סאמר ג'אסר: "העבודה שלי היא שילוב של מתמטיקה וכדורסל"

סאמר ג'אסר מג'ת (31), שחקן נבחרות ישראל הצעירות בכדורסל, הוא כיום אחד האחראים לבניית הסגל של מילווקי באקס, הקבוצה הטובה ביותר ב־NBA העונה.

סיפור הגעתו למילווקי, דרך מינסוטה טימברוולבס, הוא קצר יחסית: ג'אסר, 2.05 מטר, הבטיח להוריו שלפני שיתחיל קריירה מקצועית בכדורסל, ישיג תואר ראשון באוניברסיטה. הוא הגיע לאוניברסיטת בייקר שבקנזס עם מלגת כדורסל. שם למד פיננסים וגם עבד באולם הספורט. משם התחיל לעבוד עם סוכן בייסבול מוכר, רון שפירו, ובמקביל למד מינהל ופיננסים באוניברסיטת בולטימור. דרך הקשרים מהסוכנות של שפירו הגיע ג'אסר למינסוטה ב־NBA לעבוד במה שהאמריקאים מכנים Front Office, צוות הניהול של קבוצות. בקיץ החוזה שלו במינסוטה הסתיים, ג'נרל מנג'ר חדש הגיע לוולבס, וג'אסר, דרך קשרים שיצר במה שהוא מכנה "אחוות ה־NBA", קיבל הצעה ממילווקי. כיום הוא Coordinator of Salary Cap & Strategy במילווקי, וזה כנראה הרבה יותר מעניין מאיך שהגיע לשם.

כוכב הבאקס יאניס אדטוקומבו. עתידו בקבוצה לוט בערפל צילום: אי פי איי

"התפקיד שלי מחולק לכמה תפקידים. התחום הראשון שהוא הכי חשוב זה בניית הסגל", אומר ג'אסר בראיון ל”כלכליסט”. "אני עוזר לג'נרל מנג'ר שלנו עם מטרות לבניית הסגל לטווח הארוך. יש לנו הקבוצה הכי טובה בליגה עכשיו. יש לנו תוכניות לטווח הקצר, מי אפשר להוסיף שיעזור לנו כאן ועכשיו, וכשיש לך הקבוצה הטובה בליגה, אתה לא רוצה לעשות שינויים גדולים. עם זאת, אנחנו תמיד מוכנים לעשות שינויים קטנים כדי למקסם את היכולות שלנו להגיע הכי רחוק".

ויש גם תוכניות לטווח הארוך, ומועדון חכם תמיד עובד בכמה מישורים. "יש שחקנים שאנחנו רוצים לראות בפרי אייג'נסי ביולי. זה אומר שצריך לראות מה קורה אם אנחנו מחתימים אותם, וכמה זה יעלה לנו. אנחנו צריכים לחשוב על איך השחקנים האחרים ישחקו איתנו. ויש גם החוקים של הליגה, בערך 700-600 חוקי העברות, החתמות, במה שנקרא CBA (הסכם עבודה קיבוצי בין השחקנים לליגה). אלו כל מיני חוקים. למשל, במהלך השנה צריך לתת 18 ימי חופש לשחקנים, וזה יותר מסובך ממה שאני אומר. אז אני עובד על האסטרטגיה לטווח הקצר, לטווח הבינוני ולטווח הארוך, ומוודא גם שאנחנו עושים את הדברים הנכונים לפי CBA כדי שלא נקבל הודעה מהליגה על קנס כזה או אחר בתום העונה".

סאמר ג׳אסר. “אנחנו מדברים הרבה עם אנשים מסביב לשחקן כדי להבין מי השחקן"

מה בעצם עושים בעבודה, כל היום מול אקסלים וסטטיסטיקות של הליגה?

"העבודה היא שילוב של כדורסל ומתמטיקה, וחלק נוסף זה גם לעשות סקאוטינג. אני טס לראות משחקי קולג'ים, Gליג, NBA, כדי לזהות שחקנים שאנחנו רוצים להביא במהלך השנה, בתחילת השנה הבאה וגם בשנים הבאות. אני בעיקר בודק אם השחקנים מתאימים לשיטה שלנו, לתקציב שלנו ולתרבות שלנו. אז אנו בודקים סטטיסטיקות מתקדמות שלהם וגם התאמה לתקציב השכר. למשל, אם שחקן מסוים עולה לנו מיליון דולר, ואנחנו מוצאים שחקן ב־100 אלף דולר, שנותן 90% ממה שהשחקן במיליון דולר נותן, אז אנחנו נלך על השחקן הזול יותר. חייבים להיות חכמים בשיטת תקרת השכר. ואנחנו גם תמיד מסתכלים שלוש עד חמש שנים קדימה, מנסים להיות כמה שיותר מדויקים בתחזיות שלנו לגבי שחקנים ומבנה השכר בקבוצות שלהם ובקבוצה שלנו. מנסים להבין ולחזות מה היריבים יעשו, כי אם יש שחקן שאנחנו מאוד אוהבים בקבוצה X והוא צעיר ומתאים לנו מאוד, אנחנו צריכים לדעת להכין את תקרת השכר שלנו".

