חייבים להחזיר את הספורט, קודם כל לילדים ולנוער
מעבר לפעילות הגופנית עצמה, שחשובה לאיזון ההורמונלי ולבריאות הגופנית, מסגרת ספורטיבית מסייעת בסדר יום, מונעת זמן מסך, תורמת לתזונה מאוזנת, לשעות שינה סדירות ועוד
לא שממשלת ישראל עושה קולות שאכפת לה, אבל לפי נתוני עמותת עלם לנוער במצבי סיכון - מצב הנוער בישראל בזמן הסגר אינו טוב. בעלם מקבלים הרבה יותר פניות מנערים ונערות שסובלים מדיכאון (פי 3 יותר מהשנה שעברה), הרבה יותר בני נוער שותים, מעשנים ומשתמשים בסמים (פי 2) והשנה פי 1.5 בני נוער פגעו בעצמם לעומת אשתקד.
לא שהכדורגל הישראלי או משרד הספורט עושים קולות שאכפת להם - אבל ספורט, במיוחד ספורט קבוצתי והקשרים החברתיים שנוצרים בו - עוזרים מאוד לבני נוער (ובכלל) להתמודד עם הבעיות הנפשיות שבעת הזו מציפות רבים מאיתנו.
לפי מחקר של אוניברסיטת דרום ויילס שהתפרסם החודש ב-Journal of Mental Health למשחק כדורגל קבוע פעם בשבוע יש השפעה חיובית על בריאות הנפש של המשתתפים בו - כולל אנשים שלוקים בנפשם.
"אני חושב שכשהאדרנלין זורם בדם, הוא פשוט שוטף החוצה הרבה מהתחושות השליליות שמלוות אותנו. זה כאילו שאתה מזיע את זה החוצה", אמר אחד מהמשתתפים במחקר, שסובל מבעיות חרדה והכדורגל מסייע לו להתמודד אתן. משתתף אחר אמר שהוא "הרבה יותר רגוע" אחרי שבוע שבו הוא משחק. "הייתי עושה את זה כל יום".
אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק מלבד הפעילות הספורטיבית שכרוכה כמובן ביציאה מהבית, הכדורגל מסייע ליצור קשרים חברתיים. "שבירת הקרח היא קלה כי אתה מדבר על מה שקרה על המגרש", אמר אחד ממשתתפי המחקר. "אני חושב שאנשים מקבלים הרבה ביטחון כשהם מדברים עם אנשים חדשים במהלך משחק כדורגל".
דיכאון הוא בעיה רצינית עבור גברים צעירים. בבריטניה, למשל, התאבדות היא סיבת המוות הנפוצה ביותר לגברים בני 34 ומטה. לפי המחקר, 90 עד 120 דקות של כדורגל עם חברים או אנשים זרים בשבוע מורידות את תסמיני הדיכאון - בשיעורים דומים לתרופות נגד דיכאון.
הסיבות לכך לא קשורות אך ורק לפעילות הגופנית עצמה שחשובה לאיזון ההורמונלי ולבריאות הגופנית. מסגרת ספורטיבית מסייעת בסדר יום, הימנעות מזמן מסך, תזונה מאוזנת, שינה ועוד.
חלק מהמחקר נערכו בקרב אנשים עם בעיות נפשיות, שבמסגרת המחקר התחילו לשחק כדורגל. הכדורגל סייע, בין השאר, לאנשים שסובלים מדיכאון, סכיזופרניה וחרדות משתקות.
החוקרים אף ממליצים על פעילות ספורטיבית קבוצתית למוסדות לבריאות הנפש. "צריך תקשורת מסודת יותר בין נותני שירות בריאות מנטלית לגופי ספורט", נאמר במחקר. "מועדוני ספורט יכולים לסייע לבריאות הנפש. בקשר ממוסד יכול להיווצר מכניזם אפקטיבי לשיפור הבריאות המנטלית של הקהילות שלנו".
עוד לפני הקורונה, הנתונים של גוף הבריאות העולמי של האו"ם הראו שכמעט רבע מאוכלוסיית העולם סובלים מבעיה נפשית כלשהי. כעת, בארה"ב למשל, יותר מ-40% מהנשאלים כבר דיווחו על בעיות נפשיות שנוצרו בגלל הסגרי הקורונה. ממצאים שפורסמו בכתב העת של האיגוד הרפואי האמריקאי JAMA, הראו שפי 3 אמריקנים עמדו בקריטריונים לאבחון דיכאון במהלך מגפת הקורונה, בהשוואה לנסקרים מלפני פרוץ המגפה.
גם בישראל, שירותי בריאות הנפש כגון ער"ן מדווחים על עלייה גדולה בפניות.
לבעיות הנפשיות הללו יש תמיד השלכות על הבריאות הכללית של האוכלוסייה - בעיקר הצעירה. ולכן יש חשיבות גדולה יותר להחזרת מסגרות הספורט לנוער ולילדים מאשר הספורט המקצועני.
בנוסף, כדאי להתחיל לדבר על החזרת הלימודים "בצורה הסקנדינבית" - לימודים שמתבססים על פעילויות מחוץ לכיתה, בריחוק חברתי מתאים - מהתעמלות ומשחקים בחצר בית הספר ועד סיורים מודרכים וסיורים לימודיים מחוץ לבית הספר. לתשומת ממשלת ישראל!
