ליברפול הקבוצה זוכה באליפות, ליברפול העיר פושטת רגל
בזמן שליברפול הקבוצה בדרך לזכות באליפות ראשונה אחרי 30 שנה, ליברפול העיר בדרך להיות "דטרויט הבריטית" - כלומר, אחת מהערים היחידות בעולם שתכריז על עצמה כפושטת רגל. סיפור על ייאוש ואושר, כאב והקלה, שיא ושפל
11:1601.06.20
הליברבירד היא ציפור דימיונית, הדומה לקורמורן או לשחף גדול, שמופיעה בסמל של העיר ליברפול, ובמרכז הסמל של קבוצת הכדורגל האדומה של ליברפול.
בשני הסמלים, הליברבירד אוחזת במקורה באצה בשם laver, האצות שהקיפו את בריכות המים שמהן תושבי ליברפול המקוריים דגו. ייתכן ששם העיר נוצר מחיבור Laver ו-Pool (בריכות). מקור הסיפור במאה ה-13.
הציפור נכנסה לסיפור של העיר בזכות אגדה על זוג עופות ים ענקיים ששמרו על תושבי העיר. הנקבה שמרה על הדייגים ויוצאי הים, בעוד שהזכר שמר על תושבי העיר שנותרו מאחור. הציפור המיתולוגית הזו מופיעה במספר רב של חותמות מכתבים, וגם על בניינים וציורי קיר.
ואם הליברבירד היתה חיה אמיתית, היא ככל הנראה היתה היום כחושה, חלשה ומאוד רעבה.
קראו עוד בכלכליסט:
- קבלת המצב - כלי חשוב להתמודדות עם החזרה למגרשים
- "החווה" כבר לא מייצרת לבית
- הליגה הצרפתית: מתכון לבלאגן
אוהדי ליברפול צילום: רויטרס זה מה שקורה עם השחפים הרבים בעיר, שביום-יום אוכלים את מה שתושבי העיר והמבקרים משאירים מאחוריהם, ובזמן הקורונה נלחמים אחד עם השני על כל פירור לחם.
ב"ליברפול אקו" אף דיווחו על מקרי קניבליזם של שחפים. "אני מרגיש רע עבורם, הם התחילו לאכול שקיות זבל, הם רודפים אחריי כשאני מוציא את הזבל", אמר בעלים של חנות בליברפול ל"ליברפול אקו". "זרקתי להם לחם לרחוב ולא האמנתי לתגובה. הגיעו עשרות מהם והתחילו לריב אחד עם השני על הלחם. הם היו מורעבים".
אבל זה לא סיפור על עופות ים רעבים ועופות ים מהאגדות. העופות הם סמל לעיר שקורסת כלכלית בזמן שקבוצת הכדורגל שנושאת את שם העיר על סף זכייה היסטורית באליפות. זהו סיפור על ייאוש ואושר, כאב והקלה, שיא ושפל.
אליפות העוני
ליברפול הקבוצה בדרך לזכות באליפות ראשונה אחרי 30 שנה - שנה אחרי זכייה בליגת האלופות; ליברפול העיר בדרך להיות "דטרויט הבריטית". כלומר, להיות אחת מהערים היחידות בעולם שתכריז על עצמה כפושטת רגל. הקורונה דוחפת את העיר לכיוון הזה, וההשלכות על חיי התושבים יהיו נוראיות.
ליברפול היתה עיר נמל חשובה לאימפריה הבריטית במשך מספר מאות. הדעיכה הכלכלית שלה התחילה אחרי מלחמת העולם השנייה. ואולם, תושבי העיר תמיד נחשבו לעקשנים וקשוחים במיוחד. בשנות השמונים, כאשר ממשלתה של מרגרט תאצ'ר יצאה למלחמה נגד עבודה מאורגנת, ליברפול נחשבה ל"אגוז הכי קשה לפיצוח" מבין כל הערים שתושביהן שבתו ונלחמו נגד הגזרות הממשלתיות.
המדיניות של תאצ'ר הובילה, מצד אחד, להזנחה של העיר - ומצד שני גם לפרופוגנדה שצבעה את תושבי העיר בצבעים מאוד לא מחמיאים. בשנות השמונים גם היתה עזיבה המונית של תושבי העיר.
הדעיכה של העיר ליברפול לא עצרה את הנסיקה של קבוצת הכדורגל ליברפול - שמשנות השישים עד תחילת שנות התשעים היתה מועדון הכדורגל האנגלי המוצלח ביותר. בשנות התשעים ליברפול העיר זכתה להשקעות מהאיחוד האירופי, שגם הכריז עליה כ"בירת תרבות", אבל ליברפול הקבוצה התחילה בדעיכתה, שנבעה מבעלות חסרת חזון וניהול מיושן.
השנה - 2020 - ליברפול הקבוצה היא ככל הנראה ארגון הספורט האירופי שפועל בצורה השאפתנית והיעילה ביותר, בעוד שליברפול העיר קיבלה מימון ממשלתי שלא מספיק לה לשרוד את תקופת הקורונה. בעוד שהכנסות הקבוצה עלו בכמעט 300% בעשור אחרון, ליברפול העיר צפויה לאבד את ההכנסות מהאיחוד האירופי בגלל הברקזיט.
ליברפול הקבוצה רושמת כבר שלוש עונות רווחים של עשרות מיליוני ליש"ט וליברפול העיר עמוק "באדום". בין 2010 ל-2019 התקציב של עיריית ליברפול קוצץ ב-63% - הרבה בגלל המדיניות של הממשלה הבריטית.
