האם כסף הוא מקור המוטיבציה הנכון לספורטאים מקצועיים?
כשבעלים מתלונן על שכרם של שחקניו, כמו משה חוגג, הוא בעיקר צריך להתבייש שלא הצליח לייצר סביבת עבודה ומוטיבציה שאינן קשורות בכסף. זה נכון ל-NBA, זה נכון לבית"ר ירושלים וזה נכון לכלכלה
בשבוע שעבר ויתר בלייק גריפין על 13 מיליון דולר כדי לעזוב את דטרויט פיסטונס ולהצטרף לברוקלין נטס, שם ישחק עבור שכר מינימום של שחקן ותיק בליגה.
- תקרת שכר בכדורגל - עכשיו
- ביום שאחרי: איך ב-NBA מתכננים להתחיל את עונת 2020/21?
- יומן פגרת קורונה: אולי התפרצות הנגיף תוליד תקרת שכר?
על פניו זה לא אקט אלטרואיסטי מיוחד. גריפין הרוויח כמעט 230 מיליון דולר בקריירה שלו. כמו כן, הוא מצטרף לשורה ארוכה של שחקני NBA וכוכבי ספורט אמריקאים שוויתרו על כסף כדי לשחק במקום טוב יותר עבורם.
טום בריידי הוא הכוכב המפורסם ביותר שמדי שנה ויתר על הסכום שהוא שווה באמת כדי שתהיה לו קבוצה טובה יותר מסביבו. גם לברון ג'יימס, קווין דוראנט, דירק נוביצקי, סטף קרי ואחרים לקחו במהלך הקריירה שלהם פחות כסף ממה שהיו שווים באמת כדי להתאים את תקציב השכר של קבוצתם לתקרת השכר הנהוגה בליגות האמריקאיות.
בכדורגל, בגלל שאין תקרת שכר, כוכבים לא "צריכים" לוותר על כסף כדי להמשיך בקבוצה טובה, אבל היו מקרים של כוכבים גדולים שוויתרו על נתחים משמעותיים בשכרם כדי לעזור לקבוצה שלהם להתמודד עם משבר כלכלי.
בלייק גריפין, כדורסלן אמריקאי צילום: איי פי
ככל הנראה נראה גם את ליאו מסי, מוותר על שכר עצום כדי להמשיך בברצלונה תחת הנשיא חדש/ישן ז'ואן לאפורטה. ייתכן שגם כריסטיאנו רונלדו יוריד משכרו המובטח לו כדי להשתחרר מחוזהו ביובנטוס ולחתום בקבוצה שמתאימה לו יותר.
ולכן, כאשר משה חוגג, הבעלים של בית"ר ירושלים, מתח השבוע ביקורת על השכר ששחקניו מקבלים, הוא פספס בגדול. חוגג צייץ אחרי הדחת בית"ר ירושלים את האכזבה שלו משחקני הקבוצה: "5 בכירי המשתכרים בבית"ר מרוויחים יותר מ-24 שחקני אשדוד, מילא היה קצת נחת, לא מגיע לאוהדים ולא מגיע למשפחה שלי את כל האכזריות הזו. הלב נשבר כל שבוע". מבלי בכלל להתייחס לזריקת האחריות על שחקנים וצוות שהוא בחר ומנהל, חוגג טועה בכך שהוא טוען שיש קשר בין כסף לרצון ומוטיבציה.
קורולציה חלשה בין שכר למוטיבציה
סביר להניח שבעקבות הקורונה והמצב הכלכלי בכדורגל האירופי והישראלי, שלא נראה שיתאושש בשלוש השנים הקרובות לפחות, שחקנים אחרים יתבקשו להתאים את דרישות השכר שלהם לזמנים החדשים. כמו כן, סביר להניח שבעלים שמשלמים שכר גבוה ידרשו "ביצועים בהתאם".
וזה מחזיר אותנו לבלייק גריפין ולשכר המינימום שלקח ולדבריו של משה חוגג.
