מה צריך לקרות כדי שברק בכר יצליח כמאמן מכבי חיפה?
הכל תלוי ברמת הביטחון הפסיכולוגי שיהיה במועדון, ואם הוא יצליח לשחזר בכרמל את אותה אווירה ששררה בקרב הצוות המקצועי שהיה לו בהפועל באר שבע
14:1115.07.20
במסגרת עבודה אקדמית שמבוצעת בשנים האחרונות במכבי חיפה והפועל באר שבע, המעבר של ברק בכר למכבי חיפה מייצר נקודת מפגש מעניינת. מתוך ראיונות עם אנשי מקצוע, בכירים בהפועל באר שבע ובכדורגל הישראלי שוררת תמימות דעים על כך שבכר הוא מאמן איכותי, שמשלב סדר ושיטתיות עם הבנה מעמיקה של המשחק, חשיבה מחוץ לקופסה ונכונות לקחת סיכונים. זה שילוב שאינו מובן מאליו, וכזה שתובע מהמאמן חיבוטים פנימיים, במיוחד כאשר מדובר באדם תחרותי מאוד כמו ברק. כל הדברים האלה מתאימים למכבי חיפה כמו לכפפה ליד - מועדון שדוגל בסגנון משחק דומיננטי ויוזם, ואינו מסתפק במקום שני בפער ניכר מהמקום הראשון.
קראו עוד בכלכליסט:
- ברק בכר יצליח במכבי חיפה: אם תעמוד חזית מאוחדת מאחוריו
- מנכ"ל הבורסה בת"א, איתי בן זאב, מונה ליו"ר הפועל באר שבע
- אלונה ברקת הודיעה על עזיבת הפועל באר שבע
מצד שני, הצלחה בארגון אינה תלויה רק ביכולות האישיות של הפרט, גם אם מדובר במאמן מוצלח, ונדרשת גם סביבת עבודה מתאימה. המונח המוביל כיום נקרא "ביטחון פסיכולוגי" (Edmondson, 1999) - מושג המתאר אמונה ששותפים לה כל חברי הצוות ולפיה הצוות הוא מקום בטוח ללקיחת סיכונים, וכן מקום שבו נוצרת תחושת ביטחון שהצוות לא יביך, ידחה או יעניש מישהו על כך שדיבר בפתיחות. התנהלות זו נמצאה קשורה בעקביות לפרודוקטיביות גבוהה יותר.
בעוד שבמכבי חיפה העידו מרואיינים רבים על רמה נמוכה של ביטחון פסיכולוגי, הרי שלבכר היתה סביבת עבודה אופטימלית בשנות האליפות ההיסטוריות בבאר שבע, והוא נהנה מביטחון פסיכולוגי גבוה בצוות המקצועי ובצוות הניהולי. מתוך הסקירה של הצוות המקצועי והניהולי בהפועל באר שבע ננסה להבין את העתיד לבוא במכבי חיפה.
חדר ההלבשה המקצועי
יש אמירה ידועה, ולפיה מאמן נבחן ביכולתו לשלוט בחדר ההלבשה ובהפיכתו ל"חדר הלבשה בריא". אמירה זו נכונה, אך היא מחביאה חדר הלבשה נוסף שהציבור הרחב לא נותן לה מספיק משקל - חדר ההלבשה של הצוות המקצועי. הכדורגל המודרני מחייב שיתוף פעולה בין המומחים השונים כדי להצליח, והמאמן נעזר בצוות כדי להתלבט ולהקשיב לדעות נוספות של אנשים שהוא מעריך, המוצגות ללא אינטרס אישי. בהפועל באר שבע נוצר צוות מקצועי חריג באיכותו, בוודאי בנוף המקומי. מדובר בצוות של אנשי אמון, שהגיעו עם בכר למועדון, או בהמלצה ישירה של אחד מחברי הצוות, ויצרו רמה גבוהה של ביטחון פסיכולוגי בדמות שיח פתוח ולכידות גבוהה, שאפשרה לחברי הצוות לממש את עצמם במסגרת המועדון.
היה שם שילוב בין מומחים בתחומם, צעירים (גיא וויזינגר) ומנוסים (דרור שמשון), יועץ מנטלי ששימש כעוזר מאמן לכל דבר באימונים (איתן עזריה), גישה מחושבת וטקטית (עמיר נוסבאום) יחד עם גישה התקפית יותר (אליניב ברדה), עבודה רצינית ומעמיקה (לדוגמה, לוקאס בורטניק בניתוח נתוני GPS) ואווירה של צחוקים וכיף ביחד. היו גם מגוון איכויות, שידעו להעריך את התרומה של האחר, שיתפו בדעות ובתחושות גם אם היו בעולם התוכן של האחר - והיה רעב גדול להצלחה. בעיקר היתה שם תחושה שהם פועלים לטובת משהו גדול מהם, וכי נשארו מאוחדים גם בתקופות הטובות פחות. לטענת חברי הצוות, ה"ביחד" הזה הקרין לכל הסביבה: לבעלים, לשחקנים, לקהל ולתקשורת. בכר ניווט את הצוות באופן שלא רק נתן מקום לכולם, אלא ציפה מהם לדומיננטיות ולחדשנות, מבלי לחשוש למקומו כמו מאמנים אחרים, או להתרכז בעצמו ובמידה שבה הוא ממלא את החדר.
