ברצלונה מציגה: שבר מורכב מאוד
יש כל כך הרבה בעיות בברצלונה שקשה להכניס את כולן בכתבה אחת - ארוכה ככל שתהיה. רק השנה - הרבה בגלל הקורונה - התגלו כל כך הרבה סדקים ושברים במבנה הניהולי של אחת מקבוצות הספורט המכניסות והמפורסמות ביותר בעולם, שבאמת קשה לעקוב
יש כל כך הרבה בעיות בברצלונה שקשה להכניס את כולן בכתבה אחת - ארוכה ככל שתהיה. רק השנה - הרבה בגלל הקורונה - התגלו כל כך הרבה סדקים ושברים במבנה הניהולי של אחת מקבוצות הספורט המכניסות והמפורסמות ביותר בעולם, שבאמת קשה לעקוב.
קראו עוד בכלכליסט:
- ברצלונה הפסידה כבר 140 מיליון יורו ממשבר הקורונה
- קבוצה עם מחלות רקע בסכנה חמורה בגלל הקורונה
- ברצלונה הביאה מאמן שישקה את הגרעין האידיאולוגי
תזכורת: הנהלת ברצלונה בראשות הנשיא ג'וזפ מריה ברתומאו שכרה חברה, שבסיוע אלפי יוזרים אמיתיים ולא אמיתיים ברשתות החברתיות, ניסתה לפגוע בתדמית של שחקנים ושחקנים לשעבר של המועדון, ובמקביל ניסתה לשבח את פעולותיו של הנשיא הצולע בשנתו האחרונה כנשיא. מפרשה זו נבעו גם מאבקים בין המנהלים והדירקטורים במועדון, כאשר הסכסוכים הללו הובילו להתפטרויות ופיטורים ולכלוכים הדדיים בתקשורת. כשהקורונה התפרצה, המאבקים בין השחקנים להנהלה החריפו בגלל קיצוצים של יותר מ-70% בשכר השחקנים - כדי להציל את עבודתם של שאר העובדים במועדון.
עוד השנה: בראיון טיפשי במיוחד המנהל הספורטיבי, אריק אבידל, עצבן את השחקנים שליאו מסי יצא להגנתו. זה קרה בעקבות הפיטורים של ארנסטו ואלוורדה, המאמן שרוב השחקנים הוותיקים רצו שימשיך בקבוצה לפחות עד תום העונה, אבל הוא פוטר ובמקומו הגיע קיקה סטיין - מאמן שרוב השחקנים הוותיקים לא ממש מעוניינים בדבריו.
מאמן ברצלונה קיקה סטיין צילום: רויטרס
יש לציין שהקורונה גם חשפה שברצלונה עמוק בתוך ביצת חובות, תקציבים מנופחים וכמה חשבונות מעט מפוקפקים. לא סתם מאמנים כגון רונלד קומאן, מאוריסיו פוצ'טינו וצ'אבי אמרו לברצלונה 'לא'. במקרה של קומאן וצ'אבי, לאמן את ברצלונה זה פסגת שאיפותיהם המקצועיות - והם עדיין הסתכלו על הסיטואציה בקטלוניה ואמרו 'לא, תודה'.
מי שכן אמר 'כן' הוא קיקה סטיין. הוא מאמן שבכל סיטואציה נורמלית לא היה מקבל לידיו קבוצה שמייצגת מועדון ששואף להיות המועדון הגדול בעולם. סטיין הוא מאמן בעל "האידיאולוגיה" הנכונה אבל עם קורות חיים לא מספקים. ובנקודה הזו נתחיל לנסות למנות את הבעיות המבניות של ברצלונה, שאולי גוזרות על המועדון עתיד של דשדוש בבינוניות.
1. אין מנהלים מקצועיים
מאז שאנדוני זוביזרטה עזב את תפקיד המנהל המקצועי בינואר 2016 הנשיא ז'וזפ מריה ברתומאו וחברי הצוות שלו השתלטו על ניהול הרכש, כאשר המנהלים הספורטיביים כגון אריק אבידל, אוסקר גראו, רוברט פרננדז ופפ סגורה - לא מקבלים את המושכות לייצר חזון ועוזבים או נהפכים למעיין חותמת גומי. כמו כן, מנהלים כגון ראול סנהיי, שמקבל את הקרדיט על החתמת ניימאר ושחקנים אחרים, גם עזב לתפקיד בארסנל. זוביזרטה פוטר לאחר שדיבר בפומבית על הבנת הכדורגל הקלוקלת של ז'וזפ מריה ברתומאו. הנשיא רצה שעוזרו של זוביזרטה, קרלס פויול, יחליפו - אבל הבלם לשעבר הראה נאמנות לחברו ולא רצה לעבוד עבור ברתומאו.
