פרשנותהדרמה ביורו הוכיחה: הכדורגל הוא עדיין המוצר הכי אותנטי לשידורים חיים
פרשנות
הדרמה ביורו הוכיחה: הכדורגל הוא עדיין המוצר הכי אותנטי לשידורים חיים
שערים, שיאים, היסטוריה, נרטיבים שרק המציאות יכולה לכתוב, גאווה לאומית, חרדה, עצב, טרגדיה, אושר: וואלק, כדורגל - הפעם הגזמת
אמש הכדורגל העולמי חווה את אחד מימי השיא בהיסטוריה הארוכה שלו.
היום התחיל עם 3-5 כמעט חסר תקדים של ספרד על קרואטיה. בהיסטוריה של היורו, רק משחק אחד הניב יותר שערים: 4-5 של יוגוסלביה על צרפת בחצי גמר 1960. אבל זה לא רק השערים, זה גם איך הם קרו. בעשר הדקות האחרונות של המשחק, קרואטיה חזרה מפיגור 1-3. זה בדיוק מה ששוויץ עשתה במשחק השני של הערב - כדי לכפות על צרפת, אלופת העולם, הארכה, לקחת את המשחק לפנדלים ולנצח בנוק-אאוט של טורניר גדול בפעם הראשונה מאז 1954.
עד כמה נדירים האירועים מאמש? בתולדות היורו רק שלוש פעמים נבחרות חזרו מפיגור שני שערים במשחק נוק-אאוט. אמש, כאמור, זה קרה פעמים.
וכמה נדירים כל כך הרבה שערים במשחקי נוק-אאוט? בתולדות היורו, רק ב-23 ביוני 2021 (כן, לפני כמה ימים) נרשמו יותר שערים ביום תחרות אחד (18) מאשר אמש (14). וב-23 נערכו ארבעה משחקים.
והשורה התחתונה? רבעי הגמר היורו יהיו ללא אלופת העולם, סגנית אלופת העולם וללא אלופת אירופה. זה חסר תקדים גם כן.
וזה לא רק המספרים שהם היסטוריים. התסריטאים של היורו ממש השתוללו עם הנרטיבים.
למשל, ילד הזהב של הכדורגל, קיליאן אמבפה, חטא בהיבריס עוד לפני תחילת הטורניר. אחרי שפיזרו עליו הרבה אבקת סוכר במהלך הקריירה, הוא הגיע ליורו נפוח מחשיבות עצמית כשכולם מצפים מצרפת לזכות ביורו. ואולם, עוד לפני הטורניר, במשחק הכנה, סירב למסור לחברו לחוד אוליבייה ז'ירו, רב איתו בפומבי ואף רצה לקיים מסיבת עיתונאים נגדו. במהלך היורו דרש לקחת מאנטואן גריזמן את תפקיד בועט הבעיטות החופשיות למרות שלא כבש שער בקריירה שלו מבעיטה חופשית ישירה. את היורו סיים אמבפה עם פנדל מכריע מוחמץ אחרי שפספס הזדמנות הבקעה מעולה בהארכה.
אמבפה רשם בטורניר 14 בעיטות ללא שער - הכי הרבה מבין כל השחקנים שלא כבשו. רק אלבארו מוראטה החמיץ יותר הזדמנויות גדולות (הזדמנויות הבקעה שיש להן לפחות 30% סיכויים להיכנס) מאשר מי שאמור לקחת את המושכות למשחק מליאו מסי וכריסטיאנו רונלדו.
ואולם, בעוד שמוראטה כבש את שער הניצחון של נבחרתו בשמינית הגמר וגאל את עצמו, אמבפה פישל ויחזור לפריז סן ז'רמן, כשככל הנראה לא יזכה למעבר חלומי שרצה לריאל מדריד (אין לה כסף). זה צומת דרכים משמעותית לקריירה של אמבפה בן ה-22.
אמבפה לא הגיבור הטראגי היחיד בערב הזה. לוקה מודריץ', למשל, אולי סיים את הקריירה הבינלאומית שלו. זה לבטח היורו האחרון שלו; דידייה דשאן, מאמן נבחרת צרפת, אולי סיים את תפקידו כי זינאדין זידאן, חברו לנבחרת האגדית של 1998, ללא עבודה ופול פוגבה היה בכושר של שחקן הטורניר אבל אף אחד לא יזכור את זה.
ומנגד, נבחרת ספרד - שכבשה שער אחד בשני המשחקים הראשונים שלה ונראה היה שהם שכחו איך טו פוט דה בול אין דה באסקט, כבשה 10 שערים בשני משחקים האחרונים שלה, שזה רק שער אחד פחות ממה שכבשו בשני המונדיאלים האחרונים. כמו כן, נראה שדרכם לגמר הפכה לקלה טיפה יותר.
גם נבחרת שווייץ הושמצה אבל הוכיחה את עצמה כגוף השווייצרי היחיד שנלחם במשהו ב-500 השנה האחרונות (שלא לדבר על כך שלראשונה בהיסטוריה השווייצרים חוו התרגשות קולקטיבית חסרת מעצורים אחרי השעה 21:00).
שתי תמונות של אוהד שוויצרי (כנראה אותו אוהד) סיכמו את היום הזה בצורה המושלמת.
בדקה ה-89, כשהמצב 2-3 לצרפת, צולם האוהד עם חולצת נבחרתו ודמעות של חרדה ופספוס בעיניים - כשהוא מביט לשמיים בייאוש. בדקה ה-90 הבמאי חזר אליו כשהוא ללא חולצה ושואג מאושר.
שערים, שיאים, היסטוריה, נרטיבים שרק המציאות יכולה לכתוב, גאווה לאומית, חרדה, עצב, טרגדיה, אושר - בקיצור, כדורגל, כשהוא מוגש נכון, בפורמט שמחייב קבוצה אחת לנצח או ללכת הביתה, הוא עדיין המוצר האותנטי הכי טוב לשידורים חיים.
יש שיאמרו שזה הדבר הכי טוב בחיים.
