורה בשטח".
9. לא צריך מיינסטרים
"אני לא בונה על להיכנס למיינסטרים. לדעתי יש פער גדול בין מה שהם חושבים שקורה בשטח, למה שקורה בשטח. כבר הציעו לי לקחת את מה שאני עושה למחוזות אחרים, לתוכן טלוויזיוני אבל לא נראה לי שזה יתאים. עם מה שכן יש לי - שיתופי פעולה עם ליגות, עם ערוצים מסחריים - אני יכול לייצר תכנים בצורה ויזואלית ולהיכנס לעובי הקורה. זו גם אחת מהסיבות שאני עובד עם 365scores. הלכתי לעבוד שם כי הפוטנציאל המסחרי לטווח הארוך לערוץ הוא עצום. אני מייצר ביחד איתם תוכן דומה לשלי רק בברזיל. מביא יוצרי תוכן, לוקח את מה שלמדתי כאן ומיישם שם. מלמד אותם איך מעבירים את התוכן, נותן הנחיות, ממליץ מה לעשות, איך לעשות. התחלנו לא מזמן ויש כבר מאות אלפי צפיות".
10. מה צעירים רוצים?
"הצעירים רוצים שלא יבזבזו להם את הזמן. למה הטלוויזיה מאבדת את הצעירים? כי אין להם את הרצון ואת הכוח לצפות ב-30 פרסומות עד שהם מגיעים לניתוח פרשנות מאוד כוללני ולא פרקטי. הם גם רוצים יחס אישי. שזה אומר שיהיה מישהו שיודע להגיב להם בזמן אמת. שידיע לדבר איתם. למשל, העליתי סרטון על מנור מנור סולומון ולמה הוא לא משחק. אני נותן דוגמאות, נתונים ויש מישהו שכתב לי 'אני לא מסכים'. הוא רשם והוא רצה שאני אענה לו ואין את זה בטלוויזיה. אין גם 'לייב סטרים' - כלומר אני יושב ומדבר עם הקהל בזמן שאנחנו רואים ביחד אירוע ספורט. אני מייצר תגובות, מייצר אינטראקציה. יש לי קונספט שתופס חזק מאוד היום - נקרא watch along. צפייה משותפת. צופים במשחק. אין וידיאו על המסך. אני מסך שני למה שקורה במשחק. ויש לדברים האלה מעל מאה אלף צופים. יושבים איתי וצופים איתי במשחק. מה היתרון שלי על החבר'ה בטלוויזיה? אני פרשן - זה נכון - אבל יש להם, לצופים 'סיי'. אז זה מעבר להיות פרשן. הצופים אומרים משהו, ייתכן שאני לא מסכים איתם, יתכן שאני אבדוק משהו שהם שואלים במהלך המשחק, ייתכן שאני אבדוק לראות אם אני טועה. הם רוצים לתת את תפיסת העולם האחרת שלהם ואני שם בשביל להגיב. זה לא חד צדדי. יש אינטראקציה, זו דרך דו-צדדית.
"זה לא משהו שנבנה מהיום למחר. לטלוויזיה אתה יכול להביא מישהו שהיה שחקן כדורגל או כדורסל והוא יכול יתן לך פרשנות מאוד-מאוד דלה ומאוד מאוד שטחית וידבר בסיסמאות. זה לא מה שהקהל רוצה. עם הקהל של היום צריך לגבות את הדברים שלך בנתונים, צריך להיות להבין בנתונים, צריך לדבר איתם ולא אליהם. כמובן שזה לוקח הרבה זמן והרבה עבודה אבל אני לא רואה מישהו שמשדר ממגרשים עושה את זה ולכן אני וערוצי הספורט לא על אותה במה בכלל".
11. טרולים? בלוק
"אין הרבה טרולים. זה מיסקונספציה שהיתה לי על יוטיוב. ברגע שאתה נותן דעה שמגובה בנתונים מישהו ישמע וייתן את דעתו, אני אענה לו ותהיה אינטראקציה. אם יגיד לי 'אתה לא אובייקטיבי', אז אני אענה לו למה אני אובייקטיבי. אני לא עוזב את התגובות בלי תגובה. זה לפעמים לא נעים. אם יש מישהו שכותב דברים לא הוגנים וחריפים אז אני חוסם וזורק. אבל זה לא קורה הרבה".
12. יש כל כך הרבה מה לספר
"יש כל כך הרבה סיפורים. כל כך הרבה זוויות. כל כך הרבה נתונים. הסיפור הוא כבר לא 'דני אבדיה לא שיחק' או 'דני אבדיה שיחק 22 דקות וקלע 5 נקודות. הסיפור הוא למה אבדיה לא שיחק, למה הוא לא זרק מספיק, למה לא עשה מה שציפינו ממנו. ערוצי הטלוויזיה לא באמת נכנסים לעובי הקורה. כי מבחינתם אם אבדיה שיחק 2 דקות אז אין על מה לדווח. לדעתי, צריך להיכנס פנימה ולספר סיפור. כי אנשים אוהבים את סיפורים. אנשים רוצים לדעת מה הם הדברים הקטנים שמנצחים את המשחקים. הם רוצים לדעת עוד ועוד. אם מנור סולומון עלה בדקה ה-70 ולא בישל או כבש, אנשים רוצים לדעת למה. הם רוצים לראות מפת חום, הם רוצים לראות אם הוא מסר טוב, אם הוא עשה דריבלים, כמה איכותיים היו הדריבלים וכו'. אני חושב אנשים מחפשים ערך מוסף ויאהבו אותך אם אתה מספק את זה. יתחברו אליך ברמה אחרת. אם אתה מלמד אותם משהו חדש, נותן להם ערך חדש. אם אתה מנגיש להם את משחק הכדורסל או מסביר להם איך מילווקי שומרת שונה מאיך שבוסטון עושה זאת, הם יעריכו את זה. ואם אתה מדבר אליהם בצורה הגונה, אם אתה תלמד אותם משהו חדש כל סרטון, אז יהיו לך צופים".