המשמעות של כל המהלכים הללו היא לא יותר מ-900 מיליון יורו שמבוזבזים על שחקנים לא טובים מספיק (הרבה על כך בהמשך) אלא גם בחירת מאמנים - ארנסטו ואלוורדה וקיקה סטיין - שלא בהכרח מתאימים למועדון. ואלוורדה עוד ידע להוציא מהקבוצה הנוכחית כדורגל קוהרנטי אך לא מעורר השראה. קיקה סטיין וצוותו, לעומת זאת, איבדו לחלוטין את חדר ההלבשה, שבעצמו - די מחולק לקליקות שונות.
ארנסטו ואלוורדה. פוטר באמצע העונה צילום: רויטרס
תמונה אחת מהמשחק בין ברצלונה לאתלטיקו מדריד הבהירה את הסיטואציה. באחת מהפסקות המים, שחקני אתלטיקו עמדו כולם צפופים מסביב למאמנם, דייגו סימאונה, שהדריך אותם. זאת בעוד שחקני ברצלונה עמדו רחוק מהמאמן שלהם - כל אחד או כל זוג בעצמו. במשחק לפני, נגד סלטה ויגו, מסי נתפס במצלמות כשהוא מתעלם לחלוטין מדבריו של אדר סאראביה, עוזר המאמן של סטיין, שבעבר השחקנים מתחו עליו ביקורת על כך שהוא צעקן וקשקשן.
רוב השחקנים של ברצלונה קיבלו אימונים ממאמנים גדולים וחכמים בהרבה מסטיין וצוותו - הם ממש לא מתרשמים מהוראות של צוות האימון לשעבר של ריאל בטיס ולאס פאלמס.
2. מסר לא אחיד, לא מקצועי ולא קוהרנטי
חוסר הגיבוש הזה הוא תוצאה של מסר לא אחיד ולא קוהרנטי שיוצא מההנהלה ועובר דרך פילטר של מנהל ספורטיבי, אריק אבידל, חסר כוח לאחר ריב פומבי עם ליאו מסי.
מי שמנהל את ברצלונה כיום הם אנשים שלא מבינים כדורגל אבל יש להם כסף ויכולת להביא מצביעים. יש להסביר: כדי להיות מנהל בברצלונה צריך להשאיר ערבון גדול בנאמנות. והנשיא בוחר את המנהלים, בדרך כלל לפי מספר הסוסיוס - חברי המועדון - שהם יכולים לגייס בבחירות. לכל מנהל יש רצון להיות חלק משלטון של קבוצת הכדורגל אבל הוא לא חייב להבין כדורגל. התוצאה של מבנה ההנהלה הזה הוא חובבנים שמקבלים החלטות, שאת טיבן שופטים ביחס למוחות הכדורגל המבריקים באירופה. איש הכדורגל עם הכי הרבה כוח בהנהלה הוא פטריק קלייברט, מנהל האקדמיה. ואין לו כמעט סיי בענייני הקבוצה הבוגרת.
אריק אבידל צילום: טוויטר ברצלונה
3. המאמן לא עוזר לעצמו
סטיין בטח לא עוזר לעצמו עם דבריו בתקשורת. הוא אמנם בא עם הרבה כוונות טובות אבל כשהוא אומר "גם אני לא הייתי שחקן קל לטיפול" כששואלים אותו לגבי ליאו מסי, הוא לא בדיוק עובר לצד הטוב של הארגנטינאי. "אין לי בעיה להודות שהסיטואציה חדשה עבורי", הודה. זה ברור שהוא נזרק למים העמוקים בלי מצופים.
הסיטואציה האישית שלו - ושל המועדון כולו - מחריפה כשמשווים את דמותו לזו של מאמן ריאל מדריד, זינאדין זידאן הגדול.
4. אופטימיות מוגבלת
האופטימיות היחידה שאוהדי ברצלונה יכולים לשאוב מהעונה מגיעה מההופעות של ריקי פוץ' (20) ואנסו פאטי (17). השניים מוסיפים אנרגיות והבנת כדורגל שמתאימות לרוח הברצלונאית בזכות העובדה שגדלו על ערכי ברצלונה בלה מאסיה - אותה אקדמיה מפורסמת שירדה מגדולתה בגלל מדיניות הנוער של המועדון.
