כשהארי פגש את ג'ורדן: מה עובר על כוכב נבחרת אנגליה ביורו?
כשהארי פגש את ג'ורדן: מה עובר על כוכב נבחרת אנגליה ביורו?
הארי קיין רוצה להיות מייקל ג'ורדן וטום בריידי. כרגע הוא רחוק מאוד מזה. אבל האם משחק שמינית גמר נגד גרמניה זה הזמן המושלם להשתנות?
חודש לפני היורו, הארי קיין ישב עם פרשן סקיי ספורטס גארי נוויל ודיבר נרחבות על סדרת הנטפליקס שכולם ראינו לפני שנה: The Last Dance, הסדרה הדוקומנטרית על שנתו האחרונה של מייקל ג'ורדן בשיקגו בולס. "ראיתי את סדרת התעודה על מייקל ג'ורדן בנטפליקס וראיתי איך הוא פיתח את המשחק שלו ועשה הכול עבור קבוצתו. ראיתי את זה והחלטתי שאני הולך לעשות את זה בעצמי", אמר לנוויל.
על קיין אומרים שהוא כמעט ולא יוצא מביתו. שהוא כמעט ולא מבלה במסעדות ומועדונים. את הזמן החופשי שלו בערבים הוא מבלה עם אשתו וילדיו ובצפייה בספורט אמריקאי. הוא אוהב כדורסל ופוטבול. והוא במיוחד אוהב דמויות ספורט אמריקאיות כמו מייקל ג'ורדן, טום בריידי וטייגר וודס. הוא אוהב את האינדיבידואליזם שלהם, את הנחישות, מוסר העבודה ואת העובדה שהם מקור הכוח המנטלי של קבוצותיהם.
כשקיין חזר מהפגרה, המשחק שלו בהחלט הרגיש שונה. הוא כבר לא היה החלוץ שרק מסיים מהלכים של קבוצותיו. הוא רצה "להשפיע על הכול כמו מייקל ג'ורדן". הוא רצה למסור מסירות ארוכות ל"ווייד רסיבר" יונג מין סון - כמו טום בריידי. הוא רצה להיות הרבה יותר מכובש שערים מוכשר. וזה אכן מה שקרה. את עונת 2020/21 הוא סיים כמלך השערים ומלך הבישולים. לפניו, רק תיירי הנרי עשה זאת בפרמיירליג.
אבל טוטנהאם שלו כשלה. שוב לא זכתה בתואר. שוב לא העפילה לליגת האלופות. שוב הוחלף מאמן באמצע העונה. קיין, לפי הדיווחים, רוצה עכשיו לעזוב את טוטנהאם - מועדון שהוא נמצא בו כמעט 20 שנה. הוא בן 27, הוא לא רוצה לבלות את השנים הבאות שלו במועדון ששואף לבינוניות, בקבוצה שהוכיחה מספר פעמים שהיא לא עומדת בלחץ. הוא רוצה להיות אחד "מהגדולים" ולכן לא יכול לתת לקבוצה שלו להיות משקולות על שאיפותיו האישיות.
קיין - שכשפרץ לסצנה ב-2014/15 חשבו שהוא "שחקן של עונה אחת" - מוכיח את עצמו כל עונה מאז. הוא בדרך להפוך לאחד מהכובשים הגדולים בהיסטוריה של נבחרת אנגליה ובפרמיירליג. ואולם, ביורו שעבר וביורו הנוכחי נראה שהוא לא ממש מתפקד בתפקידו המרכזי בנבחרת האנגלית.
מאמן נבחרת אנגליה גארת' סאות'גייט רואה בהארי קיין כמנהיג של החבורה הצעירה למדי שבסגל שלו. לפי כתבים אנגלים קיין אפילו קצת בדיסטנס מהחברים הצעירים והמגובשים - כולם מעריצים ואוהבים אותו. ואולם, משחקי היורו האחרונים לא מסבירים למה הוא כל כך נערץ.
קיין בקושי נוגע בכדור. בקושי מקבל כדורים. הוא בקושי מגיע להזדמנויות - שלפי אלן שירר, חלוץ נבחרת אנגליה, "זה מדאיג הרבה יותר מאשר לא כובש שערים". במשחק נגד צ'כיה עוד היה סביר אבל במשחקים שלפני הוא לא הצליח בפעולות פשוטות כמו השתלטות על הכדור וכשל ברוב המשימות המורכבות יותר כמו כדרור קדימה ומסירות עומק.
אז למה זה קורה? האם קיין עייף אחרי עונת שיא? האם הוא לא מצליח להתמודד עם הלחץ? או האם זו בעיה טקטית? הרי אין לו בסגל שחקן כמו סון יונג-מין, איתו הוא מתואם בצורה מושלמת. התנועה של קיין ללא כדור בטוטנהאם יצרה הרבה שטחים מאחוריו שאליו רץ הקוריאני. זה משנה את הדינמיקה של ההתקפה כולה. ובמרכז הקישור, לשם קיין נודד, הוא כבר לא האלפא שמקבל את כל הכדורים והכול מסתובב סביבו כמו בטוטנהאם. יש שם את ג'ק גריליש או מייסון מאונט, פיל פודן ואפילו דקלן רייס. כולם שחקנים טבעיים יותר בעמדות העמוקות - רחוק מהשער.
בכדורגל נבחרות הכול שונה. גם השטח שנותר מאחורייך וגם השטח שסביבך. קיין פשוט לא נוגע מספיק בכדור. הוא כמעט ולא נכנס לרחבה ואחרי שלושה משחקים הוא אחד מהשחקנים הכי מאכזבים בטורניר.
ואולי הלקח של הארי קיין מצפייה במייקל ג'ורדן היה צריך להיות שונה. ג'ורדן, ללא ספק, דחף את חבריו לקבוצה לכיוון מצוינות. במעשיו, בעיקר, החדיר בהם מוטיבציה ומוסר עבודה. ואולם, ג'ורדן זכה באליפות רק לאחר שהבין כי הוא לא יכול לעשות הכול עבור קבוצתו. הוא היה צריך את הנוכחות של סקוטי פיפן לצידו; הוא היה צריך את המנהיגות של ביל קרטרייט; הוא היה חייב את ההגנה של דניס רודמן וגם את היכולת שלו לקלוט ריבאונדים. ג'ורדן ניצח בשני גמרים בזכות ג'ון פקסון וסטיב קר, שהתנועה החכמה שלהם ללא כדור ויכולת הקליעה שלהם - גרמו לג'ורדן לוותר על לעשות הכול ולשחרר להם את הכדור. גם ברגעים הלחוצים ביותר של המשחק. בשיאו מייקל ג'ורדן היה הקלע הכי יעיל במאני-טיים - אבל בשביל שזה יקרה, הוא היה צריך להתרכז במשימה הזו בעיקר. חבריו לקבוצה פינו לו את השטח כי סמכו בעיניים עצומות על יכולות הביצוע שלו. ג'ורדן - בניגוד ללברון ג'יימס, למשל - אף פעם לא היה זה שעושה הכול בהתקפה, אבל הוא עדיין היה השחקן הכי דומיננטי בכל הזמנים.
ייתכן שלפני שנבחרת אנגליה תתמודד נגד גרמניה בשמינית הגמר, היא תצטרך שהארי קיין יצפה שוב ב"הריקוד האחרון" ויסיק מסקנות אחרות בקשר לקריירה שלו.
