שחקני מכבי תל אביב והקטינות: מניעה עדיפה על ענישה

הרבה כבר נכתב על פרשיית הכדורגלנים ממכבי תל אביב והקטינות, אך רוב השיח התמקד בשחקנים הסוררים ולא בארגון עצמו. ואמנם, מועדון הכדורגל מכבי תל אביב הוא ארגון עסקי לכל דבר, עם תקציב, עובדים, שחקנים, אוהדים ומנויים.

שחקני מכבי תל אביב. לא רק ספורט, אלא גם מותג מסחרי

אומנם מכבי ת"א הוא ארגון שמחזורו מוערך בכ-100 מיליון שקל ומעסיק עשרות רבות של עובדים, אבל גודלו וכוחו האמיתי גדולים הרבה יותר כיוון שהמותג שלו בעל מוניטין רב שנים ששווה מיליונים רבים ושחקניו מהווים מודל לחיקוי לאלפי צעירים ומבוגרים. ועם הכוח וההשפעה - חייבת לבוא האחריות.

ככל שקבוצות הופכות למקצועניות יותר, הציפייה לדרוש מהם נורמות התנהגות ברמה גבוה יותר. בשונה ממקום עבודה סטנדרטי, שחקן של מועדון כדורגל מהמובילים בארץ, לא יכול להרשות לעצמו להתנהג באופן שמבזה את המועדון גם מחוץ לשעות העבודה, משום שהוא ממשיך לייצג את הקבוצה כדמות מוכרת גם מחוץ למגרש.

ארגון כזה, בוודאי בתחום של ספורט (והרי אין ספורט בלי רוח וערכים) חייב להשית על עצמו נורמות של אתיקה ואחריות תאגידית. הדבר מפתיע עוד יותר אם מתבוננים אפילו מרחוק על עסקיו של הבעלים מיץ' גולדהאר. חברת SMARTCENTERS הקנדית, לפחות כלפי חוץ, משיתה על עצמה נורמות מאוד גבוהות של ממשל תאגידי, אחריות תאגידית, ואתיקה, ובשונה ממכבי, היא מפרסמת באתר שלה את הקוד האתי בו קוראת לשקיפות והוגנות, תוך התייחסות מפורשת ושימת דגש על כל ביטוי של הטרדה מינית.

ערך של שקיפות אמינות וסובלנות לא יכול להתקיים רק מול בעלי המניות, אלא חייב להשתקף גם בדרך שבה מתייחסים ליריבים, לליגה, לשופטים, להתאחדות, למנהלת הליגה וכו'.

מיץ' גולדהאר בעלי מכבי תל אביב. החברה הקנדית שלו משיתה על עצמה נורמות מאוד גבוהות של ממשל תאגידי צילום: אורן אהרוני

ראוי לציין שבתקופה האחרונה הספורט הישראלי חווה עוד מספר הפרות אתיות, חמורות יותר או פחות ואיננו יודעים האם המקרה דנן נקודתי או שזה קצה קרחון לתרבות ארגונית בעייתית, וצריך לבדוק שלא מדובר בסימפטום למחלה שמקננת זמן רב בתוך הקבוצה.

בכל מקרה זה ברור שבאתיקה ובהתנהגות יש מדרון חלקלק (slippery slope) ולכל פרשה יש בדרך כלל סימנים מעידים שאם מטופלים בזמן ניתן למנוע את הכשל לפני שהוא פורץ בעצמה.