$
ספורט עולמי

פוגבה כוכב בטוויטר, פחות על המגרש

הכדורגלן פול פוגבה חתם עם מנצ’סטר יונייטד אחרי שהוכיחו לו שיזכה במספר שיא של עוקבים ברשתות החברתיות. ברוכים הבאים לעידן שבו כוכבות נמדדת לפי מספר הלייקים

אוריאל דסקל 09:4915.12.20

כשפול פוגבה ניהל משא ומתן על עזיבת קבוצת הכדורגל יובנטוס, בשנת 2016, הוא קיבל הצעות מריאל מדריד, ברצלונה וגם ממנצ'סטר יונייטד — קבוצה שעזב ארבע שנים לפני כן.

 

הפרידה של פוגבה מיונייטד ב־2012 לא היתה קלה. אלכס פרגוסון, המנג'ר האגדי אז, לא היה מוכן להיכנע לתנאים מגוחכים שדרש סוכנו של פוגבה, מינו ראיולה. הוא כינה את הסוכן ההולנדי־איטלקי, בין השאר, כ"שק חרא" והקשר הצרפתי עזב בחינם ליובנטוס.

 

ואולם, ב־2016 פרגוסון כבר עזב את יונייטד ובמשא ומתן של הנהלת השדים האדומים עם ראיולה התחדש. השיחות היו בעיקר סביב התנאים והמיתוג של הלקוח שלו.

 

אלכס פרגוסון אלכס פרגוסון צילום: גטי

 

לפי "האת'לטיק" בשיחה עם פוגבה הנהלת הקבוצה הצליחה לשכנע את הכוכב הצרפתי שהוא צריך לחזור לאנגליה עם נתונים. "נתוני הארד קור". אבל אל תתבלבלו, אלו לא היו נתונים שהראו שהוא מתאים לשיטת המשחק או הגיבוש הקבוצתי — אלא נתוני מדיה חברתית.

 

"אם תצטרף לריאל מדריד אתה תהיה הכוכב מספר 5 בספרד, אם תחזור הביתה אתה תהיה מספר 1" הסבירו לו. ואז הראו לו גרפים עם מספר האינטראקציות במדיה החברתית כשקושרים את שמו עם מנצ'סטר יונייטד ומספר האינטראקציות כשקושרים אותו עם ריאל מדריד. עבור פוגבה, שיש לו יותר מ־50 מיליון עוקבים בטוויטר ובאינסטגרם — זה היה טיעון מנצח כנראה.

 

את התקופה של פול פוגבה במנצ'סטר יונייטד אפשר להגדיר כלא מוצלחת, אישית וקבוצתית. מלבד הבזקים של כישרון, פוגבה לא מצא את מקומו ואף שמספר העוקבים שלו גדל, ככדורגלן הוא לא מיצה את הפוטנציאל שלו. "אני חושב שהפתרון הטוב ביותר עבור פול פוגבה ומנצ'סטר יונייטד זה שהוא יעזוב בחלון ההעברות הבא", אמר ראיולה ל”טוטוספורט”, יום לפני שיונייטד היתה צריכה להתמודד נגד לייפציג במשחק מכריע בליגת האלופות. "אם לא, המועדון באולד טראפורד יודע מה הסיכוי לאבד אותו בחינם. פוגבה לא מתכוון להאריך את החוזה שלו".

 

אפשר לומר בבטחה שפוגבה לא היה מגיע לקבוצה אם אלכס פרגוסון היה המנג'ר, ולא רק בגלל שראיולה עלה לו על העצבים, אלא בעיקר בגלל שפוגבה לא משחק או מתנהג כאילו איכפת לו ממישהו אחר מלבד עצמו. הוא יכול להגיד עד מחר שהוא "תמיד יילחם עבור מנצ'סטר יונייטד, החברים לקבוצה והאוהדים" וש"הבלה־בלה לא חשוב" אבל סוכן לא ירשה לעצמו לדבר ככה בשם לקוחו אם ללקוח באמת איכפת מהקבוצה שלו. השחקן הזה לא היה מוציא הודעה אלא רק אחרי שהקפטן דיבר איתו. ואם לומר את האמת, פוגבה אף פעם לא הוכיח על המגרש שבאמת איכפת לו מהקבוצה כמו שהוא אמר. ולמה שנצפה למשהו אחר משחקן שהצטרף לקבוצה מסוימת הרבה בגלל המשמעות הוויראלית של הצטרפותו?

 

שם המשחק: איכפתיות

 

אלכס פרגוסון בנה את מנצ'סטר יונייטד על ערכים מאוד מסוימים וברורים. אחד מאותם ערכים היה "איכפתיות" ככלי עבודה משמעותי בבניית הקבוצה. "הייתי צופה בשחקנים כדי לראות אם יש איזשהי נפילה בהתלהבות" סיפר פרגוסון בספרו "מנהיגות". "אז הייתי יכול לשאול 'האם יש בעיות במשפחה?', 'האם אתה מתקשה כלכלית?', 'האם אתה עייף?'.... לפעמים הייתי יכול לראות אם שחקן פצוע אפילו אם הוא אמר שהוא מרגיש בסדר".