יש הבדל גדול בין להשקיע באקדמיה ולייצר שם שחקנים סבירים ואף מצוינים (בעיקר למועדונים אחרים) לבין מדיניות נוער, שמכתיבה למאמנים בארגון להכניס בוגרי מחלקה צעירים וטובים לקבוצה הבוגרת. יש מספיק מחקרים וראיות בשטח שמראים כי "שחקני בית" יכולים לרענן קבוצות ולסייע בחילופי דורות, אבל בשביל זה צריך ניהול ספורטיבי שיכתיב למאמן שאחת המטרות שלו היא להכניס שחקן או שניים ממחלקת הנוער לרוטציה של הקבוצה הבוגרת.
ארנסטו ואלוורדה לא עשה זאת וגם קיקה סטיין לא - אבל מסתבר שהם לא התבקשו לעשות זאת.
"לשחק עם צעירים זה פשוט לא חלק מהמנדט שלי", הסביר סטיין. "זה צריך להיות חלק ממטרות המועדון כשהוא מתכנן עונה. אם אתה מחתים חמישה שחקנים שהם הטובים ביותר בעולם בעמדה שלהם, זה יהיה קשה לייצר מקום לילד מקבוצת הנוער. אנחנו רוצים לזכות בהכול, אנחנו רוצים להיות בחזית, אבל גם רוצים שילד בן 17 ישחק כמו מישהו שזכה במונדיאל. כולם מדברים על הרצון לנצח אבל אם נשחק עם ארבעה ילדים בהרכב לא ננצח. ואז יפטרו אותי. ואם אנחנו מחתימים את השחקנים שכולם רוצים וננצח, אז כולם יהיו שמחים אבל צעירים לא יקבלו צ'אנס".
הידע המוסדי והבנת הכדורגל שקיימת במועדון הכדורגל ברצלונה הם עצומים. אין בכלל ספק שבמועדון הזה יש מאות עובדים שחיים ונושמים כדורגל - אבל זה ברמת השטח. ברמת המנהלים - או אלו שקובעים איך תראה הקבוצה הבוגרת, הקשר עם האקדמיה והשימוש בידע הרב הזה - יש הרבה בורות ונתק ממה שקורה בעולם הכדורגל ובמועדון עצמו.
וזה מביא אותנו לנקודה נוספת שהיא בעייתית במיוחד בברצלונה.
5. ניהול רכש מזעזע
עברו שש שנים מאז חלון העברות הטוב האחרון של ברצלונה.
165 מיליון יורו הוצאו באותו קיץ על לואיס סוארס, מארק אנדרה-אנדרה טר שטגן, איוון ראקיטיץ' ואחרים. השלושה נהיו שחקנים חשובים בקבוצה באופן מיידי וסייעו לה לזכות בטרבל (ליגה, גביע וליגת האלופות). מאז הקבוצה הוציאה יותר מ-950 מיליון יורו על רכישת שחקנים אבל כמעט אף אחד מהם לא מהווה תחליף סביר לאנדרס אינייסטה, צ'אבי, דני אלבס וחאבייר מאסצ'רנו - כולם עזבו מאז 2014/15. יותר מזה, שווי הסגל של ברצלונה שווה כיום כ-140 מיליון יורו פחות מאשר היה שווה כשנרכש. מאז 2014 היו למועדון יותר מארבעה מנהלים ספורטיביים - ומי שמנהל את הרכש הם אותם דירקטורים חסרי הבנה בכדורגל.
לואיס סוארס. רכישה מוצלחת במיוחד, שלא הצליחה לשחזר את עצמה צילום: איי אף פי
פרנקי דה יונג, קלמאן לאנגלה וארתורו וידאל יכולים להיחשב כרכישות הטובות ביותר בשנים הללו אבל הם מיעוט. רשימת השחקנים שכשלו או בדרך להיכשל תחת ההנהלה הנוכחית היא בלתי נגמרת: אנדרה גומס, פאקו אלקאסר, לוקא דין, דניס סוארס, פיליפ קוטיניו, ג'רי מינה, עוסמאן דמבלה, ג'רארד דאולופאו, ארתור, מלקום, סמואל אומטיטי, אנטואן גריזמן, נלסון סמדו, ג'וניור פירפו, ג'ייסון מורייו ועוד רבים אחרים. לא מדובר בשחקנים רעים בכלל - ההיפך - חלקם שחקנים גדולים שמחוץ לברצלונה הוכיחו ויוכיחו את גדולתם. אבל בתוך המערכת הקטלאנית - הם פשוט לא מתפקדים ולכן השווי שלהם יורד והם נחשבים לכישלונות.
