הכדורגל המקצועני לא ייכנס לסגר. כל שאר הכדורגל דווקא כן
אחרי יום דיונים ארוך, הוחלט על המשך קיום הליגות המקצועניות גם בתקופת סגר הקורונה השני. כל מי שלא מקצוען יצטרך להישאר בחוסר וודאות לגבי עתידו בכדורגל הישראלי
אחרי יום דיונים ארוך, הוחלט על המשך קיום הליגות המקצועניות גם בתקופת סגר הקורונה השני. משרד הספורט ונציגי ליגות הכדורגל והכדורסל הגיעו לסיכום כי הליגות ימשיכו תוך הקפדה על בידוד השחקנים לאורך תקופת הסגל (יוכלו לצאת לאימונים ולמשחקים בלבד כמו בעונה הקודמת). יתאפשרו גם משחקים בינלאומיים. ההסכמה תלויה כעת באישור הממשלה
- השר חילי טרופר: "אין שום סיבה שלא לאפשר את המשך הליגות בכדורגל"
- קורונה? קניון בגודל 11 מגרשי כדורגל מוקם בדובאי
- שחקן הכדורגל הצרפתי קיליאן אמבפה נדבק בקורונה
חילי טרופר, שר הספורט, הודיע: "זו החלטה חשובה ואני שמח כי הצלחנו להגיע לסיכום מול משרד הבריאות. הספורט הישראלי חייב להמשיך גם בימים אלו, גם לטובת אלפי עובדיו ובעיקר עבור המוני האוהדים שדווקא בתקופת הסגר יזכו לראות את הספורט הישראלי ממשיך לפעול".
"המשך הפעילות הסדירה יאפשר את פרנסתם של 5,000 משפחות, יאפשר לליגה להתנהל בצורה ספורטיבית, ויאפשר למועדונים המשתתפים במפעלים האירופאים להתכונן לאתגרים בצורה מיטבית" מסר ארז כלפון, יו"ר המנהלת.
במהלך היום היה מאמץ מרוכז של קהילת הכדורגל בישראל למנוע את סגירת הליגות. כדורגלנים צייצו והעלו סטטוסים על כך ש"כדורגל זה יותר ממשחק". "זה דרך חיים למיליונים ולעיתים קרובות גם בריחה משגרה שגם ככה לא קלה", הסבירו. "תנו לנו לשחק" התחננו.
במהלך היום, יו"ר ההתאחדות אורן חסון כתב למשרד הבריאות: "נכבדי, אני פונה אליכם בניסיון אחרון, נואש כמעט, למנוע את רוע הגזרה ולהבהיר מתוך אחריות מלאה, כי עצירת פעילות הכדורגל בישראל עלולה להמיט חורבן על הענף". כן, המכתב היה דרמטי. "אלפי ילדים וילדות, מאות שחקנים ושחקניות, מוצאים עצמם בשעה זאת אבודים וחסרי תקווה אל מול האפשרות להשבתה חוזרת של הענף".
כמה דברים על יום חגיגי זה.
קודם כל, לא כל כך ברור איך הגיעו למספר של 5,000 משפחות. אם יש לכל מועדון מקצועי יש 100 עובדים אז מגיעים ל-3,000 איש. אין מאה עובדים בכל מועדון. אבל בסדר, זה להתקטנן. דבר שני... אורן חסון הזכיר את השחקניות, שזה קצת חצוף מאחר שהשחקניות במאבק לחזור לשחק לפני ינואר. המאבק הוא נגד ההתאחדות לכדורגל.
ההתאחדות לכדורגל אף ביקשה לדחות את משחק נבחרת הנשים באיטליה שהיה אמור להתקיים השבוע - ולא, לא בגלל הקורונה (הרי חייבים לשחק בזמן הסגר כי 5,000 משפחות תלויות בו וכו'). לא, אפשר לנחש שאת המשחק ביקשו לדחות בעיקר בגלל חשש שהשחקניות - שכאמור דורשות לחזור לשחק בליגה שלהן - ישבתו או יעשו מחאה במשחק בינלאומי ובכך יביכו את ההתאחדות, שדה פקטו משביתה את ענף כדורגל הנשים עד 2021.
ומה עם הליגות הלא מקצועיות? מה עם "אלפי ילדים וילדות, מאות שחקנים ושחקניות, מוצאים עצמם בשעה זאת אבודים וחסרי תקווה אל מול האפשרות להשבתה חוזרת של הענף"? כל הקבוצות שאינן מ-30 הקבוצות המקצועיות, אינן מוגדרות כמקום עבודה. זה כולל ליגה א' עד ג', מחלקות נוער וכמובן כדורגל נשים.
ולגבי "דרך החיים למיליונים ולעיתים קרובות גם בריחה משגרה שגם ככה לא קלה". כמה מיליונים כבר בעלי נגישות למשחקי ליגת העל של קבוצתם האהודה? הליגה מאחוריי חומת תשלום. ובניגוד למקומות אחרים - שם שחררו משחקים לערוצי ברודקאסט כדי לספק "בריחה משגרה שגם ככה לא קלה" - הליגה הישראלית נותרה מחויבת יותר לחוזים עם ערוצי הספורט מאשר לקהל שלה. אותו קהל, אגב, שברובו הגדול לא קיבל מהקבוצות כסף חזרה על משחקים שלא היה יכול להיות בהם באצטדיון בעונה שעברה.
והחלק העצוב הוא שבעונה שעברה כ-24% מההכנסות של הכדורגל הישראלי הגיעו מקהל במגרשים ורק כ-19% מזכויות שידור. אבל מה אכפת לליגות המקצועיות בעצם? קיצצו לשחקנים בין 30% ל-50% משכרם. הכל מתאזן. הכל לטובה בעזרת השם.
כשהקהל דרש לחזור למגרשים לא נשמעו קולות ההתאחדות, הקבוצות והשחקנים, כשהשחקניות דרשו לחזור לשחק לא נשמעו קולות ההתאחדות והשחקנים, כששחקני ליגה א'-ב-וג' דרשו לחזור למגרשים, לא נשמעו קולות ההתאחדות השחקנים. אז כל הכבוד שהכדורגל המקצועי ימשיך להתקיים בישראל. רק שזה לא מה שימנע את החורבן.