אקדמיה למאמנים: מעבר ללמידה בשטח בחסות הזום
במשך שנים רבות קורסי המאמנים באנגליה היו פרונטליים עם מרצה שמדבר, ומאמנים שמקשיבים. לא עוד. באנגליה הבינו שלמידה משמעותית חייבת להיות פעילה, ולכן החלק הארי של ההכשרה עבר לשטח. כנראה שזה גם העתיד של האקדמיה
עם חדירת הזום לחיי האקדמיה, המחזה של סטודנט שיושב בכיתה גדולה מדי, צפופה מדי, בשורה רחוקה מדי, לומד תכנים תיאורטיים מדי, תהיה בתקווה תמונה שתלך ותעלם מהנוף האקדמי גם לאחר הקורונה. הרי מה הטעם לעמוד בפקקים ולחפש חנייה אם אפשר ללמוד דרך הזום ולהריץ אחורה את ההקלטה אם פספסנו משהו.
מצד שני, למידה שנסמכת רק על הקשבה פאסיבית להרצאות (בזום או בפרונטלי) גם היא מוטב שתהיה נחלת העבר, אם מאמינים שלמידה משמעותית צריכה להיות למידה פעילה ולא עוסקת רק בתכנים תיאורטיים. אז איך תראה הלמידה באקדמיה? תשובה לכך ניתן למצוא במהפך שעוברות התאחדויות הכדורגל באירופה.
- זהו תפקידם של ההורים והמאמנים לשמור על הראש של הכדורגלנים הצעירים
- המטרה של תלונות על שופטים היא תלונות על שופטים
- מה מאמנים צעירים יכולים ללמד אותנו על מנהלים צעירים - ולהיפך?
במשך שנים רבות קורסי המאמנים באנגליה היו פרונטליים עם מרצה שמדבר, ומאמנים שמקשיבים. לא עוד. באנגליה הבינו שלמידה משמעותית חייבת להיות פעילה, ולכן החלק הארי של ההכשרה עבר לשטח; תפקיד המרצה התחלף בתפקיד של מנחה שצופה במאמן מעביר אימונים בשטח ונותן לו פידבק בהתאם.
חלפו הימים של למידה ובסיומה הערכה, אלא למידה והערכה משולבים להם יחדיו. גם בהתאחדות הצרפתית הבינו שצריך לשנות מהותית את תהליך הלמידה ולשלב את הטכנולוגיה כחלק ממנה. הדבר מתבצע דרך התנסות בהעברת אימונים כדי לתרגל את החומר הנלמד בכיתה וניתוח של האימונים במספר מעגלי משוב משולבי וידאו.
מאמן ליברפול יורגן קלופ צילום: רויטרס
לפי גישה זו, מעגל ראשון כולל פידבק של המשתתפים למאמן המתרגל, מעגל שני כולל פידבק של אחד המשתתפים על האימון לאחר ניתוח וידאו (ופידבק שהוא יקבל על איכות הניתוח), ופידבק של המאמן על עצמו (אינטרוספקציה) לאחר ניתוח וידאו אישי. מיותר לציין שלא ניתן להתקבל לקורסי מאמנים בכירים אלו ללא יכולות טכנולוגיות. גם בהתאחדות הכדורגל בישראל לא נותרו אדישים לשינוי העולמי; בקורס פרו הנוכחי מושם דגש על מעגלי פידבק, ובקורס למאמני הנוער מבוצע מנטורינג ופידבק לאחר צפייה באימונים המועברים על ידי המשתתפים בשטח. גם ההרצאות עצמן השתדרגו דרך הבאת מומחים עולמיים בתחומם שכבר לא צריך להטיס אלא פשוט להעלות בזום. נכון, יש עוד הרבה מה לשפר בתהליכי הלמידה, בוודאי בארץ, אבל הכיוון ברור.
מהכדורגל לאקדמיה
לאחר שנים רבות של למידה תיאורטית ופאסיבית מדי, הגיעה הקורונה ואולי תזרז את השינוי הנדרש ממילא באקדמיה, אם היא רוצה להישאר רלוונטית. ברוכים הבאים למודל ההיברידי – קורס שיכיל הרצאות בזום (עם חובה לפתוח מצלמות למעט פטורים אישיים) בשילוב תרגול החומר הנלמד באמצעות מפגשים פיזיים במוסד האקדמי עצמו. מה עושים באותם מפגשים פיזיים? מה שעושים במשך שנים רבות בסדנאות לפיתוח מנהלים בארגונים עסקיים - למידה פעילה, חוויתית והתנסותית הכוללת תרגול מיומנויות באמצעות סימולציות, מעגלי פידבק בין משתתפים, משחקי תפקיד, ועוד. הדבר תקף בעולמות הידע השונים, אם זה תרגול של פתרון בעיות במתמטיקה ועד לתרגול מיומנויות רכות שחייב לתפוס נתח גדול יותר כדי שהלמידה לא תישאר רק תיאורטית אלא גם יישומית.
הרי בסופו של דבר רואה החשבון המצליח או המוסכניק המבוקש נבדלים מעמיתיהם לא רק בזכות יכולתם המקצועית, אלא גם ובעיקר תודות למיומנויות הבינאישיות שלהם ויכולתם לייצר אמון. זאת גם קפיצת המדרגה הנדרשת בקורסי מאמנים, עם הקצאת זמן רבה יותר לתרגול של מיומנויות בינאישיות שקריטיות לתהליך אימון אפקטיבי. השילוב בין הלמידה המקוונת למפגשים הפיזיים חשוב כמובן גם בהיבט החברתי, כיוון שאין תחליף מקוון למפגשים פנים אל פנים בבניית מערכות יחסים והתנהלות בינאישית (ולכן המודל ההיברידי שחלקו בלמידה בזום פחות מתאים בבתי הספר).
כמו בשינוי מודל ההדרכה בהתאחדויות הכדורגל באירופה, השינוי המוצע באקדמיה הוא לא פחות מאשר רעידת אדמה במספר מישורים; המרצה יצטרך לרכוש גם מיומנויות הנחייתיות כדי לייצר סדנאות של למידה פעילה ותרגול מיומנויות בנוסף להרצאות בזום. בנוסף, המפגשים הפיזיים יחייבו קבוצות קטנות ולכן לא יצריכו כיתות גדולות, ומערך השעות ישתנה גם הוא בהתאם – הרצאות זום באורך המקובל כיום (כשעה וחצי) וסדנאות פיזיות במוסד האקדמי באורך של מספר שעות שיכללו שילוב טבעי יותר של למידה והערכה.
זה עתיד הלמידה המוצע, והוא למעשה כבר ההווה בספורט בחלק מהמדינות. קורסי המאמנים צריכים להציג יותר ויותר שילוב של הרצאות מקוונות עם טובי המומחים בעולם (מי שלא יידע אנגלית יתקשה), למידה נתמכת טכנולוגיה (מי שלא ישלוט במיומנויות טכנולוגיות יתקשה), יחד עם מפגשים פרונטליים לתרגול מיומנויות בדגש על מיומנויות בינאישיות, ואינטראקציה חברתית עם עמיתים ומומחים.
הכותב הוא מוביל תוכניות בניהול וחינוך בספורט במסגרת התואר השני, הקריה האקדמית אונו. יועץ ארגוני בספורט ובארגונים עסקיים. דוקטורנט לניהול באוניברסיטת בן גוריון
