היסטוריה ב-NBA: לברון ג'יימס הפך לשיאן הנקודות
היסטוריה ב-NBA: לברון ג'יימס הפך לשיאן הנקודות
כוכב הלייקרס הגיע ל-38,388 נקודות בקריירה ונישל מהכס את כרים עבדול-ג'באר האגדי, שהחזיק בתואר כמעט 40 שנה והגיע למשחק בלוס אנג'לס כדי לעשות כבוד. לברון הגיע להישג הזה כי הוא הראה יצירתיות, יכולת להשתנות ולהתפתח והשקיע הרבה מאוד זמן וכסף כדי להגיע לכל משחק NBA שהוא יכול להגיע אליו ולייצר סלים כקלע ומוסר
ב-2022 התפרסם בעלון Applied Psychology מאמר שמסביר מדוע הצלחה היא כל כך קשה לשחזור. החוקרים דירק דייכמאן מאוניברסיטת רוטרדם ומרקוס בר מאוניברסיטת וושינגטון בסט לואיס חקרו ספרי בישול שנכתבו על ידי סופרים חדשים וגילו שרק חצי מאלו שכתבו ספר בישול כתבו ספר בישול שני בחמש שנים שאחרי הפרסום של הראשון.
לפי המחקר, דווקא הסופרים שהספרים שלהם היו מוצלחים נטו לא לפרסם ספר שני. "מכת המוות" לספר השני באה בצורת "פרס" לספר הראשון. לפי החוקרים: "כשאתה עושה עבודה יצירתית וזוכה על כך בפרס אתה מתחיל לחשוב על עצמך בצורה שונה. וכשאתה מקבל החלטה אם להמשיך את המסע להפקת יצירה חדשה, אתה מתחיל לחשוב 'מה יהיו ההשלכות של היצירה?'. ואחת מההשלכות שחושבים עליהן היא שהיא שהעבודה החדשה יכולה לשחוק את הזהות שבניתי לעצמי ואני רוצה להגן על זה".
לפי החוקרים, אנשים יצירתיים חוששים שאם לא יצליחו לשחזר את ההצלחה שלהם זה יפגע בזהות שלהם, ולכן הם מפסיקים ליצור.
להצליח בתעשייה שדורשת יצירתיות זה עניין מאוד קשה. מחקר של אוניברסיטת סטנפורד הראה שמבין 70 אלף יוצרי הפופ שנבדקו בין השנים 1959 ל-2010 רק 7% יצרו "להיט", כשכמעט חצי מהם הצליחו לייצר רק להיט אחד. החצי השני המשיכו לייצר בעיקר בזכות היצירתיות שלהם והמוכנות שלהם להמשיך לעבוד קשה בשביל לפרסם יצירות נוספות. את היצירתיות שלהם בדקו כאשר עשו השוואה בין הלהיט הראשון שלהם לתבניות המוזיקה שהיו פופולריות באותם זמנים. כך ראו שאלו שיצרו משהו חדש באמת היו אלו שהצליחו להמשיך את הקריירה שלהם מעבר ללהיט אחד.
זה קשה ליצור, קשה לעמוד בציפיות. וזה קשה עוד יותר לעשות את זה בספורט - תחום בו יש יריבים על המגרש שמטרתם העיקרית היא למנוע ממך לייצר שערים או סלים. ולכן שווה לעיתים לעצור ולדבר על אלו שעשו זאת הכי טוב בהיסטוריה.
הקלע הגדול בהיסטוריה של ה-NBA עד להיום בבוקר היה כרים עבדול-ג'באר. מה הפך אותו לקלע כל כך גדול?
קודם כל, אבולוציה יצירתית. בעונת 1967/68 החליטו בהתאחדות הקולג'ים של ארה"ב (NCAA) לאסור על דאנקים. הסיבה העיקרית לכך היתה שהפרשמן לו אליסנדור, שהפך לכרים עבדול ג'באר, היה שחקן על שבזכות גובהו, גמישותו ויכולותיו הפיזיות, היה מטביע בלי סוף על שומריו. לפי הארגון, "הדאנק אינו זריקה שדורשת כישרון" וגם "מגבירה את הסיכויים לפציעה" ולכן הוחלט למנוע משחקנים גבוהים ואתלטים, בעיקר אליסנדור הצעיר, להטביע.
כדי להתמודד עם האיסור, אליסנדור פיתח זריקה שדורשת הרבה מאוד כישרון - הסקיי הוק. ואת יריביו חיסל - גם מבלי להטביע עליהם - הוא ניצח 88 מ-90 משחקיו בקולג'. הזריקה שהוא התחיל להתאמן עליה בגיל צעיר איפשרה לו לזרוק לסל מבלי החשש שיצליחו לחסום אותו. הוא קלע הרבה מ-38,387 הנקודות שלו ב-NBA עם הסייק הוק היעילה כל כך (מעל 55% הצלחה בקריירה).
הוא היה שחקן גדול לאורך הקריירה שלו - 21 עונות, 1,797 משחקים (כולל פלייאוף) - כולל כשחקן מבוגר מאוד. בגיל 38 ו-54 ימים זכה ב-MVP של סדרת הגמר - המבוגר ביותר שעשה זאת - וזה כנראה שיא שלו שכבר לא יישבר בקרוב. כאמור, הוא נאלץ להראות יצירתיות לא מעט פעמים במהלך הקריירה שלו. הוא היה צריך לשנות לחלוטין את סגנון המשחק שלו בשביל מג'יק ג'ונסון, הוא היה צריך לשנות את סגנון המשחק שלו בגלל גילו והוא הצליח בשינויים שעשה ועמד בשינויים שהיו במשחק בתקופתו הארוכה בליגה.
