האם ברצלונה יכולה לרכוש את ארלינג הולאנד?
האם ברצלונה יכולה לרכוש את ארלינג הולאנד?
התשובה: כרגע לא. בעתיד הקרוב אולי כן. אבל האם הדבר הנכון לעשות הוא לקחת כסף שאין כרגע, כדי להשקיע 180 מיליון יורו בשחקן שעשוי להיות אחד מהטובים בכל הזמנים, במקום בכמה שחקנים שהקבוצה חייבת?
בראיון שנערך לאחרונה בסקיי דויטשלנד, נשאל קרל היינץ רומינגה, נשיא באיירן מינכן, על החובות של הקבוצות הגדולות בעולם. תשובתו היתה על ברצלונה. "אני לא הייתי יכול לישון כמו שצריך אם באיירן מינכן היתה סוחבת איתה חוב כמו ברצלונה" אמר. "אני לפעמים קורא על החוב של ברצלונה בזמן ארוחת הבוקר וכמעט נחנק".
בעיתונים - בעיקר הספרדים - חוזרים וכותבים על כך ש"ברצלונה רודפת" אחרי החתמת חלק מהשחקנים המבטיחים בעולם: ארלינג הולאנד וקיליאן אמבפה. אבל כשמסתכלים על המספרים, ואחרי שכמעט נחנקים מארוחת הבוקר - זה נראה כמעט בלתי אפשרי עבור ברצלונה להחתים מישהו מהקליבר של הולאנד ואמבפה בשנים הקרובות.
החוב, לפי המספרים, עומד על 1.2 מיליארד יורו. השווי של המועדון כולו עומד על כ-4 מיליארד יורו. כך שהחוב עומד על 30% מהשווי של המועדון. חוב הנטו עומד על כ-500 מיליון יורו. בהשוואה לבאיירן מינכן, החוב של הבאוורים עומד על פחות מ-1% מהשווי של הארגון, שעומד על כ-3 מיליארד יורו.
ריאל מדריד, היריבה הגדול של ברצלונה, בעלת חוב של כ-900 מיליון יורו אך החוב נטו (ביחס לעתודות המזומנים) עומד על כ-355 מיליון יורו. המועדון שווה בסביבות 3.5 מיליארד יורו. בניגוד לברצלונה, ריאל מדריד לא רשמה הפסד כספי בעונה האחרונה, סיימה עם תקציב מאוזן, ויש לה גם יותר נכסים למכירה.
ואולם, החוב הגולמי הוא פחות בעיה של ברצלונה כמו העובדה שכ-77% מהחוב צריך להיות מוחזר לנושים בטווח הקצר - בשנתיים, שלוש הקרובות. כאשר חלק מהנושים הם גם מועדוני כדורגל אחרים. ברצלונה, למשל, עדיין חייבת כסף לדורטמונד על רכישת עוסמאן דמבלה - מה שהוביל לדיווחים על כך שדורטמונד מסרה לבארסה שאם היא רוצה לנהל משא ומתן על ארלינג הולאנד, שקודם כל תכסה את החוב.
קסם או תרגיל פיננסי
חאבייר טבאס, נשיא הליגה הספרדית, אמר לאחרונה שברצלונה וריאל מדריד יצטרכו "קסם" כדי לרכוש את הולאנד או אמבפה. בטח כשהתחרות על הכישרונות הללו הן קבוצות עם מימון בלתי נגמר מהמפרץ הפרסי. ריאל מדריד, כאמור, במצב פיננסי טוב יותר, אולם, ז'ואן לאפורטה הנשיא הנבחר של ברצלונה, בטח יודע למה טבאס מתכוון.
לאפורטה, שנבחר בחודש שעבר להיות נשיא ברצלונה בפעם השנייה, קיבל את ברצלונה במצב נורא ואיום גם בתחילת המאה הנוכחית. ב-2003 הוא היה צריך להתמודד עם קבוצה שהפסידה 72 מיליון יורו בעונת 2002/03 והיתה בחוב של יותר מ-186 מיליון יורו. אולם אז ברצלונה לא מיצתה אפילו 10% מפוטנציאל ההכנסות שלה. הקבוצה הכניסה פחות מ-130 מיליון יורו, כשהקבוצה המכניסה בעולם בזמנו, מנצ'סטר יונייטד, הכניסה יותר מפי 2 ממנה. כיום ברצלונה הגיעה לסוג של מיצוי ההכנסות המסחריות ורק החוב שנותר מרכישת דמבלה, פיליפ קוטיניו ואנטואן גריזמן עומד על כ-130 מיליון יורו. כך שלאפורטה לא יכול להוביל מהפכה מסחרית ומקצועית שתניב גידול עצום בהכנסות, שיסייע בכיסוי החוב - כפי שעשה ב-2003.
מה הוא כן יכול לעשות? לאפורטה, לפי הדיווחים, קרוב להשגת הלוואה של כ-500 מיליון יורו בריבית של בין 3% ל-4% מגולדמן זאקס. הכסף הזה, לפי הערכות, יילך בעיקר להשלמת פרויקט Espai Barca, שיפוץ קאמפ נואו והאזור בעלות של יותר מ-1.25 מיליארד יורו לפי הדיווחים. לפי הדיווחים, את החוב הזה לגולדמן זאקס ברצלונה תתחיל להחזיר ב-2024/25, אז השיפוץ אמור להסתיים והקאמפ נואו אמור להניב הכנסות הרבה יותר גבוהות עם יותר מ-100 אלף אוהדים בכל משחק. לאפורטה גם בונה על הסדרת חלק מהחובות ל-30 השנים הבאות - אך לא ברורים תנאי ההחזרים ומחיר הריביות. בארסה, כרגע, מקבלת ייעוץ מגולדמן זאקס.