בניית פאזל תלת־ממדי

ג'אסר ואנשי הפרונט אופיס של הבאקס רואים עשרות משחקים כדי לעקוב אחרי השחקנים הצעירים, ועובדים לא מעט על איסוף מידע רב על מועמדים לקבוצה.

"אני ממש אוהב לראות שחקנים מאוד תחרותיים, שחקנים שלא מפסיקים לרגע להתחרות. כמו מאנו ג'ינובלי או קובי בראיינט. כחלק מהעבודה אנחנו מדברים הרבה עם אנשים מסביב לשחקנים כדי להבין מי השחקן, מי המשפחה שלו, איך הוא מחוץ למגרש. אתה חייב לבדוק איזה אדם אתה מחתים כי בליגה יש שחקנים שמרוויחים עשרות מיליונים בשנה, ולא ממש אוהבים את המשחק. אז אתה חייב לבדוק מי מתאים לתרבות שאתה רוצה בפרנצ'ייז. “הג'נרל מנג'ר שלנו רוצה לבנות אווירה משפחתית מאוד עם אנשים טובים, אין מדד סטטיסטי לזה. אז אנו מדברים הרבה עם אנשים על אישיות השחקן וגם מגיעים למשחק שעתיים לפני כדי לראות איך הוא עם האנשים שסביבו, עם המאמנים, עם האנשים שמביאים לו כדורים בחימום".

ג'אסר מתאר את העבודה של הפרונט אופיס כ"בניית פאזל תלת־ממדי": "אתה חייב תמיד לבדוק כמה השחקן שלך שווה, כמה הוא יכול להשתפר, איך הוא יהיה וכמה הוא יהיה עוד שנתיים־שלוש־ארבע שנים. איך הוא יתאים לקבוצה ומה אפשר להשיג עבורו. אתה בונה תסריטים ואפשרויות, והכל תחת תקרת השכר. תשלום מס יוקרה תלוי בבעלים וכמה הוא מעוניין להשקיע מכיסו, אבל זה משהו שפוגע ברווחיות. הג'נרל מנג'ר, מי שאני עובד תחתיו, הוא אחראי על הכל מבחינת החזון הספורטיבי והניהולי. התפקיד שלנו הוא להציע, לסייע וכדומה. אנחנו יושבים ומדברים על כל התחזיות והדברים שיקרו. זו עבודה שלוקחת הרבה מאוד זמן. יצירתיות חשובה מאוד. צריך לדעת מה קבוצות אחרות עושות וגם מה קבוצות בענפים אחרים עושות. אנחנו לומדים הרבה ממה שעושים בפוטבול, כדורגל, בייסבול. בוחנים מדדים ותיאוריות".

"תמיד אופטימיים"

אחד העקרונות שמנחים קבוצות ב־NBA הוא גיוון בשולחן קבלת ההחלטות.

"גיוון מאוד חשוב לנו, אבל מה שבאמת חשוב זה שיהיו לך אנשים שמאוד־מאוד טובים בעבודה שלהם ושיהיו אנשים טובים. במינסוטה היה לנו איש צוות מאוסטרליה, מאמן מיפן, חצי מצוות האימון היה אפרו־אמריקאים. היו גם נשים שעבדו בצוות. אצלנו בבאקס יש שש נשים שעובדות בצוות המנהל של הקבוצה. זה מאוד חשוב כי מקבלים זווית שונה על כל החלטה. אבל כאמור אתה חייב להיות טוב בעבודה שלך. אנחנו מאמינים שאין רעיון לא טוב כי כל רעיון יכול לסלול את הדרך לרעיון אחר".

לגבי עתידו של יאניס אדטוקומבו, הסופר־סטאר היווני העצום של הבאקס שמסיים את חוזהו בקבוצה ב־2021, אף אחד בארגון לא מוכן לדבר. אולם ההנחה היא שהקבוצה הכי טובה העונה תצטרך להוכיח שהיא יכולה לזכות באליפות, או לפחות להגיע לגמר, כדי שיאניס יחתום על חוזה חדש בקיץ.

ג'אסר "תמיד אופטימי": "יש לנו אחת הקבוצות הכי טובות ב־NBA, אבל יש הרבה קבוצות טובות מאוד העונה במזרח. בוסטון, טורונטו, גם פילדלפיה ובכלל בליגה - קליפרס, לייקרס, יוסטון, דנבר, יוטה - עדיין יש תחושה כי 7-6 קבוצות יכולות לזכות באליפות העונה. יש לכל קבוצה חלון של חמש־שש שנים שבו היא יכולה לזכות באליפות. דברים משתנים מהר מאוד בליגה הזו. אף אחד לא דמיין לפני שנתיים שגולדן סטייט ווריירס וקליבלנד קאבלירס יהיו שתיים מהקבוצות הכי גרועות בליגה העונה.

“מבחינתי האישית? אם היית שואל אותי לפני חמש שנים מה אעשה היום, אין מצב שהייתי יודע. אם היית שואל אותי לפני עשור מה אני רוצה לעשות, הייתי אומר כדורסלן מקצוען. אם היית אומר לי לפני שנתיים שהייתי עובד במילווקי, לא הייתי מאמין לך. היה לנו כבר מאמן ישראלי ב־NBA. נחכה ונראה מה יקרה איתי".