אלמנט נוסף שאיפשר לכרים להיות הקלע הגדול בכל הזמנים? "הוא היה אתלט מרהיב" לפי פאט ריילי, מאמנו של עבדול-ג'באר בלוס אנג'לס לייקרס. ריילי סיפר לרמונה שלבורן מ-ESPN: "לעבדול-ג'באר הייתה רמה גבוהה מאוד של מחויבות לשמירה על עצמו ככל שהוא התבגר. עבדול-ג'באר הקדים את זמנו עם איך שהוא דאג לעצמו. אריכות הימים שלו הגיעה ממשהו שרוב השחקנים אז לא היו מודעים לו בכלל ולקח להם זמן ללמוד על זה. הוא תרגל יוגה ועשה מדיטציה עמוקה. כל המתיחות שעשינו אז היו 15 חבר'ה סביב עיגול האמצע של המגרש והם סיפרו סיפורים וירדו אחד על השני, אבל עבדול-ג'באר היה שונה. הוא היה מגיע לתנוחות של בייגל'ה והחבר'ה היו צוחקים עליו. הוא ענה: 'אתם תראו יום אחד. אתם תראו'". וכך היה.
עבדול-ג'באר שיחק 21 עונות בליגה. הוא לא סבל מפציעות כרוניות, שמר על תזונה נכונה, עשה מדיטציה, יוגה והתפלל. לפני משחקים, כשרוב השחקנים היו מקשיבים למוזיקה ועובדים עם כדור, הוא היה עושה מדיטציה ומתיחות. "הוא היה מרגיע את הגוף ואת המוח שלו", אמר ריילי. "הוא הביא את עצמו לרמה שבה הוא יכול להתגבר על הכל, כל סוג של הגנה וכל איום אינדיבדואלי, והוא גם התגבר על עניינים מחוץ למגרש. הוא עבר הרבה, אבל הוא תמיד המשיך לתת עבודה על המגרש".
במובנים רבים, לברון ג'יימס וכרים עבדול-ג'באר שחקנים מאוד דומים. כמו ג'באר, גם לברון עבר אבולוציה ברורה במשחק שלו כדי להתאים את עצמו לשינויים שקרו למשחק במהלך הקריירה הארוכה שלו. וכמו כרים, גם לברון מתייחס בחרדת קודש לגופו. לברון משקיע יותר ממיליון דולר בשנה בגוף שלו. הוא משקיע בתזונה, במעסים, במאמני כושר מיוחדים, במוצרים כגון תאי הקפאה וחידושים כמו אוזניות שמחדדות את גלי המוח. הוא שותה משקאות עשירים באלקטרוליטים, עושה אמבטיות קרח ומקבל תמריצים חשמליים. הוא גם לובש שרוולי לחץ וטייטס בטיסות, כדי להבטיח זרימת דם מיטבית. הוא עושה פילאטיס ושכר מאמן מיוחד מיחידת אריות הים של חיל הים האמריקאי כדי לשנות את הביומכניקה שלו כדי להתמודד עם בעיות גב וברכיים.
במובנים רבים, ההישג של לברון ג'יימס גדול יותר מזה של כרים עבדול-ג'באר. קודם כל, הוא הפך לקלע הגדול בכל הזמנים בפחות משחקים מאשר כרים. הוא קלע הרבה יותר מגוון מכרים (שקלע רק שלשה אחת בקריירה) והוא עשה זאת כשהוא גם אחד מהמוסרים הגדולים בכל הזמנים - רק שלושה מסרו יותר אסיסטים ממנו בהיסטוריה של הליגה. "אני לא סקורר", אמר לברון ב-2017. "אני גם לא רוצה שיזכרו אותי כקלע. אני פליימייקר". ואכן, לברון מסר פי 2 יותר אסיסטים מכרים.
"לברון הוא אחד מגדולי השחקנים בכל הזמנים והמורשת שלו כשחקן היא ענקית גם אם לא היה משחק עוד משחק אחד", אמר עבדול-ג'באר לפני מספר שבועות. "אני מצפה שהוא ישבור את שיא כל הזמנים שלי ואני מקווה להיות שם כשזה קורה".
כרים אכן היה שם היום בבוקר, כשלברון קלע את הנקודה ה-38,388 שלו בקריירה נגד אוקלהומה סיטי ושבר את השיא שלא נשבר כמעט ארבעה עשורים. כרים גם כיבד אותו בטקס שערכה הליגה לכבודם של שני הענקים האלה. אפילו הנשיא ג'ו ביידן שלח סרטון ברכה ללברון.
לברון ג'יימס הגיע לשיאים אדירים, ובניגוד לאופי האנושי לא עצר בגלל שחשש שלא יצליח לשחזר את ההצלחות שלו. הוא הראה יצירתיות, יכולת להשתנות ולהתפתח והשקיע הרבה מאוד זמן וכסף כדי להגיע לכל משחק NBA שהוא יכול להגיע אליו ולייצר סלים כקלע ומוסר. הרגע ההיסטורי בו עקף את כרים הוא רגע שבו צריכים לעצור הכל ולחשוב על כמה גדול, נדיר ולא אנושי ההישג הזה.
