נאומי אוסקה מראה לכולם את הדרך
נאומי אוסקה מראה לכולם את הדרך
לאחרונה הודיעה שחקנית הטניס על פרישתה מווימבלדון בשל לחצים מנטליים כדי "להבריא את עצמה" לפני אוליפיאדת טוקיו. כך היא מהווה דוגמא, משום שספורטאים חייבים לעבור הכנה מנטלית לתחרות, וגם לחיים עצמם
כשנאומי אוסקה פרשה לפני כשבועיים מרולאן גרוס אמרה מרטינה נברטילובה כי "אני מקווה מכל הלב שהיא תהיה בסדר. כספורטאים, מלמדים אותנו לדאוג לגוף שלנו ולעיתים שוכחים את הפן הנפשי שנדחק הצידה".
כמו נברטילובה, ספורטאים מענפי ספורט שונים מיהרו להגיב לפרישה של אוסקה מהרולאן גרוס, עקב חרדה ולחץ שנובעים מהמגע עם התקשורת. הפרישה המפתיעה עוררה את השיח מצד אחד בנוגע ליכולת של ספורטאי תחרותי, בעיקר ספורטאי צעיר, לעמוד בלחץ, ומצד שני על הצורך בוויסות התקשורת במהלך תקופת התחרות עצמה.
אוסקה הודיעה בשבוע שעבר כי לא תתחרה בווימבלדון ותתמקד ב"להבריא עצמה" לפני אולימפיאדת טוקיו.
בשנים האחרונות יותר ויותר ספורטאים מדווחים על תחושות של חרדה ודיכאון. וזה אמור להפתיע אותנו. הרי ידוע מאז ומתמיד שפעילות ספורטיבית הינה "מרשם" מצוין להתמודדות עם בעיות מנטליות, מה שמעלה את השאלה מדוע ספורטאים סובלים מבעיות נפשיות באחוזים גבוהים יותר מאשר באוכלוסייה הכללית. למשל, מחקר מקיף אשר נערך בקרב ספורטאי המכללות בארצות הברית הראה שכ-30% מהספורטאים חוו דיכאון במהלך שנת לימודים אחת.
המחקרים גם מסכימים על כך שבמידה והספורטאי מגיע לספורט תחרותי עם רגישות כלשהי, הלחצים אותם הוא חווה במהלך הקריירה מעצימים את הסיכוי לכך שהדיכאון יתפרץ במוקדם או במאוחר.
וגם אם הספורטאי אינו מגיע עם רגישות כלשהי, ידוע הקשר החזק בין לחץ כרוני לאורך זמן אשר אינו מטופל עם תופעת הדיכאון. ספורטאי תחרותי חשוף ללחצים אינסופיים וכאשר אין לימוד והבנה של טכניקות לשם התמודדות יעילה עם לחץ, לאורך זמן הסיכוי לתחושות של דיכאון עולה.
לאור נתונים אלו, מה ניתן לעשות על מנת להכין ספורטאים להתמודדות יעילה עם מצבי לחץ שונים?
המודעות לחשיבות הכנה מנטלית בקרב מאמנים וספורטאים גדלה והתחזקה בשנים האחרונות. למרות זאת, נתונים מראים שרק כ-44% מהספורטאים משתמשים באסטרטגיות ובטכניקות פסיכולוגיות ומרביתם מיישמים את המיומנויות רק בזמן תחרויות. עובדה זו אינה מאפשרת מימוש אופטימלי של הכנה מנטאלית לשם ביצוע מיטבי. מימוש הפוטנציאל של ההכנה המנטאלית יכול להתקיים רק כאשר הוא מהווה חלק אינטגרלי מהכנה של ספורטאי הכוללת הכנה פיזית, טכנית, טקטית ופסיכולוגית.