ברק בכר, לשעבר מאמן הפועל באר שבע צילום: ישראל יוסף
תשאלו את ברק ואת חברי הצוות, והם יגידו שהצוות הזה יכול להצליח בכל מקום בזכות אופן העבודה שלהם. אנשים נוספים בעל ניסיון, כמו דובר בקבוצה בזמנו גיל לבנוני, יגידו שלא נתקלו במועדונים אחרים באופן עבודה כזה, של צוות פתוח המעוניין לשמוע מגוון דעות.
במכבי חיפה נראה שיש הבנה לגבי חשיבות הצוות המקצועי, ועל פי הדיווחים הם נתנו לבכר אור ירוק לגבש סביבו את הצוות המקצועי. זו אינה החלטה קלה, כיוון שהמועדון סבל שנים רבות מתחלופה גבוהה של אנשי מקצוע, וכל מאמן הביא את הגוורדיה שלו (למרקו בלבול כבר לא נתנו יד חופשית מלאה). אך בהיעדר מודל של מנהל ספורטיבי, ולאור חשיבות הצוות המקצועי של בכר, נראה שזאת החלטה נכונה שתסייע לו ולמועדון להצליח.
"הקבינט"
סביבת עבודה נוספת היא בחיבור בין המאמן לבין גורמי הניהול במועדון. בהפועל באר שבע יגידו כולם ש"הקבינט" הוא זה שקבע את הדברים במועדון, והחברים בו היו אלונה ברקת, אסי רחמים ובכר עצמו. מבלי להמעיט בחשיבות של שחקנים שוברי שוויון כמו אנתוני וואקמה ואחרים, קשה לראות כיצד המועדון היה מצליח ללא שיתוף הפעולה בין השלושה. אין מדובר ביחסים שלווים ונינוחים, אלא במערכת יחסים אינטנסיבית, בחילוקי דעות בין שלושה אנשים שונים מאוד זה מזה - עד רמת צרחות כדי להגיע בסופו של דבר להסכמה איכותית. השוני ביניהם היה מהותי. בכר הביא ידע מקצועי, ווינריות, גישה שכלתנית וקרה, ולעומתו רחמים הביא את האמפתיה וההבנה של המועדון שלו, בעוד ברקת היתה זו שתחתוך כשצריך, גם אם זה לא נעים. לרחמים היה תפקיד מפתח כמי שמאזן בין ברקת לבכר, מעין "מרגיע לאומי" בים הטלטלות. היתה לו חוכמה לדעת מתי לוותר, לחבק כשצריך ולגעת באוהדים יחד עם אלונה "ביד אמן". החום שלו והגמישות הפרגמטית לדעת מתי לא נכון להתעקש על עקרונות השלימו את בכר.
לבכר יהיה במכבי חיפה ביטחון פסיכולוגי מצד הצוות המקצועי שלו, אבל ספק אם ייהנה מביטחון פסיכולוגי מצד הצוות הניהולי - כפי שהיה לו בבאר שבע. אבל את זה, כנראה, לא יהיה לו גם במועדונים אחרים שיגיע אליהם בעתיד, פשוט כי קשה להגיע לרמת כזו של ביטחון פסיכולוגי בארגונים. גם בהפועל באר שבע התקשו בכך בהמשך.
במכבי חיפה יש קושי בולט להתמודד עם לחץ גדול. קל למתבונן מהצד להעביר ביקורת, אך צריך להיות קרוב למועדון כדי להבין שמדובר בלחץ שאינו קל לניהול. על רקע לחץ זה, מידת הביטחון הפסיכולוגי הנמוכה היא נקודת המפתח במועדון, וגם ההצלחה היחסית של מרקו בלבול מיוחסת יותר ליכולתו להתנתק מהלחץ הסביבתי ואינה נובעת מלכידות פנימית חוצת צוותים מקצועיים וניהוליים במועדון.
דברים רבים תלויים ביכולת של בכר לעשות שני דברים. האחד הוא קפיצת מדרגה באזורים הרכים שבהם רחמים השלים אותו, אך בכר הוא אדם שפתוח ללמידה, ויש לו אנשים שיכולים לסייע לו בכך. הדבר השני חשוב עוד יותר – עד כמה יוכל בכר לייצר מערכת יחסים משמעותית עם יעקב שחר, להקנות לבעלים של הקבוצה תחושה שיש לו על מי לסמוך וכתוצאה מכך להפוך את המאמן ליד ימינו המקצועי האמיתי והמרכזי. מערכת יחסים זו היא שתקבע במידה רבה מאוד אם המועדון יחזור לגדולתו.
ואולי, הכל בסוף תלוי לא בביטחון פסיכולוגי או בקבינטים למיניהם, אלא בהשגת ניצחונות מרשימים בתחילת הדרך, ואז כל הלחץ הענקי על המועדון ייהפך לעוצמה אדירה, שמחכה כבר שנים להתפרץ ולסחוף אחריה את כל אזור הצפון ואת אוהדיו הרבים של המועדון ברחבי המדינה.
הכותב מוביל תוכניות בניהול וחינוך בספורט במסגרת תואר שני, הקריה האקדמית אונו. דוקטורנט בתחום מנהיגות במצבי מורכבות במועדוני כדורגל, אוניברסיטת בן גוריון