 

פול פוגבה במדי מנצ’סטר יונייטד פול פוגבה במדי מנצ’סטר יונייטד צילום: איי פי

 

כשנשאל פרגוסון מה הוא חושב על כך שרוי קין רודה בשחקנים הצעירים ענה: 'הוא עושה את זה מתוך איכפתיות, כל עוד זה מה שזה — זה טוב'. כשפרגוסון הרגיש שרוי קין רודה בשחקנים ויורד עליהם בגלל סיבות שקשורות למעמדו כשחקן, הוא החליט לוותר עליו, כפי שוויתר הרבה פעמים על שחקנים שהוא הרגיש שכבר לא איכפת להם מחבריהם לקבוצה או שאיכפת להם הרבה יותר מעצמם מאשר חבריהם לקבוצה. פרגוסון תמיד חיפש את השחקנים שחייבים את חבריהם לקבוצה מתוך הבנה שהם אלו שאיתם אפשר לנצח. "סופרסטארים עם אגואים הם לא הבעיה כמו שאנשים חושבים" הסביר ב"מנהיגות".

 

"אבל הם צריכים להיות ווינרים בגלל שזה עושה מסאז' לאגו שלהם, אז הם יעשו את מה שצריך כדי לנצח".

 

הם גם יעשו מה שצריך כדי לדחוף את החברים לקבוצה. "הקבוצה תמיד חייבת לחבק את הכוכב, אבל הכוכב חייב לעבוד". לכוכב היה צריך להיות איכפת מחבריו לקבוצה. לחבריו לקבוצה היה חייב להיות איכפת מהכוכב.

 

בקיצור, פרגוסון האמין שהסיטואציה של הכוכב בתוך הקבוצה לא פחות חשובה מהכישרון של הסטאר. יחסי הגומלין בין הכוכב לקבוצה הם אלו שיכריעו אם הכוכב יזהר או ידעך. ולכן זה לא מפתיע לשמוע חברים לקבוצה של כריסטיאנו רונלדו, שגדל אצל פרגוסון, שהוא "תמיד דוחף אותנו, דורש יותר מאיתנו" מצד אחד. ומצד שני מתארים אותו גם כ"נגיש".

 

דור הנרקסיזם

 

אולם, ייתכן מאוד שאנחנו בעידן אחר לחלוטין בכל הקשור למערכות יחסים בתוך קבוצות ובכלל. אם פעם טוני אדמס היה יכול להגיד "שחק עבור השם על קדמת החולצה (שם הקבוצה) ויזכרו את השם על גב החולצה (שם השחקן)", אז היום שחקנים כמו פוגבה יכולים להגיע לקבוצה שהם "גדולים" ממנה ברשתות — עם יותר עוקבים ויותר אוהדים. זה משהו שעשוי לפגוע בדינמיקה ההכרחית בין השחקן לחבריו לקבוצה ובין השחקן למאמן והמועדון.

 

זה גם משהו שעשוי לפגוע בריכוז של השחקן במשימתו. "אני חושב שהמונדיאל מושלם עבור פוגבה, הוא מוציא ממנו את המיטב" הסביר ז'וזה מוריניו, שאימן את פוגבה, והסתכסך איתו על רקע הפעילות שלו ברשתות החברתיות וחוסר המחויבות שלו למקצוע. "למה? בגלל שזה להיות סגור במשך חודש ולחשוב אך ורק על כדורגל".

 

מאמנו של פוגבה בצרפת, דידייה דשאן, התייחס לא פעם לענייני המדיה החברתית ומכשיר הסלולר שלא מש מידי שחקניו. הוא מנסה, ומצליח, לנתק את חניכיו מהמדיה החברתית כשהם ביחד. אבל לאורך עונה זו משימה קשה הרבה יותר — במיוחד כשהכוכב שלך, או מי שאמור להיות הכוכב שלך, הוא מישהו שמאוד איכפת לו מה אומרים עליו במדיה החברתית. "איך מייצרים קבוצה מגובשת מאנשים שתלויים בכלים שהופכים אותם ליותר נפרדים?" תוהה אית'ן שטראוס, שכתב ספר על השושלת של קבוצת ה־NBA גולדן סטייט והתפרקותה. "סמארטפונים הם מכונת נרקסיזם. קשה לדמיין מה זה עושה למוח של ילדים צעירים ומפורסמים. קבוצות ב־NBA מבינות את הצרה הזt, ומנסות להגביל את זמן המסך, אבל זה קשה".

 

זה עוד יותר קשה כשההנהלה מביאה שחקנים על סמך לייקים ואינטראקציות. 

x