2 צפייה בגלריה
ד"ר איריס אורבך היא ראשת התואר השני בפסיכולוגיה של הספורט במסלול האקדמי המכללה למינהל, יועצת ומלווה ספורטאים בתהליכים מנטליים
(אילנה ויינשטיין)
למרבית הצער, מאמנים וספורטאים אינם מודעים לפוטנציאל הטמון בעבודה פסיכולוגית שיטתית המשולבת כחלק מתכנית האימונים היומית ומשאר מרכיבי הביצוע עליהן מתאמן הספורטאי. אחת הסיבות העיקריות למצב זה הינו הפער הקיים בידע בין הפסיכולוגים לבין מאמנים/ספורטאים. העוסקים בפסיכולוגיה לא תמיד מבינים את הדרישות הגופניות שיש מהספורטאי, ומאידך המאמנים אינם מודעים למה שהם והספורטאים יכולים לקבל מהכנה מנטלית.
עיקרון התקופתיות
קו מנחה ליישום ושילוב ההכנה המנטאלית כחלק מהכנת ספורטאי הינו עיקרון התקופתיות. על פי עיקרון זה חשוב להבין את התקופה בה נמצא הספורטאי ועל פי התקופה, כך תהיה גם התאמה במיומנות המנטאלית המתאימה. למשל, בתחילת העונה, בתקופת ההכנה הכללית המטרה העיקרית של ההכנה הפסיכולוגית הינה לסייע לספורטאי להתמודד באופן יעיל עם העומס הגופני המצופה ממנו. לכן, פסיכולוג הספורט מתמקד בלסייע לספורטאי להתאושש מעומס האימונים הקשים ולחזק את המוטיבציה של הספורטאי, את הביטחון העצמי, ולעבוד על מטרות לעונה החדשה. בכדי להשיג מטרות אלו, הטכניקות הפסיכולוגיות כוללות הרפיה, מוסיקה מותאמת, הדמיה של מקומות רגועים, ותרגול באמצעות משוב ביולוגי. בנוסף, מעבר ללימוד המיומנויות בפני עצמן, נעשה שילוב של הטכניקות, למשל הרפיה והדמיה, הרפיה ומוסיקה, והרפיה ומשוב ביולוגי. וכך באופן הדרגתי מלמד פסיכולוג הספורט את הספורטאי כיצד להתמודד עם מצבי לחץ.
אחד מהמודלים אשר מיישמים את עיקרון התקופתיות בהכנה מנטאלית הינה גישת ה-LMA (למידה-התאמה-יישום) אשר יכולה לשמש כקו מנחה וכמסגרת תאורטית המשלבת את ההתערבות המנטאלית בתוך תכנית האימונים הכללית של הספורטאי. אחת החוזקות העיקריות של גישה זו הינה לימוד המיומנויות המנטליות תוך כדי חשיפה לסולם לחצים הדרגתי על מנת להכין את הספורטאי למצבים בהם הוא יידרש להתמודדות עם מצבי לחץ גבוהים במיוחד.
אין לדעת האם אוסקה עובדת עם פסיכולוג ספורט אשר מבין את החשיבות של עבודה מנטלית סיסטמתית לאורך זמן. אין ספק שהיכולת של אוסקה, או כל ספורטאי תחרותי צעיר אחר, להתמודדות עם לחץ, הינה יכולת אשר ניתנת לרכישה ולאימון. על מנת שנוכל להימנע ממקרים מצערים כפי שחוותה נאומי אוסאקה, יש להתייחס למפגש עם התקשורת כאל מצב לחץ אשר הינו חלק מ"העולם" של הספורטאי. כפי שאנו מכינים את הספורטאי להתמודדות עם לחץ תחרותי כך יש להכין את הספורטאי להתמודדות עם לחץ תקשורתי.
ד"ר איריס אורבך היא ראשת התואר השני בפסיכולוגיה של הספורט במסלול האקדמי המכללה למינהל, יועצת ומלווה ספורטאים בתהליכים מנטליים