אנטואן גריזמן. אכזבה בברצלונה צילום: AP
בקיץ 2017 ניימאר דרש לעזוב את ברצלונה. הוא נרכש על ידי פריז סן ז'רמן ב-222 מיליון יורו. לברצלונה הנוכחית, מן הסתם, לא היתה תוכנית מסודרת למציאת מחליף לברזילאי, מה שהוביל לנואשות בחיפוש אחר מחליף. בשנים שאחרי הקבוצה הביאה במקומו את עוסמאן דמבלה, פיליפ קוטיניו ואנטאון גריזמן. ההוצאה על השלושה עמדה על יותר מ-420 מיליון יורו ברכש ומשכורות. זה לא בגלל שקוטיניו, גריזמן או אפילו דמבלה - צעיר שסובל מלא מעט בעיות אישיות, בריאותיות - שחקנים לא טובים. הם פשוט לא מתאימים לשיטה ולמערכת שנבנתה. הביאו אותם כי אנשים שלא מבינים כדורגל קיבלו החלטה על הבאתם.
במקרה של הבאת גריזמן, בורות ההנהלה בולטת במיוחד. וסטיין די הסביר למה.
"גריזמן הוא כדורגלן שזז הרבה על המגרש" אמר סטיין. "אבל זה לא קל עבורו לקבל את הכדור כשכולם כל כך קרובים... נגד יריבים ממושמעים זה קשה למצוא חללים. זה כמעט בלתי אפשרי להפתיע את היריבים. עבור חלק מהשחקנים הסיטואציות הללו מאוד מתסכלות. ואולי אנחנו ללא יעילות ותיאום".
סטיין לא אשם ברכישת גריזמן - שחקן שעוד לפני הגעתו לברצלונה עיתונאים ואנשי מקצוע תהו למה ברצלונה כל כך מעוניינת בשחקן שבאתלטיקו מדריד שיחק על הבלטה של ליאו מסי.
נגד אתלטיקו מדריד השבוע גריזמן עלה כמחליף בדקות האחרונות. דייגו סימאונה, שהוציא את המיטב מגריזמן, הסתכל על החילוף ונשך את השפתיים. זה היה נראה כאילו הוא מרחם עליו. אחרי המשחק, גריזמן היה האחרון שירד מהמגרש - הוא עמד ודיבר עם שחקני אתלטיקו מדריד, חבריו. בברצלונה אין לו כל כך הרבה חברים - הוא נחשב לחלק מ"הקליקה הצרפתית", שהביא המנהל הספורטיבי הלא אהוב על ידי "הקליקה הדרום אמריקאית", שמונהגת על ידי ליאו מסי.
6. הפכו את מסי לבעיה
ובעיה קריטית נוספת: ליאו מסי. כן, מדובר בשחקן הטוב בעולם וזה מגוחך לחשוב עליו כ"בעיה", אבל בסיטואציה הנוכחית, הנוכחות של ליאו מסי בברצלונה וסגנון המשחק שלו הם בעיות. וזה מבלי להזכיר את מערכת היחסים הבעייתית של כוכב הקבוצה עם הנהלת הקבוצה - הסכסוכים הפומביים, הניסיונות לרצות אותו, הפעולות מאחורי גבו - כל הבלאגנים.
צריך להסביר למה מסי, כיום, הוא "בעיה": קודם כל, המערכת מאוד לחוצה להוציא את המיטב מהשנים האחרונות של ליאו מסי בן ה-33. לכן נרכשים שחקנים "מוכנים" - שחקנים בני 28 ומעלה, שגם עולים הרבה מאוד כסף וגם - כמו במקרה של גריזמן - מתקשים להתאים את עצמם לסיטואציות חדשות, מה שמקשה עליהם להוציא את המיטב מהם. הסגל שנבנה סביב מסי נועד "להביא לו את ליגת האלופות" - אבל הצוות הזה מזדקן ונועד להיכשל בגלל שנבנה על ידי אנשים שפשוט לא מבינים כדורגל ברמה הגבוהה ביותר. מן הסתם, העונה ברצלונה עוד יכולה לזכות באליפות - כל מה שהקבוצה צריכה זה לנצח 4 משחקים וזה אפשרי עם ליאו מסי - אבל לטווח הארוך זה פשוט הופך את הסגל לנכס שמאבד מערכו מדי שנה.
