פרשנותההתמוטטות של כריסטיאן אריקסן היא תמרור אזהרה לענף הכדורגל
פרשנות
ההתמוטטות של כריסטיאן אריקסן היא תמרור אזהרה לענף הכדורגל
יש לחקור מדוע יותר ויותר כדורגלנים סובלים מבעיות לב - למרות העלייה במודעות לאורח חיים בריא; האם למספר המשחקים ההולך וגדל יש קשר לכך?
התמונה של שחקני דנמרק מתאספים סביב כריסטיאן אריקסן, כוכב נבחרתם, כדי שהעולם לא יראה את ההחייאה שעבר, תישאר עם אוהדי כדורגל לנצח.
העובדה שאריקסן ירד מהמגרש בהכרה וניצל היא סיבה למסיבה. צריך לברך את הצוות הרפואי שפעל בצורה מצוינת, מהירה ומצילת חיים.
לא ידוע כעת למה אריקסן התמוטט. לא ברור אם יוכל להמשיך בקריירה. אבל הוא חי - וזה מה שחשוב. הדבר הכי חשוב. אבל גם חשוב לבחון למה זה קרה. למה אריקסן קרס ולמה כדורגלנים בשיא הבריאות שלהם מתמוטטים ככה.
בעשור האחרון (מ-2011) מתו יותר מ-60 כדורגלנים על המגרש. בעשור שלפני מתו כ-40. בין 1991 ל-2000 מתו פחות מ-20 ובעשור שלפני מתו פחות מעשרה.
על פי מחקרים שפרסם בלוג הכדורגל The Daisy Cutter ב-2013, עד שנת 1990 כ־11% ממקרי המוות על המגרש בבריטניה היו קשורים לבעיות לב. מ־1990 השיעור הזה צמח לכמעט 100% מכל מקרי המוות.
בעולם, עד 1990 כ־24% ממקרי המוות על המגרש היו קשורים לבעיות לב. מאז - כ-75% ממקרי המוות קשורים באופן ישיר ללב, והיתר - לפעילות לא סדירה של הלב שהובילה לבעיות אחרות שגרמו למוות.
זה אומר כמה דברים. הראשון: הצליחו לצמצם את רוב גורמי המוות במגרשי הכדורגל שאינם בעיות לב. השני: הרבה יותר כדורגלנים סובלים מבעיות לב - וזאת אף שאמצעי מניעה, הכוללים בדיקות לב תכופות, הרבה יותר שכיחים. אגב, התופעה ייחודית לכדורגל ולא לענפי ספורט אחרים.
הבעיה מתחילה, כך נראה, מכך שרשויות הכדורגל לא עשו עדיין בדיקה מקיפה לגבי סגנון החיים של כדורגלנים מאז שנות התשעים, אז הכדורגל הפך ליותר עסק מאשר משחק.
על פניו, מוזר שכדורגלנים מודרנים סובלים יותר מבעיות לב. אחרי הכל, בעבר שחקנים רבים היו מעשנים באופן קבוע ואוכלים בשר אדום לצד צריכת אלכוהול גבוהה. כיום, הכדורגלנים הם סופר־אתלטים עם דיאטות מותאמות ל-DNA של הבקטריות במעיים שלהם, אימוני כושר מדעיים ואורח חיים בריא. הם גם עוברים הרבה יותר בדיקות מקיפות ומאוד מודעים לגוף שלהם. דווקא הם, השחקנים המודרנים, מתים יותר על המגרש מהתקפי לב.
למה?
האם הלחץ גדל בצורה בלתי רגילה בגלל הכסף הגדול שמעורב במשחק? האם יש כאן בעיית תרופות, שלא לומר חומרים משפרי ביצועים? או האם מדובר על כך ששחקנים סובלים מהמשחק עצמו? יותר מדי משחקים, יותר אינטנסיביות, יותר מדי אימונים והרבה יותר מדי לחץ - פיזי ונפשי?
בנוסף, הם רצים קילומטרז' יותר מכל ספורטאי אחר. הם רצים 100% יותר ספרינטים מאשר רצו בתחילת העשור הקודם. העונה - בגלל שדחסו את כל המשחקים לזמן קצר - הכדורגלנים שיחקו 80% מהמשחקים כשהם "באזור האדום", כלומר בסכנת פציעה. כשהם תשושים. רואים את התשישות הזו בבדיקות דם. היא רפואית. לא מנטלית.
הרשויות לא עשו שום בדיקה של בעיות הלב של כדורגלנים. אבל זה הכרחי. חשבו על זה, רצים מקצוענים לא ירוצו יותר משני מרתונים תחרותיים בשנה; רופאי לב ממליצים לא לרוץ יותר מ-10 ריצות תחרותיות ארוכות (חצי מרתון ומעלה) בשנה. רופאי כדורגל אומרים שיותר מ-30 משחקים בשנה זה לא בריא. ועדיין, מספר המשחקים רק עולה.
חייבים לבדוק את הקשר הזה בין סביבת העבודה של הכדורגלנים לבעיות הלב שלהם.
חייבים - כדי למנוע את מקרה המוות הבא של כדורגלן.
