ג'ים בראון, שמת בגיל 87, מותיר אחריו מורשת מפוארת - אבל גם בעייתית מאוד
ג'ים בראון, שמת בגיל 87, מותיר אחריו מורשת מפוארת - אבל גם בעייתית מאוד
כוכב הפוטבול לשעבר עשה דברים אדירים במגרש ובמאבקו למען שוויון לשחורים - אבל גם היה ביריון חסר רחמים כלפי נשים. והספד שלו מבלי להזכיר זאת - אינו הספד אלא דברי הלל שמנסים להשכיח את המורשת המלאה והבעייתית שלו
כמה מורכבת היא המורשת שאדם משאיר אחריו. ג'ים בראון מת הלילה בביתו בלוס אנג'לס, בגיל 87. הוא היה אחד מגדולי שחקני הפוטבול בכל הזמנים, אלוף NFL, וגם אקטיביסט פוליטי שהיה בין הספורטאים השחורים הראשונים שדיברו בפומבי על האפליה החוקית והחברתית שאנשים בצבעו חוו.
בראון הרגיש את האפליה הזו על גופו. באוניברסיטה היה השחקן השחור היחיד בקבוצה כפרשמן ב-1953. האוניברסיטה הבטיחה לו מלגה אבל לא קיימה את הבטחתה כי היה שחור ומי יילחם עבורו בכלל. מי שמימן אותו ואת הלימודים שלו היה עורך דין בשם קנת' מולי, שהפך לשופט בבית הדין העליון של מדינת ניו יורק. בראון לא הורשה לגור באזורים של לבנים באוניברסיטה ונאסר עליו לצאת עם בחורות לבנות. וכל זה קרה באוניברסיטה בניו יורק - לא באיזו פינה נידחת בדרום ארה"ב.
בראון השקיע זמן וכסף במאבק שלו ושל אחיו האפרו-אמריקאים. ויש לו רשימה חלוצית של ממש. הוא היה אחד מכוכבי העל השחורים הראשונים בפוטבול, אחד מפרשני הפוטבול השחורים הראשונים בטלוויזיה, הפרשן השחור הראשון בטלוויזיה של קרב אגרוף, וכשחקן הוליוודי (הוא פרש בגיל 29 מפוטבול כדי להתמקד במשחק) היה בין הראשונים שהשתתף בסצנת מין בין שחור ללבנה.
המאבק שלו, דבריו ומעשיו נגד הגזענות היו חשובים ובגללם חלק גדול אחר מהמורשת שלו נשכח.
בראון היה מתעלל סדרתי בנשים. הוא נעצר בגין התעללות בבנות זוג שבע פעמים. הוא זרק את הדוגמנית אווה בון-צ'ין ממרפסת ביתו והואשם בניסיון רצח, אבל אווה, זוגתו, לא שיתפה פעולה עם השוטרים. הוא תקף והיכה כל בת זוג שהיתה לו, ושניים מששת ילדיו עדיין לא הגיבו למותו. הוא בדרך כלל יצא מזה "חף מפשע" בעיקר כי באותה תקופה אלימות נגד נשים לא היתה משהו שהרשויות חשבו שצריך לעשות משהו נגדו. בראון בעצמו הסביר כי "אלו היו ריבים רגילים בין בני זוג. הן רבו איתו רק כשהיו במחזור".
בראון לא היכה רק נשים. הוא תקף אנשים שרב איתם בכביש, היכה את השותף שלו לגולף, והיה מעורב באירועים אלימים עד תחילת שנות ה-2000. סביר להניח שבראון חווה דעיכה פיזית משמעותית. כשראיתי אותו לפני כמה שנים, הוא בקושי היה יכול ללכת. בראון אמנם פרש בגיל 29 מפוטבול אבל הוא ספג הרבה מכות לראש. ייתכן מאוד שחלק מהפעולות האלימות שלו היו כתוצאה ממחלה ניוונית של המוח או CTE (מחלת מוח שנפוצה מאוד בקרב שחקני פוטבול). וייתכן מאוד שהוא פשוט שנא נשים.
בראון היה "חלוץ" גם בזה. הרבה מאוד שחקני פוטבול היו מעורבים באירועי אלימות נגד נשים. התקשורת לא באמת עסקה בזה, ורק לפני כמה שנים ה-NFL החליטה להעניש בחומרה שחקנים שמרימים יד מחוץ למגרש.
כן, בראון עשה דברים אדירים. אבל הוא גם היה ביריון חסר רחמים נגד נשים. והספד שלו מבלי להזכיר זאת - אינו הספד אלא דברי הלל שמנסים להשכיח את המורשת המלאה והבעייתית שלו.
