שיא אולימפי בשיא החום: כך מתכוננים הספורטאים הישראלים לשינויי האקלים
שיא אולימפי בשיא החום: כך מתכוננים הספורטאים הישראלים לשינויי האקלים
החום הכבד שמביא איתו שינוי האקלים משפיע על ספורטאים ותוצאותיהם. בוועד האולימפי הישראלי הקימו ועדה מיוחדת שתתמקד בנושא כבר לפני שש שנים. לקראת משחקי פריז, אומר מולי אפשטיין, המנהל המדעי של הוועד, אנחנו מוכנים יותר ממדינות רבות בעולם להתמודד עם תנאי קיצון. כתבה שנייה בסדרה
מי שבילה בשעות הבוקר בפארק הירקון בחודשי יוני בשנים האחרונות, אולי נתקל במראה מוזר: צוות גדול של פיזיולוגים ואנשי רפואה רודף אחר ספורטאים בפארק, ונוטל מהם דגימות דם ומדדים שונים תוך כדי ריצה. המטרה: לבדוק אם רצי המרתון שעתידים לייצג את ישראל במשחקים האולימפיים של פריז ביולי הקרוב מתפקדים היטב בתנאי אקלים קשים. ומי שיקבלו ציון נמוך במבדקים - ייתכן שיאלצו לצפות בחבריהם מתחרים מהספה בבית.
הספורט התחרותי עומד לפני שינויים כפויים. משבר האקלים המביא אתו אירועי מזג אוויר קיצוניים, גורם לכך שספורטאים נאלצים להתחרות בתנאים קשים בהרבה מאלו שאליהם נערכו. כדי לנצח בתחרות כבר לא מספיקים נתונים פיזיולוגים טובים, כוח מנטלי ואימון: יש להתחשב גם בתנאי מזג האוויר ולתת לגוף להסתגל אליו מראש. דווקא בישראל היו מהראשונים בעולם לזהות את המגמה, ולשנות את תוכניות האימונים.
״ב־2018, שנתיים לפני משחקי טוקיו, הקמנו בוועד האולימפי פורום אקלים כדי להתמודד עם תנאי מזג האוויר החמים ששיערנו שיהיו שם, ולמצוא דרכים טובות יותר להתמודד עם מאמץ בחום״, מספר מולי אפשטיין, פיזיולוג, המנהל המדעי של הוועד האולימפי בישראל ומנהל התוכנית הלאומית למאמנים (״פודיום").
1 צפייה בגלריה
מולי אפשטיין, הוועד האולימפי: יש לנו יותר אתלטים שקבעו מינימום אולימפי ממקומות פנויים לפריז. אז היכולת להתמודד עם חום נהפכה גם לקריטריון"
(צילום: יאיר שגיא)
״רצינו לתת למאמנים ולצוות המקצועי כלים כדי להקל על הספורטאים בתחרויות בשימוש באמצעי קירור שונים. היום אנחנו יודעים שהפרוטוקולים שפיתחנו עוזרים לספורטאים לשפר את הישגיהם״.
אכן זיהיתם שתנאי החום הקיצוניים משפיעים הספורטאים?
״התנאים נהיים קשים יותר משנה לשנה. בטוקיו 2020 הזיזו את המרתון מטוקיו לסאפורו, ולראשונה המרתון לא נערך בעיר שבה התקיימו כל המשחקים. חשבו שיהיה שם יותר נעים, ובסוף היה שם יותר גרוע. המונדיאל בקטאר - מדינה שמארחת מפעלי ספורט בזכות הכסף הגדול שלה ולמרות התנאים האקלימיים - הוזז לנובמבר־דצמבר כי אי אפשר היה לקיים אותו ב־50 מעלות צלזיוס ביוני־יולי. הם אירחו גם את אליפות העולם באתלטיקה והזיזו אותה מהקיץ לאוקטובר, ואז את המרתון במקצי הנשים והגברים הזניקו בדקה לחצות כי חיפשו את השעות הכי קרירות. אלו שעות שאתלטים ישנים בהן, הם לא רגילים לרוץ בשעה הזאת, וגם אז היו 30 מעלות ו־70% לחות וקרוב ל־40% מהרצות פרשו מהריצה. הרצים הגברים נפלו על יום עם תנאים טובים יותר, ושם פרשו רק כ־20% (לעומת כ־10% שפורשים במירוץ שמתקיים בתנאים רגילים). זה היה מטורף: רצים לאט, כמו בתוך מרק. זה לוהט, רטוב ונורא״.