ועניין הסגנון הוא משהו שנכתב כאן כבר בנובמבר האחרון (במאמר: ברצלונה "הפכה" לנבחרת ארגנטינה). וזה בקצרה: "ב-2007/08, כשפפ גווארדיולה אימן את ברצלונה B וליאו מסי עשה את צעדיו הראשונים בכוכבות בקבוצה הבוגרת, המאמן אמר לשחקניו בקבוצת המילואים "לא לשחק כמו מסי". לפי ספרו של גראהם האנטר על ברצלונה, גווארדיולה היה צועק באימוני בארסה ב': "אני לא רוצה שתנסו לכדרר כמו מסי! תמסרו את זה, תמסרו את זה! תמסרו את זה שוב. תמסרו מדויק, תנועו היטב, תמסרו שוב". בשנה שאחרי, פפ גווארדיולה התחיל לאמן את מסי והבוגרים ו"נכנע" ליכולות הכדרור המופלאות של מסי. "הוא פשוט שחקן אינטואיטיבי ולכן אני נותן לו את החופש", אמר המאמן הקטלאני. ואולם, מסי עדיין היה בתוך מערכת שלא בנויה סביב היכולות האינדיבדואליות שלו - אלא יותר על שיטה שרוב השחקנים בקבוצה גדלו עליה. בשיאו, כחלוץ "9 מזויף", מסי היה יורד לקו החצי ל"סיעור מוחות" עם שני השחקנים הכי ברצלונה באופי ובזהות שלהם - צ'אבי ואנדרס אינייסטה ("ילדים של השיטה", לפי צ'אבי). משולשי המסירה שפפ גווארדיולה רצה ששחקניו יעשו נוצרו על ידי שלושה מהשחקנים הטובים בכל הזמנים וזה היה קטלני ואפקטיבי.
צ'אבי, אינייסטה ומסי בימי הזוהר צילום: אי פי איי
"מסי השתנה מאז ותחת לואיס אנריקה הוא נהפך לחלק המניע והחשוב ביותר בשלישייה קדמית שכללה אותו, את לואיס סוארס וניימאר - כאשר החלוץ מאורוגוואי מתפקד, בעיקר, כמוציא לפועל וכובש בעוד שניימאר וליאו מסי כמכדררים - מוסרים כדורים אחרונים אליו. זו היתה קבוצה פחות "ברצלונה" במובן של משחק מסירות ותנועה בלתי פוסקת והיתה הרבה יותר ישירה - אך הזהות שלה נשמרה עם שחקנים כגון אינייסטה וסרג'יו בוסקטס שנגעו הרבה בכדור וגם יצרו לא מעט מצבי הבקעה. לאחר שניימאר עזב לפריז סן ז'רמן - ולא הוחלף בשחקנים שיכולים לנפק את מספר הכדרורים שלו - ואנדרס אינייסטה עזב ליפן, ליאו מסי
נשאר כיוצר העיקרי...
"בהרבה מובנים ברצלונה נהפכה לסוג של נבחרת ארגנטינה. כלומר קבוצה עם שחקנים מוכשרים שתלוייה באופן כמעט בלעדי ביכולת של ליאו מסי (ה-enganche) לייצר בהתקפה. קבוצה של שחקנים אינדיבידואלים שבלי זהות וסגנון חזקים ותרגילים ועקרונות ברורים לא מצליחים לתקשר עם ליאו מסי ברמה גבוהה מספיק. זו לא אשמתו של ליאו מסי - ממש לא. הוא לא אשם שהוא כל כך טוב שהחברים שלו לקבוצה תמיד מחפשים אותו (וגם מפנים לו את השטחים כדי שיעשה משהו). זו בעיה מערכתית שאיש מערכת צריך לפתור על ידי "הכנסת" ליאו מסי לתוך תפקיד מוגדר בתוך הזהות המוגדרת של המועדון. ייתכן שזה כבר בלתי אפשרי להחזיר את הפיבה חזרה לקופסה שלו. ואולי בגלל זה ברצלונה של ליאו מסי לא תזכה בליגת האלופות בעתיד הקרוב".
