פרשנותקריסת הסופרליג: איך זה קרה? ומה יקרה הלאה?
פרשנות
קריסת הסופרליג: איך זה קרה? ומה יקרה הלאה?
"פארסה", "התפוררות", "ברדק" - אלו רק חלק מההגדרות לתיאור מה שקרה למועדוני הכדורגל החזקים ביותר השבוע. הסופרליג שקמה לתחייה ביום ראשון בלילה, נעלמה כלא היתה לאחר שתי יממות, והותירה בעיקר שיעור איך לא לנהל משבר. אבל הבעיות הגדולות של הכדורגל עדיין כאן
"פארסה", "התפוררות", "ברדק" - אלו רק חלק מההגדרות לתיאור מה שקרה למועדוני הכדורגל החזקים ביותר השבוע. הסופרליג שקמה לתחייה ביום ראשון בלילה, נעלמה כלא היתה ביום שלישי בלילה.
לחץ עצום - מצד אנשי מקצוע, שחקנים, אוהדים, התאחדויות הכדורגל, אופ"א, פיפ"א, בעצם כולם - הופעל על ששת הבעלים של הקבוצות האנגליות, שחתמו על הקמת הליגה הסגורה. הם נטשו אחרי 48 שעות מלידתה.
הפארסה הובילה, בין השאר, להתפטרותו של אד וודוורד, היו"ר של מנצ'סטר יונייטד בשמונה השנים האחרונות. וודוורד, בנקאי לשעבר, הוא אחד מהיוזמים להקמת הסופרליג. לפי הדיווחים שחקני מנצ'סטר יונייטד, אמרו לו שהם לא מוכנים לקיום הסופרליג וינקטו צעדים נגדו אם לא יתפטר. אז הוא עזב. הפרשה הובילה גם להפגנות ענק אמש של אוהדי ארסנל נגד הבעלים סטן קרונקי. הם דורשים שימכור את המועדון שלהם.
פרשנים ועיתונאים בריטים מדווחים שהכישלון בהקמת הסופרליג עשוי גם להוביל למכירת של מועדוני כדורגל שהשתתפו ב"ניסיון ההפיכה" הכושל. ליברפול היא השם הבולט ביותר בהקשר הזה.
הסיבות לכישלון המהדהד - שהוא גם של בנק ג'יי.פי מורגן שעמד מאחורי מימון המהלך - הן רבות. בנק טענו ש"לא קראו נכון את ההתנגדות" והמניות שלו איבדו 2% משוויין השבוע.
"12 המלוכלכות"
ייתכן מאוד שהכל קרס בגלל שהבעלים והנשיאים של "12 המלוכלכות" שהקימו את הסופרליג, לא דיברו עם אף אחד בתוך המועדונים שלהם לפני ההכרזה, לא גייסו שותפים מלבד בנק ההשקעות האמריקאי, לא היו מודעים לתדמיתם וכוחם האמיתי והודיעו על הקמת הליגה באופן רשמי בתזמון המשונה - לקראת סוף העונה ובצורה של פצצה לילית. הם עשו זאת למרות שלא הצליחו לייצר חזית אחידה בינם לבין עצמם. אז איך היו יכולים לייצר אחדות בתוך המועדונים שלהם?
הבעלים של הקבוצות שקיבלו את ההחלטה בקושי תיקשרו אותה למישהו. לא למאמנים, לא לשחקנים, לא לעובדי המועדון, לא לאוהדים ברחבי העולם. ולא ראיון טלוויזיה של פלורנטינו פרס בחצות הלילה בספרד זה לא "לתקשר" ולהסביר את ההחלטה. יש לציין שפרס, נשיא ריאל מדריד, ואנדראה אניילי, נשיא יובנטוס, היו התומכים העיקריים בהקמת הסופרליג - אבל לפי מה שמדווח מתוך המועדונים האחרים, הם גם לא היו מוכנים לספוג את האש הציבורית ונתנו לכל קבוצה בסופרליג להתמודד עם התגובה הנגדית החריפה לבדן. זה באמת שיעור באיך לא לנהל משבר.