מה התנאים האופטימליים לרצי מרתון?
״בניגוד לריצות קצרות, התנאים האידיאליים לריצת מרתון הם סביב 10 מעלות צלזיוס. זה מאמץ שנמשך שעתיים ויותר, עם עלייה מאוד גבוהה בחום המטבולי, וכשמשלבים את שני הדברים עם תנאי סביבה עוינים של עומס חום - עלול להיגרם אסון. אנחנו רואים בבירור שתוצאות הרצים במשחקים האולימפיים שמתקיימים בקיץ הן איטיות בדקות שלמות מאלו שמתקבלות בתחרויות בסתיו או באביב. בתנאי חום כל הרצים צריכים לרוץ הרבה יותר זהיר, לאט וסבלני. אי אפשר לרוץ מהר בתנאים עוינים כאלה. הגוף ממש עלול להתפרק בתנאי עומס חום גבוהים כאלה״.
איך הספורטאים מגיבים לתנאים האלה?
״התאחדות האתלטיקה העולמית בדקה את זה בדוחא. הספורטאים בלעו גלולה בשם אי־צלזיוס, שמשדרת את הטמפרטורה של ליבת הגוף במשך 24 שעות; ואת טמפרטורת העור מדדו בעזרת מצלמות תרמיות, ואת התוצאות השוו למדדי הביצוע. הרצים שהיה להם את ההפרש הכי גדול בין טמפרטורת הליבה לטמפרטורת העור - שרדו הכי טוב. אם טמפרטורת הליבה מגיעה ל־38 מעלות צלזיוס וטמפרטורת העור נשמרת על 34 מעלות, יש הפרש של 4 מעלות. החום נפלט דרך העור, וזה אומר שהם קיררו את עצמם יותר טוב. אנחנו מבינים מזה שספורטאים שהיו מורגלים להתמודד עם חום, השיגו תוצאות טובות יותר. גם הבנו שחשוב לקרר את האזורים החשופים של העור: הצוואר, הזרועות והכתפיים. לכן אנחנו אומרים לספורטאים לצנן בהפסקות את החלקים האלו בגוף עם מגבת טבולה במי קרח״.
קוקטייל קטלני של חום, לחות ופעילות גופנית מואצת, הכריע לפני כשנתיים את הרצה הצ'כית אנה סטרוז'קובה ברגע השיא של הקריירה שלה: בתחרות של ריצת שטח בצ׳אנג מאי שבתאילנד, שם נכנעה למכת חום ואיבדה את ההכרה לפני קו הסיום. ״כל צעד נעשה קשה יותר, הגוף נחלש, לא יכולתי לשלוט ברגליים", סיפרה, והודתה שלא העריכה נכונה את תנאי המרוץ הקיצוניים. הסיפור שלה רלוונטי במיוחד לקראת המשחקים האולימפיים שיפתחו בפריז ביולי בשיא הקיץ, ספורטאים עלולים שוב להתחרות בתנאי קיצון שאליהם לא נערכו.
לפי מחקר שהתפרסם ביוני בכתב העת הבינלאומי לפיזיולוגיה וספורט, פעילות גופנית בחום פוגעת בהישגי הספורטאים אך הכנה מראש יכולה לסייע. כך למשל, באליפות העולם לאתלטיקה שהתקיימה בדוחא ב־2019, ספורטאים שביצעו אפילו הכנה קצרה של תרגול פעילות גופנית בתנאי קיצון, הצליחו להגיע להישגים מרשימים יותר מעמיתיהם, שגם הזדקקו יותר לסיוע רפואי.
אפשטיין והוועד האולימפי בישראל יצאו למסע לאקלום הספורטאים ב־2018. הם מיפו את ענפי ומצאו את אלה המצויים בסיכון הרב ביותר הם שייט, ריצות ארוכות, רכיבה על אופניים וטריאתלון, והחליטו להשקיע בהם מאמץ ממוקד. ״התחלנו לעבוד עם האיגודים ועם אנשי המקצוע ולנצל את הקיץ שקדם למשחקים כדי לתרגל את ההכנה לתנאי החום: אקלום לחום, אסטרטגיות קירור ותכנון אחר של תהליך האימון וההכנה לתחרות״.
