סגור

האתגר של יורו 2020: מרביצים קילומטרז', לא על המגרש

טיסות ארוכות, זמני שיקום קצרים ועומס משחקים גרמו לכמה תופעות מוזרות ביורו 2020: שערים עצמיים, החמצת פנדלים, אימפקט גדול יותר למחליפים והרבה מאוד פציעות. כנראה שכל אלה לא עתידים להשתנות גם בעונה הנוכחית

טורניר יורו 2020 הציב בפני המשתתפות אתגר שבדרך כלל לא נתקלים בו בטורניר אליפות אירופה לנבחרות. בדרך כלל היורו נערך על פני שטח לא גדול במיוחד: מדינה, מקסימום שתי מדינות שכנות. השנה הטורניר נערך בכמה מדינות בצדדים שונים של היבשת וכך הטיסות הארוכות הפכו לחלק מהסיפור של הטורניר.

ייתכן שאין קשר מוחלט בין הדברים, אבל דנמרק, שעד שמינית הגמר טסה 552 ק"מ בלבד, הביסה את וויילס, שטסה על פני כל היבשת — 9,886 ק"מ. ספרד טסה 4,410 ק"מ במהלך הטורניר, ובתום הארכה ניצחה את קרואטיה, שטסה כמעט פי 2.5 יותר: 10,603 ק"מ (רק שלוש נבחרות טסו יותר). פורטוגל, שטסה פחות מבלגיה, שלטה לחלוטין בקצב של המשחק והיתה חסרת מזל. זו לא תיאוריה של עיתונאים. הטיסות הן אתגר למדעני הספורט שמלווים קבוצות מקצועיות ברחבי העולם. מחקרים מראים ירידה בתפוקה של ספורטאים אחרי טיסות ארוכות וגם בעיות שינה.

עייפים במיוחד
עוד לפני שהודחו על ידי שוויץ, ראשי הנבחרת הצרפתית, ובעיקר אנשי הצוות הרפואי, התלוננו שהמאבק העיקרי שלהם היה מחזורי השינה הגרועים של השחקנים הבכירים. הטיסות, המעברים בין מדינות, שעות המשחקים, זמן השיקום — כל אלו היו בין "40 אלף הדברים שהפריעו לשחקנים". "לטיסות אין השפעה טובה על הגוף שלנו", הסביר תומאס ורמלאן, בלם נבחרת בלגיה. "אנחנו צריכים לחזור מרוסיה אחרי משחק שמסתיים מאוחר... זה לא עוזר לנו".
הטיסות הן רק ממד נוסף של עייפות מצטברת, אפילו תשישות רפואית, ששחקני הכדורגל מתמודדים איתה בטורניר היורו הנוכחי. הטורניר בא בתום עונה בה דחסו עונה של 10 חודשים לתוך 9 חודשים, אחרי פגרת קיץ קצרה במיוחד (בגלל הקורונה). זה מצב גופני שאולי מסביר כמה תופעות שרואים ביורו הזה ולא ראו בעבר, למשל השחקנים המחליפים במשחקים האחרונים הפכו ליצרני השערים והבישולים המובילים. ההערכה היא שהם נכנסים טריים יותר משחקני הרכב עייפים במיוחד, ולכן היתרון הגופני שלהם משמעותי יותר מבדרך כלל.
שחקני ההרכב והכוכבים הגיעו די מותשים לטורניר הזה. עונה דחוסה מאוד, הרבה מאוד פציעות שרירים, הרבה מאוד טיסות ומשחקים מול מגרשים ריקים. הפגרה שלהם היתה מאוד קצרה ואימוני קדם עונה גם. ממחקרים ידוע שככל שאימוני קדם העונה ארוכים יותר, ככה יורד הסיכוי לפציעות בהמשך העונה. אנשי מקצוע הסבירו שלא היה כל כך הרבה זמן לאימונים מחזקים או לשיקום לאורך העונה. כולם ציפו לפציעות רבות גם ביורו ונראה שזו המציאות. בלגיה, למשל, התמודדה מול איטליה ללא שניים מהשחקנים הטובים ביותר שלה. צרפת איבדה כמה שחקנים עוד לפני ההדחה מול שוויץ, וגם את שמינית הגמר כוכבי הנבחרת לא גמרו בריאים. וגם בצד הנפשי, נראה שנבחרות נוטות "להיכבות" פתאום. אנשי מקצוע מהצד המנטלי טענו שהשחקנים ביורו נראים "כמו גומייה שאיבדה את האלסטיות שלה".
ירידה באינטנסיביות
למרות כמה ימים היסטוריים — שערים בלי סוף והפתעות גדולות — האינטנסיביות של המשחק ירדה ביחס לעונה וגם ביחס ליורו מלפני 5 שנים. לפני נתוני Opta, ביורו 2016 היו לקבוצה 93 פוזשנים בממוצע. ביורו 2020 יש ירידה של כ־10% בפוזשנים. המשמעות היא שהקצב הרבה יותר איטי. קבוצות "נחות" הרבה יותר על הכדור, הנעת כדור מאחורה ופחות תקיפת שטחים פנויים. ביורו 2016 היו רק 10 רצפים של 10+ מסירות במשחק לקבוצה. ביורו הנוכחי זה 13.

2 צפייה בגלריה
שחקן האיטלקי לאונרדו ספינאצולה שוכב פצוע ביורו 2020
שחקן האיטלקי לאונרדו ספינאצולה שוכב פצוע ביורו 2020
השחקן האיטלקי לאונרדו ספינאצולה שוכב פצוע ביורו 2020. יש להאריך זמני שיקום
(צילום: אי.פי)
ייתכן שריבוי השערים העצמיים גם כן מעיד על תשישות ועייפות של שחקנים. הובקעו בטורניר הזה 10 שערים עצמיים בשלב הבתים — יותר מאשר הובקעו בכל הטורנירים מאז 2000 ביחד. אם מכניסים את רבעי הגמר לחישוב, מגיעים לנתון המדהים הבא: מאז 1960 עד 2016 נכבשו 9 שערים עצמיים ביורו. ביורו 2020 נכבשו 9 שערים עצמיים.
גם החמצת הפנדלים המרובה בטורניר הזה עשויה להעיד על המצב הקוגניטיבי־גופני של השחקנים הבכירים ביבשת. בפנדל כל שחקן מקצועי אמור להבקיע ביותר מ־80% הצלחה, אבל בשלב הבתים הבקיעו פחות מ־55% מהפנדלים (8 מ־15). באף טורניר יורו לא החמיצו יותר מ־3 פנדלים. בטורניר הזה החמיצו פי שניים יותר מהשיא.
היורו הזה ישפיע, ככל הנראה, על עונת 2021/22. איל אליקים מחברת Zone7, שמתמחה בחיזוי פציעות של ספורטאים: "ככל שיש אימוני קדם עונה ארוכים יותר, כך מספר הפציעות בעונה יורד. ככל שהגוף מוכן יותר לקרבות של העונה, כך יהיו יותר ניצחונות במהלך העונה. לפגרה הקצרה והעונה הדחוסה היתה השפעה שלילית. אפשר לצאת מתוך נקודת הנחה שאת המצב הגופני הזה הרבה שחקנים יסחבו לתוך עונת 2021/22". או בקיצור, הקורונה כבר משפיעה באופן ישיר ושלילי על שלוש עונות כדורגל אירופי, והרשויות עדיין לא מגיבות כמו שצריך, כלומר הורדת משחקים והארכת זמני שיקום. ההפך, הן רק מקשות על הכדורגלנים את החיים עוד יותר.