כמו כן, נראה שחוסר היכולת של הקבוצות לגייס את באיירן מינכן ופריז סן ז'רמן ליוזמה, הותירה קלפים חזקים למדי בידי אופ"א. באיירן מינכן ודורטמונד קראו את הסיטואציה טוב יותר, ראו שהתוכנית הכלכלית של הסופרליג לא איתנה מספיק ושההתנגדות בקהל הגרמני עצומה. הן ויתרו. פריז סן ז'רמן הריחה הזדמנות לחזק את מעמדה באופ"א ופיפ"א לקראת מונדיאל 2022 ובחרה צד ברור. עכשיו נאסר אל חאליפי, נציג הבעלים של פריז סן ז'רמן, הוא ראש ה-ECA ׁ(ארגון המועדונים האירופאיים) במקומו של אנדראה אניילי. כמו כן, חוקי הפייר פליי הפיננסי ישתנו ויאפשרו לקטארים "להתפרע" עם רכש והחוזים. זה אולי יעזור לשמר את קיליאן אמבפה וניימאר בפריז, בעוד שריאל מדריד וברצלונה נותרו ללא הכסף של ג'יי.פי מורגן שהיה מסייע להן לכסות חובות עתק. שחמט פוליטי-ספורטיבי של קטאר.
המחאות הרבות והביקורות מכל הכיוונים - אוהדים, שחקנים, מאמנים וכל המועדונים שלא זומנו לסופרליג - הובילו את צ'לסי ומנצ'סטר סיטי - שני מועדונים שהמוטיבציה של הבעלים שלהם אינם רווחים כספיים אלא אסטרטגיים-פוליטיים-תדמיתיים - לנטוש את היוזמה. מיד לאחר מכן, שאר הקבוצות ניהלו דיון לילי, שבסופו כל שש הקבוצות הגדולות באנגליה הודיעו על פרישה מהסופרליג. ארסנל אף התנצלה באופן מיידי בפני האוהדים על המעשה, וביום שאחרי המנכ"ל שלה טלפן לכל קבוצות הליגה כדי להתנצל אישית על הנעשה. כל מנהלי הטופ 6 הודחו מתפקידיהם בוועדות השונות של הפרמיירליג. ובשבוע הבא אופ"א והליגות יודיעו על עונשים וסנקציות נוספות.
פחות מ-24 שעות לפני שהכל התפורר לו בידיים, פרס אמר: "החוזים עם הסופרליג הם מחייבים. אף אחד לא יכול לעזוב. כולנו נעבוד ביחד. כל המועדונים חתמו על החוזה ביום שבת. אין שום בעיה". הוא צודק שכנראה לא היו בעיות משפטיות בהצעה והיה מספיק כסף כדי להתחיל את הליגה אבל כנראה שהיו הרבה בעיות אחרות. הליגה, החליטה באופן רשמי "לעצב מחדש את הפרויקט".
ללא גיבוש
ספק עם מובילי הפרויקט עצמם יצליחו להגיע למהלך של "גיבוש מחדש של הפרויקט".
במסמכי הסופרליג נכתב, למשל, שהליגה חייבת להישאר פתוחה ולאפשר לקבוצות להצטרף אליה אבל זה אף פעם לא הובהר לכלל קהילת הכדורגל, שהבינה כי הליגה תהיה אקסלוסיבית. סתם, לשם השוואה - בפורמט החדש של ליגת האלופות של אופ"א גם יהיו קבוצות "מורשת" בטורניר (קבוצות שלא העפילו יקבלו סוג של מניית זהב בטורניר). וזה עבר בשקט. כאמור, זה נראה שכל הרעש וההתנגדות שנכנסו לוואקום שהותירו בעלי "12 המלוכלכות", גרמו לכל הקבוצות שהאינטרס של הבעלים שלהן אינו כספי, לחשוב מחדש על הכל. למשל, איך רומן אברמוביץ', למשל, יכול לנטוש את ליגת האלופות כשהאחרונה מקבלת חסות משמעותית מחברת הנפט הממשלתית לרוסיה? האינטרס שלו בהחזקת צ'לסי הוא להגן עליו מפני ולדימיר פוטין, אז הוא יגיד לגזפרום שהוא טוב מדי בשביל לשחק בליגה שהיא מעניקה לה חסות?
הנסיגה מרעיון הסופרליג, שההשלכות שלה עוד יהיו גדולות, נראית כניצחון של אופ"א ושל האוהדים (בעיקר האנגלים). ואולם, יש לזכור שהכדורגל האירופי עדיין עומד בפני אתגרים עצומים. חוסר תחרותיות, חובות עתק, הכנסות קורסות ודמויות מפוקפקות ששולטות במועדונים עדיין כאן. והרעיון ממש לא מת כמו הגרסה המעוותת המוקדמת שלו. הקבוצות הגדולות לחצו על "כפתור הפצצה הגרעינית" בתזמון לא נכון. בפעם הבאה הכל עשוי להיות שונה.