איך השתנו ההכנות?
״כל השנים ההכנה לאירוע המטרה, אליפות עולם, או משחקים אולימפיים, של רצי המרתון, התקיימו באתיופיה. הבעיה היא שבאתיופיה בתקופה הזאת מאוד קריר. בין 14‑16 מעלות, ואז צריך להגיע לתחרות שמתקיימת ב־28 מעלות בממוצע. ראינו שהספורטאים תפקדו בצורה מאוד לא טובה אחרי שהגיעו משם. הם עשו תוצאות חלשות ופרשו.
"לפני טוקיו הבנו שמרתון בתנאי חום, הוא מרתון שונה לחלוטין ושינינו את דפוס ההכנה. עכשיו במקום באתיופיה, מתכוננים בעיירה בססטייר באיטליה, בתנאי גובה וחום. תוכניות האימון שונו, וגם תכנון הריצה עצמה: מקצרים את האימונים ומשנים את עצימות האימון.
"בזכות ההכרה הזאת רצי המרתון הישראלים רשמו הצלחות פנטסטיות במרתונים הגדולים. בטוקיו הרץ הישראלי הבכיר ביותר - מארו טפרי, רץ ממוצא אתיופי שגדל בארץ - סיים במקום ה־13, ההישג הכי גדול שלנו עד אז, ולמעשה האתלט ממוצא אתיופי שסיים את המרתון האולימפי במקום הגבוה ביותר. נציגי אתיופיה עצמם הגיעו אחריו, או קרסו ופרשו. גם הקנייתים, הרצים הכי מהירים בעולם קרסו (מלבד הרץ שניצח במרתון, אליוד קיפצ׳וגה) הם כנראה לא עשו הכנה מיוחדת למרתון בתנאי חום כאלה.
אחרי טוקיו היתה לנו הצלחה באליפות העולם ב־2022 ביוג׳ין, אורגון. אחר כך זכייה של שני אתלטים ישראלים במדליות הכסף והארד באליפות אירופה במינכן; והנבחרת הישראלית במרתון, כנבחרת, זכתה בזהב. בשנה שעברה באליפות העולם בבודפשט מארו טפרי זכה במדליית הכסף, ולונה צ'מטאי־סלפטר סיימה במקום הרביעי. יש כבר הפנמה, למידה, חשיבה ויישום של עניין האקלים בכל תהליך התכנון״.
איך יודעים שהספורטאים מוכנים להתמודדות עם ריצה בתנאי חום קשים?
״איגוד האתלטיקה מקיים לרצי המרתון טסט כשירות פיזיולוגי לתנאי חום כשישה שבועות לפני התחרות. בשנים האחרונות זה התקיים בפארק הירקון בחודש יוני: ריצה של 30 קילומטרים כשכבר חם ולח. מגיע צוות שלם של פיזיולוגים, אנשי רפואה ותזונאים לשטח. מנתחים איך הדופק מתנהג כשהגוף מתחמם, מודדים כמה נוזלים הם צרכו, מה קצב ההזעה שלהם לשעה ואפילו נוטלים דגימות דם תוך כדי ריצה כדי למדוד לקטט, המשקפת את עצימות המאמץ והיכולת של הספורטאי לווסת את השימוש האנרגטי שלו.
״מאחר שזה נעשה מספיק זמן לפני התחרות, אנחנו יודעים להצביע מי במצב מצוין, מי לא מספיק מאוקלם, ועל מי צריך להעמיס פחות כי המדדים הפיזיולוגים עדיין לא נמצאים במצב של אקלום. התהליך עוזר לנו להבין מי יכול להיות משוגר לתהליך ההכנה האחרון לפני התחרות. זה גם מסייע לאיגוד האתלטיקה לבחור את הרצים למשחקים האולימפיים. יש לנו יותר אתלטים שקבעו את הקריטריון האולימפי מאשר מקומות פנויים, והארגון צריך להחליט מי הם השלושה בעלי הפוטנציאל התחרותי הגבוה ביותר. אם נדלקת נורת אזהרה במבדק החום - זאת בעיה״.