כדי להביא את 100 אלף האוהדים צריך שמות גדולים וקבוצה מנצחת. בשביל זה צריך כסף גדול. וכאן המילכוד של בארסה. כשלאפורטה נכנס בפעם הראשונה לתפקיד נושא הבאתו של רונלדיניו, עוררה עניין רב וסימלה את השיקום המקצועי והכלכלי של ברצלונה. הבאת כוכבים גדולים יכולה להיות מאוד "כלכלית" כפי שברצלונה בעצמה הוכיחה בקדנציה הראשונה של לאפורטה. הלוואה בתנאי הריבית הנוכחיים לרכישת שחקנים היא אפשרית - אך רכש גדול, כפי שברצלונה הראתה בשנים האחרונות, אינו בהכרח הצלחה. ההפך. הרכש הגדול יכול ליצור בורות עצומים שקשה לכסות.
כלומר, רכישת הולאנד ב-180 מיליון יורו (המחיר שדורטמונד רוצה על הנורבגי, לפי הדיווחים) עשויה לעורר עניין רב ולהביא גם הכנסות גבוהות והצלחות מקצועיות לעשור הבא. אבל פציעה שלו עלולה להקריס את כל מודל החזר ההלוואות - וזה הימור שעשוי להיות מסוכן מדי עבור מועדון שחייב יותר מ-1 מיליארד יורו ואין לו בעלים אחד שיכול לכסות חובות והפסדים (ברצלונה בבעלות חברי מועדון).
יצירתיות לפתרון הפלונטר
ברצלונה הפסידה בעונה שעברה כמעט 100 מיליון יורו (97 מיליון יורו). הסיבה העיקרית להפסדים היתה הקורונה וההוצאות המופרזות על שכר ורכש. ממרץ שעבר האיצטדיון והמוזיאון לא מניבים דבר למועדון. המועדון הכניס בעונת 2019/20 כ-855 מיליון יורו (הצפי היה 1.047 מיליארד יורו). המועדון הצליח להגיע להסכמים על הורדת כ-80 מיליון יורו משכר השחקנים בתמורה לחתימה על חוזים לטווח הארוך, אבל עדיין משלם מעל 70% מההכנסות לשחקנים - שזה מעל השיעור המותר לפי החוקים הפיננסים של לה ליגה. ליאו מסי, שמרוויח יותר מ-70 מיליון יורו בשנה, מסיים את החוזה שלו בקיץ. זה עשוי לפתור חלק מהבעיה אבל אם הוא ימשיך במועדון כפי שלאפורטה הבטיח - הוא לא יסכים לפתע פתאום להיות שחקן של 10 מיליון יורו ברוטו בשנה.
לאפורטה כבר מראה יצירתיות בניסיון לפתור את הפלונטר הזה. ברצלונה עשויה למכור חלק מהנכסים הדיגיטליים שלה (האתר, למשל), זכויות מרצ'נדייז ומחלקות חינוך ומחקר. לפי פרסום בבלומברג, בברצלונה חושבים שההכנסות מהנכסים יגיעו בשיאם לכ-380 מיליון יורו עם רווח של כ-210 מיליון יורו. יש גם דיווחים על מכירת נדל"ן ואולי חלקים מהאקדמיה. אבל גם החישובים הכי אופטימיים לא מנבאים שממכירת הנכסים הללו יגיעו הכנסות משנות גורל לטווח הקרוב. וגם ההכנסות שלאפורטה יצליח לגרד ממשקיעים אמריקאים או אסייתיים לא יספיקו לפרויקט בניית הקבוצה מחדש, בטח לא כשבסגל יש לפחות 10 שחקנים שבקרוב צריך להחליף או להיפטר מהם, כשאף אחד מהם לא יניב רווח בשוק העברות השחקנים הנוכחי.
עם זאת, ייתכן מאוד שברצלונה כבר עלתה על הדרך הנכונה לשיקום כלכלי ומקצועי. בעקבות פציעות וכישלונות של הרכישות היקרות, שחקנים צעירים ותוצרי האקדמיה של ברצלונה תפסו העונה את מקומם בהרכב ועושים עבודה טובה מאוד. אוסקר מינגסה, רונלד אראוחו, פרנקי דה יונג, טרינקאו, פדרי, ריקי פוץ' ואנסו פאטי (אם יתמודד היטב עם הפציעות שהשביתו אותו לאורך העונה), הם שחקני שלד צעירים ומאוד מבטיחים. סביבם, עם רכש נכון ומקצועי, אפשר לבנות קבוצה מצוינת.
האם יהיה נכון לקחת כסף שאין כרגע כדי להשקיע בשחקן שעשוי להיות אחד מהטובים בכל הזמנים? כלומר, לאפורטה ואנשיו יצטרכו לשאול את עצמם האם שווה להשקיע 180 מיליון יורו בשחקן אחד במקום ב-10-5 שחקנים שהקבוצה חייבת.