משה חוגג, בעלי בית"ר ירושלים צילום: ראובן שוורץ ב-NBA שכר המינימום הוא ממש לא מינימום. שחקן עם 10 שנות קריירה ב-NBA יקבל מינימום של 2.8 מיליון דולר בעונה. בשביל בלייק גריפין - שהרוויח בסביבות 30 מיליון דולר בשנה - זה באמת נראה מינימום אבל שוב, אף אחד לא מצפה שהשכר הנמוך יפגע במוטיבציה שלו להצליח בברוקלין ואולי אפילו לפרוח מחדש ולסייע לברוקלין לזכות באליפות.
בנוסף, אף אחד לא חושב שבגלל שהם יקבלו שכר נמוך יותר, שתרד המוטיבציה של מסי או רונלדו להצליח ולנצח. כמו כן, ספק אם בבית"ר שחקנים יהיו בעלי מוטיבציה גבוהה יותר להצליח מאשר שחקני אשדוד בגלל הכסף.
האם הכסף משפיע על המוטיבציה והרצון לעבוד? זו שאלה גדולה שלא קשורה אך ורק לספורט ובהארוורד ביזנס ריוויו עשו סקירת מאמרים על הנושא כדי להגיע לתשובה. הם עברו על 120 שנות מחקר על הנושא, 92 מחקרים, 15,000 אינדיבידואלים ו-115 קורלציות ונתונים. בהארוורד ביזנס ריוויו גילו שהקורולציה בין שכר לסיפוק מהעבודה מאוד חלשה.
השוואה בין תרבותית הראתה שזה לא ייחודי רק לארה"ב או לעולם המערבי. בהודו, אוסטרליה, בריטניה, טאיוואן או בישראל - שכר הוא בהחלט חלק חשוב בבחירת מקום העבודה שלנו ומתחת לרמת שכר מסוימת, תלוי העבודה, אנשים לא מוכנים לעבוד - אבל הקשר בין סיפוק ויעילות לשכר אינו חזק כפי שניתן לצפות.
גם בסקר שערכו ב-Gallup - בקרב 1.4 מיליון עובדים מ-192 עסקים, 49 תעשיות שונות ו-34 מדינות שונות - גילו כי אין קשר בין "מעורבות עובדים" לרמת שכר.
ליאו מסי צילוםף אי פי איי
חשיבותה של אוטונומיה
התוצאות הללו מראות שאם רוצים כוח עבודה מעורב ובעל מוטיבציה הכסף אינו הפתרון היחיד - אם בכלל. לפי דן פינק, יועץ קריירה, "כשרווח כספי הופך למוטיבציה העיקרית, זה מוביל לדברים רעים - כמו אנשים שחושבים רק על כסף ולא על העבודה, מה שמוביל למוצרים גרועים או שירותי לקוחות נוראים למשל.
"כסף הוא חשוב כמובן - אם אתה לא תשלם מספיק לעובדים שלך, הם יחשבו בעיקר על כסף, האוכל על השולחן שלהם. עם זאת, מה שהופך עובד לטוב יותר זה לא ההבטחה לעוד כסף אם הוא ישלים את העבודה שלו, אלא אוטונומיה ומה שנקרא Mastery (מומחיות)", אומר פינק.
לפי המחקרים הכסף לא גורם לדי-מוטיבציה בקרב עובדים אבל כן יכול ליצור תופעה של פגיעה במוטיבציה הפנימית של עובדים. אדוארד דצ'י, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת רוצ'סטר, בדק ב-128 ניסויים את השפעת התמריצים החיצוניים על המוטיבציה לעשות משימות - ממשימות משעממות ועד משימות מהנות. הוא גילה שהמוטיבציה יכולה לרדת בין 25% ל-36% כשהתמריץ היחיד הוא כספי.
