החשיבה המדעית מנצחת משחקים
לראשונה שלושה מאמנים מאותה מדינה מאמנים שלוש מתוך ארבע הקבוצות בחצי גמר ליגת האלופות. כך החדיר דור חדש של מאמנים את החשיבה המדעית לכדורגל הגרמני. התוצאות מדברות בעד עצמן
איך זה קרה? הנה כמה הסברים.
1. כחלק מהרפורמות המקיפות שעבר הכדורגל הגרמני בתחילת שנות ה-2000 מאמנים גרמנים התחילו ללמוד מדעי ספורט באוניברסיטאות הגרמניות. בלימודיהם הם נפגשים עם מאמני אתלטיקה, מאמני ענפים שונים ו"מוצמדים" למנטורים מתחומים שונים שאינם כדורגל - פסיכולוגיה, מדעי המוח, חינוך ועוד. זה העשיר את הכדורגל הגרמני בהרבה ידע מענפים אחרים. והדבר החשוב ביותר בלימודים הללו היה הטמעת החשיבה המדעית במוחם של מאמני כדורגל גרמנים.
הבסיס ל"מדעי הספורט" הוא מדע - שזה כל מכלול עקבי של ידע מוסק, הניתן לבחינה לפי אקסיומות בסיס. את החשיבה המדעית הזו החדירו לכדורגל הגרמני דרך דור חדש של מאמנים.
2. יוליאן נאגלסמן הוא מאמן כזה. קפטן במחלקת הנוער של מינכן נאלץ לפרוש בגיל 20 בגלל פציעות קשות. הוא קודם על ידי תומאס טוכל - מדען כדורגל צעיר נוסף - לתפקיד סקאוט ומאמן במחלקת הנוער של אאוגסבורג. נאגלסמן למד מנהל עסקים כבן 18 ועבר ללימודי כדורגל. אחרי שלוש שנים עבר להופנהיים - מועדון שהוא מעיין מעבדת כדורגל - והתחיל להרשים כמאמן נוער שם. בגיל 28 התחיל לעבוד כמאמן בקבוצה הבוגרת של הופנהיים - בעיקר בגלל שאנשי מדעי האימון, פסיכולוגיים ואנליסטים אמרו שלמרות גילו הוא מוכן לכך. כיום, בגיל 33, הוא המאמן הצעיר ביותר שאי פעם הגיע לחצי גמר ליגת האלופות. הוא צעיר יותר מליאו מסי וכריסטיאנו רונלדו.
3. ביקור בהופנהיים לפני מספר שנים מלמד הרבה על איך נאגלסמן עובד. באימונים של נאגלסמן רואים מאמן שמעביר הרבה מאוד רעיונות דרך תרגילים ותרגולים. אם זה אימון תחנות או משחקון - כל דבר נובע מתוך 31 עקרונות משחק שלו. מה הם העקרונות? נאגלסמן לא חושף אותם - הם סוד מקצועי. אנחנו יודעים שהם קשורים למציאת חללים במגרש וסגירת חללים במגרש. אחד ידוע כי העיתונאי כריסטוף בירמן חשף בשיחה עימו. מה העיקרון הידוע לכל? נאגלסמן מעדיף להכריח את היריב למסור מסירה גרועה מאשר להתאמץ במאבק אחד על אחד איתו, מאחר שזה תמיד מאבק רנדומלי מדי כדי להיות "מדע". העקרונות הללו הם עקרונות "מדעי הכדורגל" של נאגלסמן. השחקנים אולי לא יודעים לדקלם את כל העקרונות אבל יודעים על איזה עקרון הם עובדים באימון.
אז, למשל, במשחקון אחד הם ישחקו 7 שחקני הגנה נגד 5 או 6 שחקני התקפה ושחקני ההתקפה יצטרכו למצוא פתרונות ליצירת ריווח בין שחקני ההגנה - על ידי תנועה וריווח - אבל אך ורק בתוך הרחבה. את איך שיצרו לעצמם ספייס ברחבה העמוסה הם לוקחים למשחקים.
במשחקון אחר, תרגיל חימום, שחקנים יאלצו לפתור משוואות או פאזל לפני שהם בועטים לשער אחרי ריצה. למה? כי כדורגל הוא משחק חשיבה ומי שחושב מהר יותר, מהיר יותר.