"אנחנו על הקצה" אמר ג'ו אנדרסון, ראש העיר של ליברפול, בחודש שעבר. "אנחנו לא יכולים לשלם על כל השירותים שאנחנו צריכים. טכנית, אנחנו יכולים להכריז על פשיטת רגל".
בממשלת בריטיניה "לא מכירים" במספרים, וטוענים כי הם הם סיפקו "תמיכה כספית מספקת ומשמעותית". "אנחנו מתמודדים עם תקופת צנע, ברקזיט וקוביד-19", אמר ראש העיר. "זה השלושער הכי גרוע שאנחנו יכולים לספוג. אנחנו עור ועצמות".
ליברפול הקבוצה נמצאת בבעלות אמריקאית, פיטר מור - המנכ"ל - גדל בעיר והגיע להיות בכיר לשעבר בתאגיד הבינלאומיים EA ספורטס, מיקרוסופט וריבוק. רוב ההכנסות של המועדון הן מהסכמי טלוויזיה לאומיים ובינלאומיים, נותני חסות בינלאומיים ושותפים בינלאומיים, שפחות איכפת להם מהאוהדים המקומיים ויותר חשובים להם מאות מיליוני האוהדים של הקבוצה ברחבי העולם. ליברפול הקבוצה נהנית מ"שלושער" מרהיב בצורת בעלות חכמה, מנג'ר מעולה ומחובר לערכי המועדון וסגל שחקנים נהדר.
ליברפול העיר לא תוכל לממן פעילויות של בתי אבות, לתמוך במשפחות מתחת לקו העוני או לסייע למאות חסרי הבית ברחובות. "אין לנו כסף להגן על האנשים במצב הכי פגיע", אמר ראש העיר. "זה משבר שילווה אותנו בשנים הבאות".
ליברפול הקבוצה כבר התחילה לעבוד על בנייה מחדש של הקבוצה המוצלחת ביותר שלה בעידן הפרמיירליג והיא עושה זאת בסיוע סקאוטים בינלאומיים, צוות אימון בינלאומי ומדעני דאטה מרחבי בריטניה והעולם.
בחודש יוני ליברפול העיר צריכה להעביר תקציב ללא הוצאות שמוגדרות "לא חיוניות". "אנחנו מאמינים שהנזק של העיר מהקורונה הוא של כמה עשרות מיליוני ליש"ט", אומרים בכירים בעירייה.
כאמור, הצרות התחילו הרבה לפני הקורונה.
בליברפול אקו דיווחו על "לחץ אדיר על שירותי הרווחה של העיר" כשלושה שבועות לפני ההסגר. בתי החולים היו תחת לחץ לא פחות קטן עוד לפני הקורונה והדרישות לסיוע מ"בנק המזון" הגיעו לשיאים בחג המולד האחרון.
הריצה של ליברפול בפרמיירליג סייעה למורל של העיר, והשחקנים והמועדון תרמו לקהילה בנדיבות. המועדון אף חזר בו מהוצאה לחל"ת של עובדים אחרי שספג ביקורות חריפות. ואולם, קיים חשש שברגע שליברפול תזכה באליפות - או אפילו במשחקים שלפני - תושבי העיר המוכה ייצאו לרחובות בניגוד להוראות ואולי יביעו את זעמם כלפי הממשלה, העירייה והמצב.
משטרת מרסיסייד אמנם הודיעה שאין לה חשש ממשחקים בגודיסון פארק ואנפילד ושהיא בעלת "מערכת יחסים טובה" עם גופי האוהדים - אבל האווירה, כשאנחנו פחות מחודש לפתיחה מחודשת של הליגה וזכייה כמעט בלתי נמענת באליפות - מתוחה.
ללא השפעה כלל?
האם הסיטואציה הקשה בעיר תשפיע על המועדון? כרגע, זה לא נראה ככה.
מנהלים במועדון הביעו צער על כך שיצטרכו לחגוג אליפות באצטדיון ריק וללא תהלוכות חגיגיות בעיר אבל יורגן קלופ, מאמן הקבוצה, מנסה להדגיש בראיונותיו ובשיחותיו עם אנשי המועדון שכדורגל הוא רק כדורגל ושיש הרבה בעיות גדולות וחשובות יותר מאשר דחייה לחגיגת האליפות, שכולם מחכים לה שלושה עשורים.
לי ריצ'רדסון, פסיכולוג הקבוצה, אמר ל"סאנדיי טיימס": "אני מאוד מתרשם מהתפיסה המשותפת שיש לאוהדים, לשחקנים ולמאמן. כמועדון כדורגל, ליברפול יודעת שכדורגל הוא לא הכל בחיים, ההיסטוריה של המועדון ספוגה בכמה אירועים טרגיים שאולי מסייעת לו לקבל את האירועים האחרונים בצורה יותר פילוסופית".
נראה שלמרות העוני, פשיטת הרגל של העיר, השחפים המורעבים והעתיד הלא ברור, קבוצת הכדורגל שנושאת את שם העיר תהיה הנציגה המוצלחת ביותר שלה בבריטניה ובעולם והכדורגל עצמו ישאר חשוב ומשמעותי עבור תושבי העיר. חזרתו היא מבורכת. "הכדורגל מזכיר לשאר המדינה שאנחנו עדיין כאן", אמר מוכר בחנות בליברפול ל"את'לטיק". "ואנחנו לא הולכים לשום מקום".