במחקר מ-2012 שערכו יון ז'יק צ'ו מאוניברסיטת יונסיי בדרום קוריאה, וג'יימס פרי מאוניברסיטת אינדיאנה, נבדקו נתונים מיותר מ-200 אלף עובדים בסקטור הציבורי בארה"ב וגילו שהמוטיבציה לעבוד קשורה פי 3 יותר להנאה, סקרנות, תחושת שליחות, אתגר אישי ולמידה מאשר לכסף. וזה נכון בקרב עובדים במשרות עם שכר גבוה וכאלו עם שכר נמוך. כמו כן, החוקרים גילו כי מוטיבציה חיצונית בלבד עשויה להוביל לשחיקה מהירה יותר בעבודה.
כלומר, ככל שאנשים יותר מתמקדים בכמה כסף הם מרוויחים, הם פחות מרוכזים בסיפוק הצרכים "הרוחניים" שלהם - מסיפוק סקרנות אינטלקטואלית, למידת כישורים חדשים ואפילו סתם ליהנות בעבודה. "הצרכים הרוחניים", לפי המחקרים הכלכליים, גורמים לאנשים לעבוד טוב יותר.
הדיסקליימר של הרבה מהמחקרים הוא שהרבה מאוד תלוי באישיות העובדים. במטא-אנליזה שעשו חוקרים מאוניברסיטת פלורידה ואוניברסיטה איווה סטייט גילו שבקרב 25,000 עובדים, הסיפוק מהעבודה תלוי ב-40% באישיות העובדים. ככל שהעובד יותר יציב נפשית, מקבל, מכיל וחרוץ, ככה הוא יהנה יותר מהעבודה שלו - ללא קשר לשכר.
אך כ-60% מרמת המעורבות שלו בעבודה והסיפוק שלו מהעבודה - ללא קשר לשכר (2% השפעה על המוטיבציה) - קשורה למנהיגות בעבודה וסביבת העבודה. מי קובע את סביבת העבודה, תרבות ארגונית ובעצם, את זהות העובדים? נכון - הבוס. כלומר "החוגגים" למיניהם שמתלוננים על השכר הגבוה שהם בעצמם הבטיחו לעובדים שלהם.
שכר סביר זה מספיק אבל...
המחקרים והתחקירים והסיפוק מהעבודה ויעילות העבודה, הכל תלוי בסופו של דבר, בכך שרמת השכר של כולם תהיה סבירה. שהעובדים לא יצטרכו לחשוב על הישרדות. אולי בגלל זה מורגן סטנלי פרסם השבוע דו"ח שמראה כי להעלאת שכר המינימום בארה"ב ל-15 דולר לשעה תהיה השפעה עצומה. לפי הדו"ח, שכר מינימום של 15 דולר בשעה יעלה רבים מעל קו העוני ולא ישפיע בצורה שלילית על מספר העובדים או המוטיבציה לעבודה שלהם - זאת אחרי שנים של פרופגנדה ימנית, שלפיה "שכר של 15 דולר לשעה הוא מחסל העבודות".
לפי מורגן סטנלי, לא הגוף הכי סוציאליסטי בעולם, "התרומות החברתיות מהרמת השכר הריאלי לאלו שמרוויחים כי מעט הן משמעותיות". אחד מהאנליסטים אף טוען ש"העלאת שכר המינימום ל-15 דולר היא 'החלטה קלה'" בגלל התרומה האדירה לחברה ולכלכלה.
ועל חשבון מי העלאה הזו תעשה? "על חשבון" מי שיש לו הרבה כסף ולא צריך עוד כסף בשביל "המוטיבציה". העלאת שכר המינימום או תשלום ב"שכר מחייה" יעשה "על חשבון" אלו ש"הסתדרו בחיים". כמה זה יפגע במוטיבציה שלהם להמשיך לעבוד? כנראה שלא יפגע בכלל. בטח אם הם חלק מהמנהיגות במקומות העבודה שלהם ואחראים, בין השאר, להרבה מהסיפוק וההנאה מהעבודה שלהם ושל העובדים.
זה נכון ל-NBA, זה נכון לבית"ר ירושלים וזה נכון לכלכלה.
