האסטרטגיה של מנצ’סטר סיטי: כסף מהיר, משחק איטי
האסטרטגיה של מנצ’סטר סיטי: כסף מהיר, משחק איטי
השנה מנצ’סטר סיטי השנה מתבססת על השקעות אדירות מאבו דאבי לצד משחק סטטי ומחושב. זה הופך אותה לפייבוריטית לזכייה בליגת האלופות, גם אם ויתרה על מדליית ההגינות הספורטיבית
ביריבות ספורטיבית ברמה גבוהה, הפרטים הקטנים מכריעים משחק. והחוכמה היא לא לדעת מה הפרט הקטן שעשוי להכריע את המשחק, אלא להסתיר את העובדה שאתה יודע זאת ואז לדעת מתי 'להפעיל' אותו בשביל להשיג יתרון.
אנחנו רגע לקראת גמר ליגת האלופות שיתקיים בשבת בין מנצ’סטר סיטי לבין צ’לסי, קבוצות ששיחקו שלוש פעמים זו נגד זו. "כשאתה משחק כמה פעמים נגד אותה קבוצה, התחושה היא כמו פלייאוף בכדורסל", אמר לפני כמה שנים שנים פפ גווארדיולה, מאמן מנצ’סטר סיטי. "אתה עושה משהו אחד, הם מגיבים לו, אתה מגיב בצורה אחרת". צ'לסי ניצחה את סיטי בפעמיים האחרונות שנפגשו העונה: בחצי גמר הגביע ובליגה. אולם, התחושה מהמשחקים הללו היתה שגווארדיולה לא חושף את מה שהוא הבין על צ'לסי. אבל לקראת הגמר חייבים לתת לו יותר קרדיט על העבודה הטקטית המרשימה שעשה העונה.
גווארדיולה — מחלוצי הלחץ הגבוה, כלי טקטי ששינה את פני המשחק בעשור האחרון והפך אותו למהיר וסוער יותר — הדריך את שחקניו דווקא לכדורגל איטי והגנתי.
הוא דיבר על כך במסיבת עיתונאים לאחרונה. "בספטמבר, אחרי שהובלנו על לסטר סיטי 0-1 בבית, רצינו להבקיע עוד”. אבל “כשהיריב משחק עמוק ובונה על מתפרצות, צריך להיות יותר סבלני. אם אתה לא סבלני, זו טעות גדולה". אחרי המשחק (שסיטי הפסידה בו 5-2) פפ הבין שהקבוצה שלו צריכה להוריד הילוך ולמנוע מהיריבה לעקוץ אותה.
פיל במגרש
כמאמן, פפ היה צריך להרגיע את הסוסים שלו יותר מבדרך כלל. באווירה כזו, איטית יותר, שחקנים שמייצרים "פאוזות" במשחק הם קריטיים: מקבלים את הכדור, יודעים להחזיק בו ולשחרר אותו בזמן הנכון (תחשבו צ'אבי, אנדרס אינייסטה או דויד סילבה). לכאן נכנס "האס" של העונה הזאת של סיטי: לא הבאתו של הבלם המחונן רובן דיאס, שהוסיף הרבה פלדה להגנה הרכה מעט של סיטי, אלא פיל פודן — הילד מסטוקפורט, שנהפך ליורשו של דויד סילבה בסיטי באופן רשמי. היכולת של פודן להגביר ולהאט את הקצב, עם הכדור ברגל, היא מופלאה. קווין דה בריינה הוא המנהיג ההתקפי של הקבוצה, היוצר המרכזי, אבל גם שחקן שקצת מתקשה "להאט" כשצריך. פודן, לעומת זאת, יכול להביא אליו שניים, שלושה, ארבעה שחקני יריב, לשמור את הכדור אצלו ולשחרר את הכדור לשחקן שיודע לנצל את השטחים הפנויים משחקני הגנה.
השיטה החדשה של פפ אולי לא גורמת לקבוצה להיראות כאילו היא תוקפת גלים־גלים, אבל המספרים מראים שיש פער עצום בין מספר ואיכות ההזדמנויות שהיריבות מגיעות אליהן לאיכות ומספר ההזדמנויות שסיטי מגיעה אליהן.
סיטי, אף שאינה מגיעה להרבה הזדמנויות — רק מקום שישי באירופה בשערים צפויים — מובילה את אירופה בהפרש שערים צפויים ל־90 דקות. סיטי רושמת, בכל משחק, 1.2 שערים צפויים יותר מהיריבה. זה לפחות 10% יותר מאשר כל יריבה אחרת באירופה.
בעקבות הכוח הרך
אבל טקטיקה היא לא הכל. הדומיננטיות האנגלית בליגת האלופות העונה מלמדת יותר על כך שהקבוצות הבריטיות נהפכו לכלי משחק אסטרטגי גיאו־פוליטי של עשירי תבל ובתי מלוכה מהמזרח התיכון. את צ'לסי אנו מכירים שנים. מאז שב־2003 האוליגרך הרוסי ישראלי רומן אברמוביץ' רכש את הקבוצה, הוא השקיע בה יותר ממיליארד ליש"ט והפך אותה לאחת הקבוצות הגדולות בבריטניה ובאירופה. זה גמר גביע אירופה השלישי של אברמוביץ'.
מנצ'סטר סיטי מגיעה לגמר ליגת האלופות הראשון שלה כחלק מתוכנית־על של איחוד האמירויות בכלל ואבו דאבי בפרט: את כל הכסף מספק מנסור בן זאיד אל נהיאן, שייח' מנסור, מהדמויות הפוליטיות והכלכליות החשובות באב דאבי, ואחיו של השליט ח'ליפה בן זאיד אל נהיאן. סיטי היא חלק מאסטרטגיית "הכוח הרך", שגם הנסיכות היריבה, קטאר, אימצה בשנים האחרונות. ההנחה היא שהשקעות במוסדות אירופיים כמו קבוצות כדורגל (או יצירות אמנות, אוניברסיטאות ונדל"ן) יהפכו את הנסיכות למשמעותית יותר למערב, מה שמספק הגנה מול מדינות הענק במפרץ הפרסי, מסייע לה לפתח קשרים עסקיים ופוליטיים וגם מספק "הלבנת תדמית" למדינה שמפרה זכויות אזרח ואדם על בסיס קבוע.
סיטי היא בבעלות אבו דאבי דרך חברת City Football Group, שחלק מבעלי המניות שלה הן חברות השקעה אמריקאית וסינית . יש לחברה־האם 10 קבוצות כדורגל בבעלותה והיא מגלגלת יותר מ־630 מיליון ליש"ט.
סיטי, שזכתה באליפות השנה, מצויה כבר שנים במאבק משפטי נגד אופ"א והפרמיירליג לגבי חוקיות ההשקעות "החיצוניות" בה של חברות מאבו דאבי וגם של חברות קש כפי שהראו מסמכים שפורסמו בפוטובל ליקס.
בכל מקרה, בעידן הפייר פליי הפיננסי, שמחייב את הקבוצות לחיות לפי היכולות הטבעיות שלהן, אבו דאבי היתה חייבת לגלות "יצירתיות" כדי להשקיע את הכספים הגדולים בקבוצה שלה. וכך עשתה. אופ"א הענישה אותה בהרחקה מליגת האלופות, אבל בשנה שעברה בית המשפט הגבוה לצדק בספורט (CAS) ביטל את העונש.