איך מצננים את הספורטאים במהלך המשחקים ומאפשרים להם למקסם את ההישגים בתחרות?
״בשייט יש לנו אפודי קירור מיוחדים שאנחנו מזמינים בהתאם למידות הספורטאים. מקפיאים את האפוד בצידניות קרח בשיוטים, ולובשים אותו בין השיוטים בסירת המאמן, והוא מוריד את הטמפרטורה של הגוף.
"במרתון, הצוות שעומד לאורך המסלול מכין לרצים כובעים שיש בהם קוביות קרח או כאלה שטבולים במי קרח. אנחנו יודעים שיש הצטברות של חום באזור הראש וכשמקררים את האזור הזה, זה עוזר. במרוץ מחלקים מטליות וספוגים עם מים קרים כדי לצנן את הגוף.
"רוכבי האופניים יכולים להשתמש באפודי קירור טרם הזינוק כדי להוריד את טמפרטורת הגוף שלהם. היתרון שלהם הוא שהם נעים במהירות מול הרוח וזה מסייע בהורדת חום הגוף. אפשר גם לפתוח את חליפת הרכיבה כדי ליהנות מפיזור חום יעיל יותר. בנוסף, הקפדה על שתייה מספקת, רכיבה עם משקפי שמש וחבישת קסדה שמאפשרת אוורור״.
השאלה עכשיו היא איך נערכים לקראת המשחקים האולימפיים בפריז? המשלחת הישראלית צפויה למנות 85 ספורטאים, חלק מהם יתחרו באולימפיאדה לראשונה.
״בכל הענפים קיימת כבר הבנה והכרה על הקשר שבין אקלים והישגים בספורט", אומר אפשטיין. "ביקשנו מהאיגודים שיגיעו לוועדת ההיגוי של הוועד האולימפי כדי להציג את הליך ההכנה שלהם למשחקים בהיבט האקלימי: איך הם מוודאים אקלום של הגוף, היכן את מקיימים את ההכנה בסמוך למשחקים ואיזה ציוד הם צריכים. הם מציגים את כל תחנות הביניים עד לתחרות האולימפית. זה כבר מוטמע וזה ברור לכולם, זה לא היה כך בעבר. כל היוזמות שלנו בשנים האחרונות הן מקומיות, לא עולמיות. התחלנו לשמחתנו מוקדם, והפרוטוקולים משתכללים כל הזמן. הרבה מהדברים שאנחנו עושים, מיושמים עכשיו גם בעולם״.
האם יכול להיות שבעתיד לא נוכל לקיים משחקים אולימפיים בקיץ?
״זו סוגייה מעניינת ומטרידה. כל לוח התחרויות העולמי סובב סביב קיום תחרויות המטרה - אליפויות העולם, המשחקים האולימפיים והאליפויות היבשתיות - בתקופת הקיץ. עבור ענפי החוץ (Outdoor) זו בעיה קשה. ייתכן שאירועים גדולים שמתוכננים להתקיים במחצית הכדור הצפוני יצטרכו לזוז לתקופה סבירה יותר. ארגון האתלטיקה העולמי הודיע כבר שאליפויות העולם באתלטיקה יתקיימו להבא במחצית ספטמבר ולא באוגוסט״.
מה עם חובבים וספורטאים לא תחרותיים? גם הם סובלים מתנאי חום שנהפכים לקיצוניים.
״הדבר החשוב ביותר לכל ספורטאי הוא מודעות, הכרה בכשירות הפיזיולוגית והבריאותית וניהול סיכונים זהיר במיוחד. הסכנה הגדולה ביותר טמונה במצבים בהם אנשים שאינם מאומנים מחליטים שהם מסוגלים לבצע אתגר גופני שחורג מיכולתם. על אחת כמה וכמה בתקופת המעבר מהחורף לאביב, אז הגוף אינו מאוקלם כלל. זו סכנה של ממש. מי שמתאמן ומודע לגופו חשוב שיידע לבחור בשעות אימון נוחות, ללבוש ביגוד מתאים, להגן על עצמו מפני קרינה ולהקפיד על מאזן נוזלים תקין ועל קירור הגוף בהפסקות יזומות. האגו והבורות הם האויב הגדול ביותר ולכן חשוב לנהל את אתגרי האימון והתחרות בזהירות ובהתייעצות עם מומחים״.