4. "אחרי האימון הראשון של שחקן אצל נאגלסמן, הוא פשוט מבולבל בגלל כל האינפורמציה שקיבל" אומר יאן שפילמן, הפסיכולוג של הופנהיים. "הם אומרים לי 'המוח שלי ניזוק - אני לא יודע מה קרה'. אבל "קשה באימונים, קל בקרב". יוליאן תמיד עושה תרגילים בהם משולבים אלמנטים קוגנטיביים ופיזיולוגיים. חשיבה בזמן פעולה - כמו במשחק. זה אף פעם לא 'רוצו ותבעטו לשער'. תמיד יש אלמנט קוגנטיבי-חשיבתי. למשל, בתרגיל בעיטה צריך להסתכל אם אחד המאמנים מרים דגל לפני הבעיטה. אם הדגל אדום צריך לבעוט בימין, אם ירוק, אז בשמאל. ואם זה ירוק וכחול, אז צריך לבעוט עם החלק הפנימי של הרגל. אם זה ירוק וצהוב אז עם החלק החיצוני. וכן הלאה. לעיתים צריך לעשות תרגילי חשבון לפני ואחרי ספרינט. צריך לחשוב כל הזמן. צריך להפעיל את המוח על טורבו. יוליאן תמיד אומר: "אם אני אומר לשחקן 2 דברים לאימון. אז יש לו במוח שני דברים. אם אני מלמד אותו 10 דברים והוא קולט רק 4, אז אולי אחוזי ההצלחה הם לא אותם אחוזים אבל הוא יבין יותר דברים. אז אני מנסה להעמיס את המוח כדי שהתוצאה תהיה טובה יותר - מבחינת איסוף המידע. זה הרעיון שלי כאימונים. לגרום להם לחשוב יותר מדי ולגרום להם להתאמץ יותר באימון - וככה יהיה קל יותר באימון".
5. נאגלסמן - באימונים טקטיים - מפרק את הכדורגל, משחק מסובך, לפעולות פשוטות שהם מתרגלים וחוזרים עליהן באימונים. המערך פחות חשוב - נאגלסמן מאוד גמיש - העקרונות מאוד חשובים. זה נעשה עם הרבה וידאו ואמצעים ויזואלים.
במגרש האימונים של הופנהיים הותקן מסך ענק, בו משתמשים בשביל התרגילים - כדי להעמיס את השחקנים מבחינה קוגנטיבית. למשל, מותר למסור רק לשחקנים שהשם שלהם מופיע על הלוח. אבל הלוח משמש גם כנקודת מבט ציפור עבור המאמן והשחקנים. ככה הוא מלמד אותם טקטיקה. כולם רואים את העמדות שלהם על המגרש ואיפה הם צריכים לעמוד. אם מישהו עושה טעות, אז יוליאן אומר לכולם לעצור ולא לזוז. אז הוא ניגש לשחקן ומתקן אותו על המקום, כשבמסך אפשר להריץ את הווידאו אחורה. "ככה הוא יכול לתקן את את פוזיציית הגוף, את המיקום - את מה שצריך" אומר שפילמן. "הם לא עוזבים את המקום שלהם. זה ייחודי". השיטה עובדת עם 4 מצלמות, 2 מנקודת מבט הציבור על עמודים, 2 מאחורי השערים.
6. נאגלסמן רחוק מאוד מלהיות מאמן שחושב שכדורגל הוא שחמט והזזת השחקנים ממקום למקום היא מה שתנצח לו משחקים. הוא חושב ש"אימון זה 30% טקטיקה ו-70% יכולות חברתיות". נאגלסמן ל"סודטיטשה צייטונג": "כל שחקן הוא שונה ויש לו מקור מוטיבציה שונה ולכן צריך להתאים את עצמך לכל אחד בנפרד כשאתה מדבר איתו. ברמה הזו, רמת האיכות של השחקנים שיש לך מבטיחה לך שאם מבחינה פסיכולוגית הם סגורים על מה שצריך לעשות טקטית, אתה תשחק היטב".
7. נאגלסמן, כמו מאמנים רבים אחרים בגרמניה, אימץ את הלימוד הדיפרנציאלי, שיטת חינוך מבוססת מדע לפי כל אדם הוא ייחודי ובעל יכולות קוגנטיביות, יכולות מחשבה ויכולות גופניות שונות ולכן יש להתאים את האימונים ותרגילים לשחקנים. נאגלסמן עובד שעות על גבי שעות במציאת התרגילים האישיים הנכונים לכל שחקן. באימונים הוא כמעט אף פעם לא חוזר על התרגילים הקבוצתיים יותר מפעם אחת - כדי לא לשעמם - ולא פעם מסתמך במדעי המוח ומחקרים חדשים, כדי לבנות תרגילים. הדוגמאות הספציפיות שמובאות כאן בכתבה הן מנאגלסמן - שאת אימוניו ושיטותיו ראיתי מקרוב בהשתלמות בהופנהיים - אך מאמנים גרמנים רבים עובדים בשיטות דומות לנאגלסמן. הם אולי לא מבריקים או בעלי יכולות תקשורת כמוהו אך העקרון הוא אותו עקרון: כדורגל, בחלקו הגדול, הוא מדע.
8. הידע המדעי מתרחב ומתעצב מחדש בעקבות תגליות ומחקרים חדשים, שמסקנותיהם מתועדות ומופצות. בשביל לעמוד בשינויים צריך לאמץ חשיבה מדעית. הכדורגל הגרמני והמאמנים הגרמני עשו זאת כבר לפני שני עשורים. אולי בזכות זה שלושה מאמנים גרמנים בחצאי גמר ליגת האלופות, שבעונה שעברה זכה בה מאמן גרמני. זו קפיצה מהירה מדי למסקנות. נצטרך לחכות לעומד מידע וידע אמפירי להצטבר.